מי שומר על האוניברסיטאות?

האוניברסיטאות שציבור הסטודנטים פוקד מדי יום – אינן מאובטחות כהלכה, וזאת למרות הפיגוע הקשה באוניברסיטה העברית ביוני 2002. כך קובע מבקר המדינה, שבדק את סידורי האבטחה בארבע מהאוניברסיטאות הגדולות בארץ: באוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

עוד בדו"ח המבקר:  

• משרתי ציבור? משרתי מרכז הליכוד
• בתי החולים ממחזרים ציוד מזוהם
• מי מגן על הנשים המוכות? לא המשטרה
• מי מצפצף על החוק? משרד המשפטים ובתי המשפט
• מטרה קלה: כך פוגעים בזכויות העובדים הזרים
• נכשלים במאבק מול הרדיו הפיראטי 
• הקמת יישובים חדשים: הברדק חוגג
• כשלים בפעילות מס הכנסה נגד הלבנת הון  
  

בעבר בוצעה ביקורת המבקר במוסדות אלה בין השנים 96-97 ונמצאו בהם ליקויים רבים שפורסמו בדו"ח ב-1999. הביקורת הנוכחית העלתה, כי במוסדות שנבדקו עדיין לא תוקנו חלק גדול מהליקויים שנמצאו בביקורת הקודמת. זאת, למרות מחויבות האוניברסיטאות להגן על ציבור הסטודנטים והמרצים בו מתוקף "החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998".

הביקורת הנוכחית העלתה, כי שורה של בעיות אבטחה נובעת בעיקר מאחר ש"חוק הביטחון" לא הוחל על המוסדות להשכלה גבוהה, ועל כן לא הכינה המשטרה הערכה מפורטת של האיומים עליהם ולא קבעה את הפעולות המתחייבות מכך. נמצא, שהמשטרה אמנם מוסרת למוסדות להשכלה גבוהה התרעות על איומים שונים, אך בהיעדר סמכות אינה מנחה אותם באשר לדרך שבה עליהם לקיים את אבטחתם. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שייקבע בהקדם הגורם האחראי לאיסוף ולריכוז של מידע ביטחוני הנוגע למוסדות להשכלה גבוהה, שעל בסיסו אפשר יהיה לגבש תכנית אבטחה לכל מוסד.

המבקר גם תוקף את ות"ת (הועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה) על כך שלמרות שבדוח הקודם צוין, שעליה להיענות לבקשות של מקצת האוניברסיטאות לסייע להן במימון הקמת גדרות. ות"ת ענתה אז בנימוק שעליהן לממן זאת, על פי סדרי העדיפות שלהן, מתקציביהן ועל כן עדיין אין מימון לגדרות שיגינו על האוניברסיטאות בארץ.

האוניברסיטה העברית - שיא הליקויים

את הממצאים החמורים ביותר בליקויי האבטחה מצא המבקר באוניברסיטה העברית, שם בעיית האבטחה מורכבת מאחר ולאוניברסיטה יש ארבעה קמפוסים שאותם צריך לאבטח בנפרד. הדוח הקודם והביקורת הנוכחית התמקדו בעיקר בקמפוס הר הצופים. בקמפוס לומדים כ-14,000 סטודנטים ועובדים בו כ-2,000 בני אדם.

• מערכת כריזה - שההודעות המושמעות במערכת הכריזה של האוניברסיטה אינן נשמעות במקומות רבים.
• מתחם המעונות- כנעשתה הביקורת הקודמת, לא היה אחד מהמתחמים של מעונות הסטודנטים מגודר ולא הייתה מערכת בקרת כניסות למתחם ולמעונות עצמם לזיהוי הנכנסים ברגל ובכלי רכב. שערי האוניברסיטה - הביקורת הקודמת העלתה שורה של ליקויים משמעותיים באבטחת הכניסות לקמפוס. הביקורת הנוכחית העלתה, שהאוניברסיטה החליטה להגביר את אבטחת הכניסות, בייחוד לאחר הפיגוע.
• עם זאת נמצאו ליקויים רבים בקרב שירותי האבטחה: שתי חברות אבטחה נשכרו לאבטח את קמפוס הר הצופים. נגד שתיהן על פי הביקורת הצטברו תלונות רבות שלא דווחו לבעלי החברות יל ידי האחראים האוניברסיטה. לעיתים כללו גם עבירות משמעת חמורות ביותר ואלה לא טופלו. בנוסף מצאה הביקורת כי לא נערכו מספיק תרגולי שומרים כנדרש בחוק.
  

