מי מגן על הנשים המוכות? לא המשטרה

עד כמה טורחת המשטרה להגן על נשים מוכות שהוצאו להן צווי הגנה, בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה? מסתבר, קובע מבקר המדינה, שרבות מהנשים הללו נותרות חשופות בשטח, ולמשטרה אין כוח אדם וזמן להגן עליהן.

 עוד בדו"ח המבקר:

• משרתי ציבור? משרתי מרכז הליכוד
• אתה מוכן להשתתף בניסוי? למי אכפת... 
• מי מצפצף על החוק? משרד המשפטים ובתי המשפט
• מטרה קלה: כך פוגעים בזכויות העובדים הזרים
• נכשלים במאבק מול הרדיו הפיראטי
• מי שומר על האוניברסיטאות?
• הקמת יישובים חדשים: הברדק חוגג
• כשלים בפעילות מס הכנסה נגד הלבנת הון

   

  
  

בחוק למניעת אלימות במשפחה הוסדר הליך של מתן צו הגנה נגד מי שנהג באלימות כלפי בן משפחתו. בקשה למתן צו הגנה מוגשת לבית המשפט במסגרת הליך אזרחי. רשאי להגישה, בין השאר, בן המשפחה. ואין היא מותנית או מונעת הגשת תלונה במשטרה וטיפול בה במסגרת הליך פלילי. יתרונו של צו ההגנה שהוא מאפשר מתן עזרה ראשונה והגנה מיידית לקורבן העבירה. זהו סעד מהיר, המעניק נגישות מירבית לבית המשפט, אולם האפקטיביות שלו תלויה במידת אכיפתו. בשנים 2001 עד 2003 נתנו בתי המשפט לענייני משפחה ובתי משפט השלום 13,555 צווי הגנה.

אופן טיפולה של המשטרה בהפרת צווי הגנה נבדק באמצעות מדגם סטטיסטי מייצג של תיקים שנפתחו במשטרה בשנת 2002 בשל תלונה על הפרת צו הגנה האוסר על אדם להיכנס לדירה שבה מתגורר בן משפחתו, או להימצא בתחום מרחק מסוים ממנה.

מניתוח תוצאות המדגם של מבקר המדינה עולים הממצאים הבאים: בשל מאפייני הסיכון המיוחדים של האלימות במשפחה נקבע בנוהל שיש לאתר בדחיפות את החשוד בהפרת צו, ולהביאו לחקירה. ואולם, בכמחצית מתיקי המדגם שנבדקו נמצא שהחשוד לא נחקר ביום הגשת התלונה. מרביתם, 73 אחוזים, היו מקרים חמורים. בכ-27 אחוזים מתיקי המדגם נחקר החשוד כעבור שבוע ועד 3 חודשים. בנוהל נקבע שלמעט נסיבות חריגות, חשוד בהפרת צו הגנה המורה על הרחקה במקרים חמורים ייעצר בשל מסוכנותו ויובא בפני שופט להארכת מעצר בתוך 24 שעות. למרות זאת, ב-59 אחוזים מהמקרים החמורים נמצא שהחשוד לא נעצר. ב-90 אחוז מהתיקים האלה גם לא נמצאו נימוקי הקצין הממונה שלא לעצור את החשוד, כנדרש בנוהל.

בנוהל נקבע שאם הופר צו הגנה המורה על הרחקה במקרים חמורים, יש לפעול בדחיפות להגשת כתב אישום, ולאחר הגשתו יש לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו של החשוד עד תום ההליכים הפליליים. בית"ר ירושלים המקרים ובנסיבות חריגות, במקרים החמורים, יוגש כתב אישום בתוך 14 יום לאחר החקירה. בכ-43 אחוזים מהתיקים שהוגשו בהם כתבי אישום, הם הוגשו לאחר יותר מ-14 יום מסיום החקירה.

בנובמבר 2000 תוקן החוק למניעת אלימות במשפחה ונקבע כי בצו הגנה ייאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק וכי בית המשפט ידווח למספר גופים על כל צו הגנה שניתן, ובכלל זה למשרד הפנים האחראי למתן ביטול של

 רישיונות להחזקת כלי ירייה ולמשטרה שתפקידה לאכוף את צווי ההגנה. בהשוואה שעשה משרד מבקר המדינה בין קובץ הנתונים שבידי הנהלת בתי המשפט בדבר צווי הגנה שניתנו בשנים 2001 עד 2003 ובין קובץ הנתונים שבידי משרד הפנים על כלי ירייה באותן שנים, עלה כי מתוך 10,547 מספרי תעודות זהות של מחויבים בצו שבודדו בקובץ הנתונים שבידי הנהלת בתי המשפט, על לפחות 4,870 לא נמצא דיווח במשרד הפנים.

עוד עלה כי עד למועד סיום הביקורת (אוגוסט 2004) טרם הוסדרה העברת המידע מבתי המשפט למשטרה, ובידי המשטרה לא היה מידע מרוכז על צווי הגנה שניתנו, משום שהמשטרה והנהלת בתי המשפט חלוקים בדעתם באשר לדרך העברת המידע. לדעת הנהלת בתי המשפט יש לשלוח את המידע לגורם מטה מרכזי אחד במשטרה ואילו לדעת המשטרה יש לשלוח אותו לתחנות המשטרה.

המבקר כותב כי מאחר שלגופים המופקדים על אכיפת החוק למניעת אלימות במשפחה אין מידע מלא על צווי ההגנה שניתנו, יכולתם למלא את תפקידם נפגעת ומי שהצו ניתן להגנתו, אינו מקבל את מלוא ההגנה הגלומה בצו. עוד עולה כי למרות שעל פי התיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה יש לתפוס את נשקו של המחויב בצו לאלתר, אין בנהלי המשטרה הודעות כיצד לפעול בעניין הנשק כאשר מתקבל בתחנת המשטרה מידע מבית משפט על מתן צו הגנה.

יו"ר נעמת, עו"ד טליה לבני, אמרה בתגובה לממצאי מבקר המדינה: "יש להקים לאלתר רשות ממלכתית לריכוז המידע, תיאום וטיפול ולמניעת אלימות נגד נשים. רק כך ניתן יהיה להגן על נשים מוכות ולמנוע, אולי, את הרצח הבא".