שני מושגים תופסים חלק נכבד במילון המונחים של תעשיית הרכב האמריקנית בתקופה האחרונה. הראשון, "קרוס-אובר", נדמה שהפך למגפה של ממש, כאשר כל סוג של מכונית יכול להתחבר לכל סוג אחר וליצור בן כלאיים שונה ולעיתים קרובות גם משונה. האופנה השנייה, "רטרו", נמצאת איתנו כבר תקופה לא קצרה, אך אותותיה המובהקים ביותר ברורים לעין כל בשנים האחרונות. מכוניות כמו החיפושית החדשה, קרייזלר 300C, המוסטנג החדשה של פורד ועוד דוגמאות רבות וטובות, לא היו זוכות לראות אור יום אלמלא הציבור, או לפחות היצרנים, סברו שמה שהיה פעם - ראוי שיחזור בשנית. פורד כאמור נהנית מהאופנה הזו, ומה שהצליח עם הת'אנדירבירד, עם ה-GT והמוסטנג, ממשיך כעת גם עם דגם התצוגה החדש של ענקית הרכב האמריקנית בתערוכת דטרויט. מדובר ברכב שטח, שנועד בעיקר להציג טכנולוגיות הנעה חדשות, אומרים בפורד, ובאותה הזדמנות גם להחזיר לחיים עיצוב קלאסי משנות ה-60 המאוחרות. דגם תצוגה זה נקרא ברונקו, על שם רכב השטח של פורד שנמכר במספרים נאים במהלך חייו כברונקו החל מסוף שנות ה-60, מאוחר יותר גם כברונקו II, עד שנעלם מהיצע הדגמים ב-1990 לטובת האקספלורר שנמכר עד היום. דיזל, מהיר ועצבני בדגם התצוגה החדש, השתמשו פורד במנוע טורבו-דיזל בנפח 2.0 ליטר ו-128 כ"ס, המוכר לנו מהדגמים האירופאים של היצרנית. מכיוון שמנועי דיזל אינם פופולריים כלל ועיקר בארה"ב, בחרו בפורד להמתיק את הגלולה המרה, ולצייד את הברונקו במה שחובבי הסרט "מהיר ועצבני" יכירו מיד - ניטרו, או N2O - חמצן דו-חנקי. תרכובת זו מוזרקת בלחיצת כפתור לבוכנות המנוע, ומאפשרת הודות לתוספת רגעית של 50 כ"ס - כך פורד - מהירות מרבית גבוהה יותר ב-16 עד 24 קמ"ש, כמו גם שיפור של שלוש שניות במשך הזמן הנדרש להאיץ מעמידה ועד למרחק של 400 מטרים. בפורד מסבירים את השימוש במה שבד"כ מיועד למירוצי רחוב לא חוקיים - ובמלחמת העולם השנייה שימש מטוסי קרב לטובת התחמקות מהירה - בכך ש"בשטח לעיתים נדרשת 'מכת כוח' למעבר מכשול", אך מודים רגע מאוחר יותר ששימוש ב-N2O גם הופך את הנהיגה למהנה יותר... עם הפנים לייצור? בפורד לא מבטיחים עדיין לייצר את הברונקו, אך מדברים על כך שבהחלט יש מקום לדגם כזה בהיצע האמריקני. מבט חטוף בנתונים, מגלה כי בסיס הגלגלים עומד על 241 ס"מ - חמישה סנטימטרים בלבד יותר מדיפנדר קצר של לנד רובר. זו האחרונה נמצאת כידוע בבעלות פורד, והברונקו יכול ברבות הימים להפוך לדיפנדר הקצר. אחרי הכל, זה לפחות יסביר מדוע בחרו בפורד דווקא במנוע דיזל.