שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "גם כשאני רוקדת אני יוצרת"
    ביצירה החדשה של שרון אייל, שחזרה לרקוד אחרי ששימשה מנהלת אמנותית ב"בת שבע", יש זונה ושריף, אשת עסקים ונזירה. "רציתי להביא לבמה תחושה אחרת", היא אומרת לקראת הבכורה

    בשבוע הבא תציג הרקדנית והכוריאוגרפית, שרון אייל, יצירה חדשה בביצוע רקדני אנסמבל בת שבע. אייל, בת טיפוחיו של אוהד נהרין והמוזה מאחורי רבות מיצירותיו, חזרה לאחרונה לרקוד בלהקת "בת שבע" לאחר תקופה בה כיהנה כמנהלת אמנותית שותפה לרקדן יושיפומי אינאו, שהחליף בתפקיד את נהרין.

     

    בשנה שעברה יצרה אייל עבור הלהקה את "Quiet Village", יצירה שעוררה עניין לא פחות מ"Love" שנולדה שנה קודם לכן או "Ink" ו"Static" שקדמו לה. העבודה הנוכחית, "Part II", היא לדבריה פחות מופשטת מעבודותיה הקודמות.

    "יש בה לכאורה קו עלילתי ודמויות", היא אומרת, "יש נזירה, שריף, בנאי, אחות, היפית, שוטרת, אשת עסקים וזונה, אבל זו לא באמת עלילה אלא יותר תחושה של סיפור".

     

    אם בעבודותיה הקודמות של אייל הקו העיצובי והתנועתי היה נקי ומהוקצע, הפעם נדמה שלפחות בכל הנוגע לתלבושות היא בחרה באקלקטיות כאוטית. "את התלבושות עיצבה דליה לידר והן מצוירות על ידי רעיה, הבת שלה. הן צבעוניות יותר ובכלל רציתי להביא לבמה תחושה אחרת".

     

    לקראת המופע הראשון, יצאו הרקדנים לצילומי פרומו שהתקיימו בבר חדש שנפתח לאחרונה בת"א. "העבודה זרקה אותי למחשבות על לילה, על מקום קצת אפל שבו הכל יכול לקרות. חיפשתי לוקיישן שיכול לאפשר אקשן הזוי אז צילמנו בבר", היא מסבירה את הבחירה הלא שגרתית.

     

    שם העבודה, לדבריה, אינו מעיד בהכרח על קו המשכי שעובר בינה לבין העבודות הקודמות. "הקו קיים ולא קיים", היא אומרת, "מבחינת תחושת הבטן שלי המשכתי קצת את Quiet Village, אבל זו עבודה שונה לגמרי במהות".

     

    אייל, שהצטרפה לשורות "בת שבע" כרקדנית כשהיתה בת 17 ומאז היא חלק בלתי נפרד ממנה, אינה מפרידה בין עבודתה כרקדנית מבצעת לעבודת היצירה הכוריאוגרפית. "שואלים אותי תמיד מה היתה הנקודה שבה החלטתי ליצור או מה פתאום יצירה אחרי שנים של ריקוד ואני לא מבינה את השאלה.

    מבחינתי תמיד יצרתי, התהליך היה תמיד חלק מהעניין וגם כשאני רוקדת אני יוצרת. הרעיונות שלי היום אולי יותר מגובשים אבל הם תמיד היו שם. זה שבלהקת 'בת שבע' מאפשרים לרעיונות שלי לצאת החוצה ומאפשרים לי גם לרקוד וגם להתפתח ולגדול ביצירה, זה מדהים בעיני. העבודה עם האנסמבל היא מתנה שנותנת לדמיון ולדרך שלי מקום".

     

    את פס הקול לעבודה, שארכה 18 דקות, יצרו במשותף אייל, רקדן הלהקה, סטפן פרי והמוזיקאי אוהד פישוף, שהיה שותף בין היתר גם ב"שלוש" ו"פלייבק", שתי עבודותיו האחרונות של אוהד נהרין.

     

    עבודתה של שרון אייל תעלה בערב בו יוצגו גם "ארבוס" מאת נהרין ו"A Way" שיצר רקדן הלהקה לשעבר, ארקדי זיידס עבור האנסמבל. "אני לא חושבת שהעבודות קשורות אחת בשניה באופן ישיר אבל בעקיפין הן שלושתן קשורות לשפת הגאגא של אוהד ובאות מבפנים. מכאן, כל אחד והמעיים שלו".

     

    "Part II" – בכורה במרכז סוזן דלל, 14-16 ביולי, במסגרת פסטיבל מחולוהט

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גדי דגון
    אייל. מבחינתי תמיד יצרתי
    צילום: גדי דגון
    הטבות למנויים
    מומלצים