המוזיאון הלאומי למדע: שום דבר לא בטוח

כדי ללמד את בכורי כמה חשוב להיזהר בכביש אני מוכנה להרחיק. אחרי שהודיע לי חגיגית שמושב הבטיחות ברכב גורם לו "להרגיש כמו טמבל", חגרנו אותו ביתר נחישות ועלינו הכרמלה, לתערוכת "הולכים על בטוח" במוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה.

הבטחת שווא

המוזיאון ממוקם בבניין ההיסטורי של הטכניון - מבנה מרשים ובעל אישיות שמאכלס בכל אחד מחדריו תערוכות בנושאים שונים ומסקרנים. הצטיידנו במפת המוזיאון (שנראית כמו כתב חידה) ועוד לפני שבדקנו מה יש לשלל החדרים להציע, ניגשנו היישר לתערוכת בנושא זהירות בדרכים.

ואכן, למדנו להיזהר: להיזהר מתערוכות מיוחצ"נות שכל העולם, על נשותיו

 וילדיו, פוקד אותן בצהרי שבת. להיזהר משלל מרשים של מוצגים מסקרנים שכמה וכמה מהם - למרבה הצער - אינם פועלים ("אה, צריך להחליף כאן נורה", "את זה עושים רק בסוף היום", הסביר לנו אחד המדריכים תוך השתתפות כנה בצערנו), להיזהר מגדודי ילדים שועטים ומצווחים, שהוריהם המותשים מוטלים על הספסל בפינה ומאפשרים להם להתפרע ברחבי התערוכה באמתלה של "התנסות" ו"למידה חווייתית", ולהיזהר מלפמפם לילד הבטחות חסרות-בסיס כמו "זו תהיה תערוכה ממש מעניינת", כל עוד אינכם בטוחים שתוכלו לקיים.

הצטערנו, כי התערוכה נראתה מבטיחה: היו שם לא מעט דגמים ומתקנים שמזמינים לגעת, לנסות ולבדוק. אבל מרוב קהל, בלגן והיעדר תחזוקה בסיסית הולמת, נבצר מאיתנו לחוות את רובן. הצלחנו להתנסות בשתי אטרקציות מתוך המגוון המובטח (הליכה ב"משקפי שיכורים" מתעתעים ונסיעה בסימולטור המדגיש את חשיבותה של חגורת הבטיחות), שאמנם היה להן ערך חינוכי וחווייתי בלתי מבוטל, אבל עדיין נותרנו כשלמעלה מחצי תאוותנו בידינו. איך זה שאנחנו יודעים להקים תערוכות מקסימות, מלאות דמיון וכשרון, אבל נופלים בשלב התחזוקה השוטפת? לאלוהי המוזיאונים הפתרונים.

חוויה לא מתוקנת

אז ברחנו משם, והלכנו להתנחם ב"מדעברא קדברא" בסינמטריקס החדיש של המוזיאון: זהו קולנוע תלת-ממדי חכם הכולל הפעלה של כל החושים. נחמד, מעניין וחווייתי, אבל כשנותנים לנו שלט-רחוק בתחילת ההקרנה, אנחנו מצפים שהוא יעבוד כשנזדקק לו. אפילו סטניסלבסקי, ההוא עם האקדח במערכה הראשונה, אמר שכך זה אמור להיות. ואם יש תקלה, לא ממשיכים את ההקרנה ואומרים ש"אין דבר", אלא מחזירים לקהל את כספו (תוספת של 20 שקל למבקר במוזיאון!), מתנצלים מעומק הלב על כך שהחידון האינטרקאטיבי איכזב, ומזמינים להקרנה נוספת. מי זה היה שאמר שפראיירים לא מתים, אלא רק מתחלפים? במקרה שלנו, הוא בהחלט צדק.

משם המשכנו להתנסות בכמה מהתערוכות הקבועות: ביקרנו ב"ליאונרדו דה וינצ'י – מדען ומהנדס" ובחדר "עניין של כימיה". למרות שמכל מסדרון קרצו אלינו עוד ועוד חדרי תערוכה מסקרנים, החלטנו שדי להיום, וסיכמנו את הביקור

 במספר מסקנות:

• היה מעייף וקצת מתסכל. נצטרך לחזור ולבקר ביום שקט יותר, כדי להתרשם מכל מה שיש למוזיאון להציע, אולי אחרי החופש הגדול.

• לגרים בסביבה או לנופשים באזור מומלץ לפצל את הביקור ליומיים, כך יצליחו אולי, למצות את כל החדרים והאטרקציות. במתחם מגוון חוויות מרתקות עם המון פוטנציאל לבילוי חינוכי וחווייתי עם הילדים.

• היה שווה לבוא, ולו בכדי להיווכח במו עינינו מה קורה לבובה שמסרבת להיחגר בחגורת בטיחות. רמז: היא לא תעשה את זה יותר. וגם חנות המוזיאון מגניבה ביותר.

לא פחות חשוב:

משך הבילוי: למעלה מארבע שעות.

מתאים לגילאי: 6 ומעלה.

הדרכה: אין הדרכה צמודה. יש מדריכים ברחבי התערוכה.

שירותים: במוזיאון נקיים, בחוץ (בסמוך לסינמטריקס) - הרבה פחות.

נגישות לנכים: טובה (מעלית).

מזנון: קפה הפוך / שוקו – 7 שקל, עסקית ילדים (נקניקיה, לימונדה וקרטיב) – 10 שקל. במכונת החטיפים - שלושה סוגים בלבד.

צל ומזגן: בכל רחבי המוזיאון.

חילוץ עצמות: בחצר המתקנים שמחוץ לבנין, ליד מטוס הכפיר.

מלכודות מזומנים: חנות מזכרות מקסימה, שקשה לעמוד בפניה, עם מבחר עצום של משחקים חכמים ומאתגרים.

המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל – הבניין ההיסטורי של הטכניון, רח' שמריהו לוין, הדר הכרמל, טל' 8628111 - 04. 

שעות פתיחה: א', ב', ד', ה' בין 10:00 ל- 18:00, ג' עד 19:30, שישי עד 14:00 ושבת עד 18:00. "הולכים על בטוח" פתוחה עד סוף אוגוסט.

מחירים: 35 שקל למבוגר, 20 לילד. מחיר לכל המשפחה: 95 שקל. הכניסה לסינמטריקס כרוכה בתשלום נוסף (20 שקל לאדם). באתר האינטרנט של המוזיאון ניתן להדפיס קופוני הנחה.