המבקר תוקף את הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים כל כך שלמרות ההתרעות בדבר ליקויי אבטחה בדו"ח הקודם הרי שהנהלת האוניברסיטה לא דנה בממצאי הדוח הקודם ובפעולות המתחייבות ממנו. לדבריו "הנוכחית העלתה, שוועדת הביטחון וההנהלה לא דנו בהמלצות".

ממצאים קשים נמצאו גם ב-3 האוניברסיטאות הנוספות שנבדקו:

• אוניברסיטת תל אביב: ארבע חברות אבטחה העסיקה האוניברסיטה במהלך השנים, בכולן מצא המבקר ליקויים שלא דווחו ולא טופלו כנדרש, כל פעם בתואנות שונות. הביקורת גם העלתה, שהאוניברסיטה יודעת זה זמן מה על תפקודן הלקוי של חברות השמירה המאבטחות את האוניברסיטה. לדעת משרד מבקר המדינה, בהיעדר הנחיה מהמשטרה מן הראוי שהאוניברסיטה תתקשר ללא דיחוי עם גורם חיצוני כדי שיבחן את סדרי האבטחה שלה וימליץ לה על רמת האבטחה ועל סדרי האבטחה הנדרשים.
•  הטכניון: מממצאי הביקורת עולה, שהנהלת הטכניון לא הסדירה כראוי את אבטחת המוסד. המוסדות המנהלים של הטכניון לא נתנו את הדעת כראוי לסיכונים הנשקפים למוסד ולא פעלו להתמודדות מיטבית עמם. בהסכם מול חברת האבטחה בטכניון הוסכם כי המאבטחים כולם שירתו בצבא או בשירותי הביטחון. עם זאת הפועל לא כולם אכן עומדים בדרישות אלה. לדעת מבקר המדינה, על הטכניון לוודא שהשומרים שמספקת חברת השמירה יעמדו בדרישות שנקבעו בהסכם עם חברת השמירה.
• אוניברסיטת חיפה: מממצאי הביקורת עולה ששיטת האבטחה של האוניברסיטה כמעט לא השתנתה בחמש השנים שחלפו מפרסום הדו"ח הקודם, על אף שהוגדל מספר השומרים.
  

מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "האוניברסיטה רואה חשיבות עליונה בשמירה על ביטחון הבאים בשעריה ומצפה שדו"ח מבקר המדינה יביא להחלת החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים שיאפשר לקבל הנחיה רשמית ופיקוח ממשטרת ישראל.

"דו"ח המבקר מתעלם ממצוקת האוניברסיטה אל מול הביקורת הציבורית הקשה שמוטחת בה לנוכח אמצעי הביטחון הקפדניים המונהגים בשטחה. האוניברסיטה תגברה את מערך האבטחה שלה וספגה בשל כך ביקורת על הבדיקות הקפדניות ועל הצורך להזדהות בקמפוס השואף להיות נגיש לציבור הרחב.

"האוניברסיטה העברית היא אחד הגופים האזרחיים המאובטחים ביותר במדינת ישראל. על אף הקיצוצים בתקציבה, נאלצה האוניברסיטה להכפיל את תקציב הביטחון שלה, העומד היום על יותר מארבעים מיליון שקלים, ולהעסיק גורמים מקצועיים על חשבונה.

