ארבע על ארבע
המלכות מבלות את רוב זמנן, עוד מרומניה, בצוות הגרעיני שלהן - ארבע על ארבע. זה לוחץ, מעורר חיכוכים, דורש התחשבות, כמו במשפחה. מבצע רענון וערבוב הצוותים הסתיים במקלחות מרעננות ומסיבה מערבבת
ראיתם פעם פרדה? ראיתם פעם פרדה מרוקאית? ראיתם פעם פרדה מרוקאית מקושטת בבלונים? לא? גם המרוקאים לא ראו. עד היום. ועל כל פרדה פרש מיוזע (וחרמן) ומאחוריו מלכה שמנסה ליהנות מהרכיבה החד-פעמית, ובו זמנית להעיף את הידיים שמנסות לגעת. וכל הסצנה הזאת באפיק נחל שוצף, בנווה מדבר ירוק ויפהפה שנטוע בין הרים רבי הוד.
לצד המלכות הרכובות על חצי סוס-חצי חמור, הזדנבו כל ילדי הכפר הסמוך. בית ספר זה כנראה לא הקטע שלהם. עבור מוחמד, סטודנט לספרות בן 20 שליווה אותנו, זו הייתה קבוצת הישראלים הראשונה שפגש.
המין השקוף
מלכות הולכות לפעמים ברגל, רוכבות לעתים יותר רחוקות על פרדות, אבל רוב הזמן דוהרות על ג'יפים, ורצוי ג'יפים עם מזגן, הילוכים ועוד כמה חלקים שנחוצים לתפקודו. מי שעוקב אחרי סיפור המסע מתחילתו זוכר את הפגישה הראשונה עם הכרכרות של המלכות - הכרכרות והריג'קטים. היום, בעקבות מבצע רכש מסובך בערבות מרוקו, הוחלפו 2 ג'יפים שלא היו ראויים למדרך קלאץ'.
האחראי למבצע הוא מנחם עבאדי, האיש שמארגן את כל המסע. לצידו ולצידנו נוסעים עוד כמה מבני המין השני. צוות טלוויזיה, מכונאים מבני המקום, ועוד שני אדמינסטרטורים, שאחראים לכל הטוב שמורעף עלינו – החל בתחזוקת הג'יפים וכלה בארגון מקומות הלינה הייחודיים. הם שקופים. אסור להם לדבר בקשר בתדר שלנו, הם מתקלחים אחרינו כשיש מקלחות ציבוריות, הם לא מוזמנים לשום פעילות מלכותית (ויש כאלה הרבה, כזכור), והם לא תורמים שום דבר למתח המיני. אבל בלעדיהם אין מסע.
פול מון
האירוע החברתי של היום היה ערבוב צוותים. המלכות מבלות את רוב זמנן, עוד מרומניה, בצוות הגרעיני שלהן - ארבע על ארבע. זה לוחץ, מעורר חיכוכים, דורש התחשבות, כמו במשפחה. על הרקע הזה התפזרו הרביעיות הקבועות והורכבו חדשות. רק לכמה שעות. שוב נדרשנו להציג את עצמנו, לספר על מצבנו המשפחתי, מקום העבודה ורצוי גם כמה שיותר פרטים אישיים ואינטימיים. אצלי בג'יפ ערכו הנוסעות השוואה בין רומניה ומרוקו. המסקנה: מרוקו זה כמו ילד שני. לרומניה הן נסעו כאילו שאין מחר ואין הרי האטלס, וחוו אותה כמסע שטח בנות ראשון וייחודי. מרוקו - המלכה ה"אמיתית" - נראית כמו אותו דבר רק קצת יותר ארוך.
השיא של היום היה זריחת הירח המלא, שהתרחשה דקות ספורות אחרי שקיעת השמש, בעודנו שותות סחלב חם ואוכלות עוגות (שמי הכין? צוות קפה), על רכס הרים אדמדם. תראו בתמונה – זה מעביר בקושי את היופי.
את הלילה אנחנו מעבירות במאהל 5 כוכבים שהוקם באזור המדברי הזה. אוהלים מפוארים עם מזרונים רכים ושמיכות וחשמל, מקלחות עם מים פושרים (סוף סוף), שירותים וארוחה של... קוסקוס, שהוגשה לשולחנות עם מפות ונרות.
אחרי האוכל פרצה כאן מסיבת full moon כהלכתה, עם מוזיקה וריקודים (רק בלי אקסטזי). עכשיו הולכים לישון. השכמה בחמש בבוקר.
פטמה מורגנה כותבת: "דניאלי היקרה, מזל טוב ליום הולדתך ה-15. מאחלת לך הרבה אושר, גאה בך מאוד ואוהבת אותך", אמא סיגל פיינגולד
לפנייה לכתב/ת 
עם זנב
צילום: איה בן-עזרי
עם מזגן
צילום: איה בן-עזרי
פרסום שימושי
מומלצים
