שברולט אופטרה5 - אופ(ט)רה אחרת

משהו מוזר קרה ליצרן שפעם הכרנו כדייהו, ואילו היום נקרא שברולט. כאשר ניגש לייצר מכונית משפחתית, בחר בבידול קיצוני בין גרסת ארבע לחמש הדלתות. מה שמסביר מדוע זכתה האופטרה הרגילה למגע ידי סדנת פינינפרינה האיטלקית, ואילו גרסת חמש הדלתות הקומפקטית נהנתה ממגע הזהב של היריבה המושבעת, איטלדיזיין לבית ג'וג'ארו. מדובר במהלך מאד לא מקובל אצל יצרן רכב, אשר הביא לשוק שתי מכוניות עם מראה שונה בתכלית, אפילו עם שמות דומים בתחילת הדרך. אופטרה האחת, לאצ'טי השנייה.

סביר מאד להניח שלא חדשנות, אלא בעיקר נואשות היא זו שהנחתה את הקוריאנים, אלה שבסוף האלף הקודם נמצאו על סף תהום. השמועות טוענות שג'וג'ארו, ששינה את פני דייהו לחלוטין וחתום גם על האביאו/קאלוס והמאטיז ניתק קשר כאשר הצ'קים חזרו. וצעד זה זה גרר מעבר של דייהו לפינינפארינה, עוד לפני ההשתלטות ג'נרל מוטורס.

כך או אחרת, התוצאה היא שהאופטרה, מכונית אחרונה שתוכננה על-ידי דייהו באופן עצמאי מציגה שתי גרסאות. את המשפחתית הכרנו, וכעת מגיעה קומפקטית. זו, שלא במקרה, שופעת אבזור ועולה הרבה פחות. מעניין...

וכאשר מתייצבת האופטרה "של ג'וג'ארו" בחנייה, ברור מייד מי ניצח בדרבי המעצבים של מילאנו. היא הרבה יותר יפה, ומושכת עין לעומת הכבדות והשמרנות של הסדאן. זה מתחיל בחרטום מחודד המכיל באופן מוצלח יותר את סמל שברולט, ומסתיים באחוריים מודרניים עם יחידות תאורה מקוריות. לטעמנו מדובר בעיצוב המוצלח ביותר לקומפקטית קוריאנית, המזכיר בין היתר כי אותו ג'וגארו אחראי על הולדת הז'אנר כולו - עם פולקסווגן גולף הראשונה.

שתי המכוניות כה שונות, עד כי למעט דלתות קדמיות ושמשת חזית, הן לא חולקות שום פרט חיצוני. אפילו לא יחידות תאורה מלפנים. אבל למרות שהיא קצרה ב-20 ס"מ, נשענת העולה החדשה על בסיס הגלגלים של האופטרה (260 ס"מ - ארוך מגולף, קצר מרנו מגאן). המשקל הכללי דומה (1,230 ק"ג), והמכללים המכאניים כמובן זהים.

כניסה לתא הנוסעים מפתיעה. ללא ספק ניכר כאן שיפור באיכות ובמראה לעומת הסדאן. סביבת הנהג צעירה ומקורית יותר, גם בזכות פתחי אוורור עגולים וצג עילי לשעון. חבל רק שבחינה מדוקדקת תגלה כי למרות השיפור הבולט, פה ושם עדיין מעצבנים את העין פרטים מיושנים כמו מנופי פתח תדלוק ומגבים-איתות, או מנגנון כיוון מראות. ויש גם ליקווים בעייתיים יותר כמו מיקום מתג אור ערפל על מנוף מגבים, או מחסור בכיוון תאורת מחוונים.

אבל הקלף החזק הוא רשימת אבזור הכוללת בקרת אקלים, גג-נפתח, מערכת שמע (לא מקורית), חישוקים קלים וציפוי עור להגה הנאה, לבורר ההילוכים הקצרצר ולתא שבין המושבים. ולמרות שההגה אינו מתכוון למרחק, והמושב אינו נע לגובה, תנוחת הנהיגה סבירה. חבל רק שהמושבים עצמם אינם נוחים מספיק. המרחב מאחור נאה, והנתונים הרשמיים טוענים כי הוא גדול במקצת מזה שבסדאן. התשלום על חיתוך הזנב מגיע בתא המטען הקטן יחסית (275 ליטר).