"האוניברסיטה סבורה כי עיקר הביקורת צריך להיות מופנה לעניין אי-החלת החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים על המוסדות להשכלה גבוהה, למרות פניות חוזרות ונשנות לנוגעים בדבר.

"לא יעלה על הדעת כי האוניברסיטה תאמץ אמצעי ביטחון כאילו מדובר במתקן ביטחוני מסווג, בעוד שהאחריות לביטחון על קהילת האוניברסיטה צריכה להיות מתפקידם של משטרת ישראל וגורמי הביטחון במדינה".

מאוניברסיטת חיפה נמסר כי הם "מייחסים חשיבות רבה לדו"ח מבקר המדינה בנושא סדרי האבטחה. האוניברסיטה עושה מאמצים ומשקיעה משאבים רבים לקיום אבטחה ברמה הנאותה ביותר ואנו חולקים על ממצאי הביקורת לפיהם האוניברסיטה לא הסדירה כראוי את סדרי אבטחתה. עם זאת, האוניברסיטה תפעל לקידום השיפורים הנחוצים.

פרויקט פר"ח: המנכ"ל מטייל בחו"ל 

זהו אחד הפרוייקטים המוכרים לכל סטודנט – פרוייקט החונכות של פר"ח, טומן בחובו הרבה הטבות ולא רק לאותם תלמידים לקויי למידה במערכת החינוך. על פי דו"ח המבקר, אליעזר גולדנברג: ישנן בעיות ניהוליות, נסיעות לחו"ל לא מוסברות, קבלת תרומה שיש בה ניגוד אינטרסים מסוכנות ביטוח ובעיה משפטית במעמדו של פר"ח.

המבקר חושף נסיעות מופרזות לחו"ל שהתבצעו על ידי מנכ"ל פר"ח, עמוס כרמלי, על דעת עצמו, חלקן ללא אישור ההנהלה. הביקורת העלתה שבפרק הזמן ינואר 2002-יוני 2004 נסע המנכ"ל לחו"ל 16 פעמים ושהה בחו"ל 130 יום. המנכ"ל פעל לייזום הקמת ארגונים דמויי פר"ח בחו"ל ופנה למספר רב של גופים בחו"ל וגם בארץ במטרה לקדם את יוזמותיו ולגייס תרומות למימון מימושן; חלק מהנסיעות אושרו בידי יו"ר מועצת פר"ח ויו"ר ההנהלה וחלקן לא אושרו. להנהלה נמסר דיווח כללי בלבד על קשרי פר"ח עם גופים בחו"ל, במסגרת סקירות שנתיות של המנכ"ל, ולא הוצגו לה נתונים מלאים על מספר נסיעותיו ועל מספר הימים ששהה בחו"ל".

מפר"ח נמסר בתגובה: "מנכ"ל פר"ח מבקש להבהיר, כי כל ימי השהייה בחו"ל, היו באישורה של הנהלת פר"ח. מתוך 130 יום ששהה בחו"ל, 8 ימים היו למעשה ימי שהייה בישראל, בהם עבד המנכ"ל ביום וטס בלילה, או נחת עם שחר ושהה במהלך היום בעבודה; 64 יום היו על חשבון ימי החופשה להם היה זכאי, או ימי שבת וחג; 58 ימי השהייה הנותרים היו לאורך תקופה של כשלוש שנים, מ-1.1.2002 עד 30.9.2004. כל הנסיעות לא מומנו מתקציב פר"ח או מתקציב ממשלתי. חלקן אף מומנו על ידו. פעילות פר"ח בחו"ל אושרה על ידי הנהלת פר"ח, מועצת פר"ח, ות"ת ומל"ג".

הטיולים במערכת החינוך: מה לומדים שם? 

המבקר קובע כי הפעילות החינוכית בטיולים צריכה לכלול היבטים ערכיים וחברתיים; מטרת-העל של הטיול היא הכרת הארץ וטיפוח אחריות ומחויבות לנוף, לטבע, לאדם ולחברה - ואין הדבר כך בפועל.