אסון הרכבת: הדס הפעוטה כבר נושמת לבד

חדשות טובות: שיפור ניכר חל הערב (יום ד') במצבה של התינוקת הדס אקמייב, שנפצעה קשה מאוד בתאונת הרכבת אמש, בה איבדה את אמהּ. מנהל מחלקת טיפול נמרץ לילדים במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, פרופסור גידי פרת, אמר כי הדס הקטנה נושמת בכוחות עצמה ואינה נמצאת תחת הרדמה. עם זאת, מצבה עדיין מוגדר קשה. 

לדברי פרת, "היא מקבלת טיפול נגד כאבים וטיפול פיזיותראפי. היא הגיעה שהיא סובלת מפגיעות קשות בראש, בריאות בחזה ובבטן. למרות שהשתפר מצבה עדיין יש לה פגיעות קשות, אך כעת ניתן לומר כי אנו מאוד אופטימיים. היא הולכת ומתעוררת". עמית, בן-זוגה של ננה, דודתה של התינוקת, אמר כי בתוך העצב הגדול "המשפחה מאושרת" מהשיפור במצב.

אביה של הדס, טימור בן ה-26, המאושפז במחלקה הכירורגית ב"שיבא" במצב בינוני, פגש אחר הצהריים את בתו, לראשונה מאז התאונה הנוראית. הוא ניגש אל מיטתה בליווי הוריו והצוות הסוציאלי של בית החולים, הביט ובכה.

• עלה ל-7 מספר הרוגי תאונת הרכבת
• סיפורי ההרוגים בתאונה הקטלנית
• הנעדרת נמצאה בתום לילה של חיפושים
• החקירה: מדוע עלה נהג המשאית על הפסים?

מוקדם יותר היום שמע טימור לראשונה את בשורת האיוב הקשה על מות אשתו, אולגה, ועל פציעתה של בתו. "טימור, אשתך אולגה מתה בתאונה, והבת שלך התינוקת פצועה קשה", אמרו לו בצהריים בני משפחתו יחד עם עובדים סוציאלים מקריית גת, שהגיעו למיטתו בבית החולים. האב ההמום והפצוע לחש: "חשבתי שזה כך", ופרץ בבכי.

ד"ר ורדה שטנגר, מנהלת השירות הסוציאלי במרכז הרפואי "שיבא", ליוותה את האב במפגש עם הבת וסיפרה כי הוא שהה במחיצת הוריו ואחותו ליד המיטה במשך דקות ארוכות. הוא ביקש מידע אודות מצבה הרפואי ושמר על איפוק. "זה מאד עצוב וכואב. האב צריך לסדר לעצמו בראש את האירועים שקרו, הוא מאד עצוב ומופנם, כואב את כל מה שהוא עובר", אמרה שטנגר. "הוא קיבל הסבר מפורט על מה שקרה לו ולילדה, ועל הטיפול הרפואי שעברה. הוא ביקש פרטיות ורק משפחתו הקרובה ביותר נמצאת לידו".

טימור אקמייב עלה לפני 11 שנה מאיזור הקווקז, אשתו אולגה עלתה מאוקראינה לפני 5 שנים. הם נישאו לפני שנה וחצי, לאחר שחזרו שניהם בתשובה והכירו באמצעות שידוך. השניים נסעו אתמול עם בתם התינוקת לשגרירות אוקראינה בתל אביב כדי להכין את הניירת לביקור בעיר הולדתה של אולגה, והתאונה אירעה בדרך חזרה. הזוג התכוון לשהות שם כחודש. זו היתה, אגב, הנסיעה הראשונה של המשפחה יחד ברכבת.

"רציתי לעזור, אבל גיליתי שאני פצוע"

קונסטנטין פישקין, בן 44 מקריית גת, נפצע גם הוא בתאונת הרכבת. בשיחה עם ynet, ממיטתו ב"שיבא", סיפר על רגעי האימה: "ישבתי בקרון הראשון וקראתי ספר, פתאום נשמעה מכה. קיבלתי מכה בראש התחלתי להתגלגל בתוך הקרון ללא שליטה, זה היה עניין של כמה שניות בלבד.

"שחזרתי לעצמי מצאתי את עצמי על הארץ ומעליי פיסות פח גדולות מגוף הקרון. לא הייתי לכוד, אבל הייתי מכוסה בפח. הרמתי את ראשי והבטתי קדימה וראיתי מולי שני פצועים, אחת מהם הייתה פצועה קשה, דיממה וסבלה מאוד. השני שכב ללא תזוזה ונראה מת. היבטתי בעצמי וראיתי שאני בסדר, רציתי לקום ולעזור להם אבל אז גיליתי שאני פצוע ומדמם. היה לי קשה לזוז. נשארתי בתנוחה הזו בערך רבע שעה, עד שבאו לחלץ אותי".

לאחר כמה דקות, שמע פישקין את רעשי המסוקים והאמבולנסים. "החובשים שבדקו אותי ראו שמצבי תקין, אז אמרו לי שהם הולכים לטפל בפצועים קשים יותר", נזכר. "הם מיקמו אותי על קרש ורק אז התבוננתי וראיתי שאני נמצא כמה עשרות מטרים מפסי המסילה. כנראה שהקרון הסתובב מספר פעמים ונזרקתי מתוכו החוצה מרחק רב. שאלתי אותם מה עושים בי כעת והם אמרו לי שייקחו אותי לבית החולים הקרוב וכעבור זמן מה הביאו אותי לכאן". 

בבית החולים אמרו הרופאים לפישקין ש"חוץ מפתח קטן בראשי ושבר בצלעות יצאת בחינם". לדבריו, "הייתי בקרון הראשון. זה שנפגע באופן הכי קשה. מפתיע אותי שנפגעתי רק באורח קל כזה, יכולתי גם למות".