יש מנוע

יחידות כוח קוריאניות אינן מתאפיינות בדרך כלל במחץ יפני. כך גם כאן. מנוע ה-1.6 ליטר, שמקורו באופל דווקא, מצויד בסעפת יניקה משתנה וב-109 כ"ס. אז הוא אמנם נעים מיחידת ה-1.8 ליטר שפגשנו בעבר, אך אף הוא לא נעים במיוחד בזמן פעולה. זמינות הכוח סבירה, אך מכיוון ששיא המומנט (15.3 קג"מ) מושג רק ב-4,000 סל"ד, המנוע מתעורר בתחום בו הוא רועש ומחוספס מדי. וכך ירגיש גם אם תבדקו את נתוני הביצועים הרשמיים - 11.5 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית של 175 קמ"ש.

התיבה האוטומטית של "איסין" נעימה ונמרצת מזו שפגשנו באופטרה 1.8 (ZF), והיא מציעה יחסי העברה ארוכים למדי, עם מהירות מרבית בשלישי. בשיוט נינוח זה עובד, אבל בעליות צריך להתאמץ מדי, ולרדת להילוך נמוך מדי, ולסבול מרעש חזק, מדי. לבורר עצמו - לא נוח במיוחד לתפעול - מסילה משוננת ולחצן "Hold" לצורך נעילת הילוך שלישי. צריכת הדלק עמדה על 7.5 ק"מ לליטר, סביר בתנאי המבחן הקשים.

ההגה לעומת זאת נותר בעייתי כשהיה. הוא מעט כבד יותר, אך נראה כי הקוריאנים עדיין לא מסתדרים טוב מספיק עם מערכת שינוי התגבור בהתאם לסל"ד. וזה בולט במיוחד תחת עומס, כאשר באותה פנייה ממש יכול הגה להרגיש כבד בהילוך שני, או קל מדי בשלישי. ובאופן חד-משמעי, צמיגי הקומהו הפושרים שהותקנו עליו מוותרים הרבה יותר מוקדם על אחיזה בכביש, ובעיקר זה בולט בגשם.

מערכת הבלימה? חדשות טובות. היא אמנם עדיין לא מדויקת מספיק, ונוטה לאבד איזון ויכולת תחת עומס מתמשך. אבל בתנאים רגילים היא בולמת כהלכה - מה שלא ניתן היה לומר על גרסת ארבע הדלתות שהייתה אצלנו.

יש תמורה

שברולט אופטרה בגרסת חמש דלתות מהווה לאל ספק תוספת חשובה ומלאת אופטימיות עבור שברולט-קוריאה. היא בעיקר מוכיחה כי השיפור שהחל בקו הדגמים הנוכחי, ממשיך בכיוון הנכון. היא גם מראה כי אפשר לייצר מכונית קוריאנית שתראה טוב, טוב מאד אפילו.

אז נכון, הקוריאנים בפירוש עדין לא הגיעו לרמת הייצור הגבוהה של הטובות ביפניות והאירופאיות, אך לפחות במקרה זה הם מסוגלים לחפות על כך באופן מיידי והכי מובן לקונה - תג-מחיר אטרקטיבי. עם 110,000 שקלים, זו הקומפקטית הזולה בקטגוריית ה"אלף-שש-מאות-אוטומט". אלא שבניגוד לעבר, היא גם אחת המאובזרות בקטגוריה, עם ציוד לא שגרתי כמו גג נפתח ובקרת אקלים.

מה זה אומר? ראשית, שמדובר בקנייה מומלצת למוגבלי ארנק. שנית, שביונדאי צריכים בהחלט לדאוג. ואולי הכי חשוב, שהיכולת הטובה והחבילה הנאה שמציגה אופטרה חמש דלתות עם מנוע 1.6 ותיבה אוטומטית, חייבת לשדר אותות אזהרה גם ליבואני מכוניות סופר-מיני אירופיות קטנות. ראו הוזהרתם.