קאיה קארנס - מיניוואן, בזול

עוד בתחילת דרכה של קאיה הקוריאנית בארץ, בלט אגף המיניוואנים שלה עם הצלחה מסחרית מרשימה. מדובר בעיקר בקרניבל, בעוד הג'ויס ואחריו הקארנס זכו להצלחה פחותה. עקב האכילס, כך התברר בעיקר במקרה של הקארנס, היה מראה מוזר שלא הצליח לשכנע למרות חדשנות פרקטית - שישה מושבים בגוף קטן ושילוב דיזל עם אוטומט. בכל מקרה, בקאיה הפנימו ופעלו במהירות, כפי שהם נוהגים לאחרונה - עם קארנס חדש ואטרקטיבי יותר, בעיקר לשוק האירופי.

כך למשל הוא גדל מכל כיוון, בעיקר בממד הרוחב (180 ס"מ) ובסיס הגלגלים שצמח ל-270 ס"מ. המידה האחרונה מאפשרת גם תוספת של מקום ישיבה, וממקמת כך את הדגם הזה כאחד הנדיבים שבין המיניוואנים הקומפקטיים. אגב, לשם השכלה כללית, הקארנס נשען כיום על פיתוח חדש של פלטפורמת המג'נטיס. "בניגוד למרבית המתחרים", כך אומרים לי בקאיה, "מבוסס הקראנס על משפחתית גדולה, ולא קומפקטית".

מול המראה

חייבים להודות, הקארנס היוצא לא היה כליל היופי. רחוק מכך. החדש נראה טוב ממנו בהרבה. אז נכון, לעומת מכונית התצוגה שנחשפה בפרנקפורט הוא נראה מעט שמרני ואנמי, אבל התוצאה משביעת רצון. קאיה רוצים שנאמין כי יש כאן השראה מ-SUV (רכב שטח) רך במבנה החלון האחורי או בפגוש הקדמי, אבל המציאות פשוטה יותר. מה כן? הוא נראה כעת חסון וגדול - את זה יאהבו בארץ.

בפנים ממשיכה קאיה להתקדם בכל הנוגע לטיב החומרים והמראה הכללי שנראה מוצלח, מודרני ואיכותי אפילו מהקרניבל החדש. יש כאן השפעות יפניות ואירופיות ברורות, שמזכירות פה ושם פתרונות מבית מאזדה, סיאט ואלפא רומיאו.

בורר ההילוכים (עם אפשרות לתפעול ידני) טיפס מעלה, וזה פתרון אהוב עלינו. בלם חניה ברגל לעומת זאת, אנחנו פחות אוהבים. הגיע הזמן למנגנון אלקטרוני פשוט כמו ברנו סניק למשל. ואם כבר, כדאי היה לקחת משם גם הגה שמתכוון גם למרחק ומנופי איתות-מגבים מודרניים יותר. אהבנו את בקרת האקלים בעלת השלוחה לאחור ואת תאורת המראות והמפות העשירה.

פתרונות מקוריים לאחסון ושינוי מיקום אין לקארנס, וזה קצת חבל בעידן בו מיניוואנים הפכו במה להצגת רעיונות ייחודיים וסופר-שימושיים. על כך מחפים הקוריאנים עם מרחב מחייה יוצא דופן בנדיבותו. מושב אמצעי מתפצל לשניים ומתכוון (למרחק ולזווית) מאפשר ישיבה נוחה לשלושה, ומציע התחשבות בשורת המושבים השלישית שגם בה המצב לא רע.

קאיה מספרים שבזכות שימוש במיכל דלק שטוח, "הרוויחו" ארבעה ס"מ בגובה התקרה. זה אכן מורגש, גם אם ההצהרה ש"מבוגרים גבוהים ירגישו נפלא" נראית לנו מעט אופטימית. גם המושב האחורי מתפצל לטובת העמסת מטען, ומאפשר לייצר רצפת טעינה שטוחה ונוחה. יופי.

אז מניעים

קאיה יוצאת לדרך עם שני מנועים מודרניים בנפח 2.0 ליטר, שנבדלים בהעדפת הנוזל - אחד בנזין, השני סולר. ההספקים דווקא דומים - 145 או 140 כ"ס בהתאמה. בשני המקרים משודכת תיבת ארבעה הילוכים אוטומטית, וזה קצת מפתיע. במג'נטיס משודך הדיזל לתיבת חמישה הילוכים, אלא שבקאיה טוענים שאין בה צורך כאן. נגיד...

ואיך הם על הכביש? לא בפעם הראשונה בשנים האחרונות, מנוע הדיזל משכנע יותר. בין היתר מכיוון שהוא מייצר 30.5 קג"מ. כ-50% יותר מהבנזין (19.2 קג"מ) בסל"ד הרבה-הרבה יותר שימושי (1,800 לעומת 4,200 סל"ד). הוא מעט רועש בסרק, בעיקר כאשר הוא קר, אך בסך הכל מדובר ביחידה שקטה למדי, נעימה וזורמת, ובעלת מומנט נדיב שמתאים לאופי הרגוע של הרכב. נתונים של 12.6 שניות ל-100 קמ"ש, 187 קמ"ש מרביים, אינם מרשימים במיוחד, אבל בפועל המנוע בעיקר מקנה תחושה נינוחה. בדיוק כמו אופי הפעולה של תיבת ההילוכים.

יחידת הבנזין מרגישה כמובן חדה יותר, עם תגובות מהירות יחסית לדיזל. אבל למעשה הקצב די דומה, ורק יחסי העברה ארוכים מדי בתיבת ההילוכים פוגעים באפקטיביות. כאן מדווחת קאיה על 11.9 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 181 קמ"ש. וגם כאן מדובר בעיקר בביצועים מספקים. לא פחות ולא יותר. תצרוכת דלק? 8 ק"מ לליטר בבנזין, 12 בדיזל - נתונים רשמיים של היצרן שנאלץ לאמת בארץ.

תחום הניהוג היה אחד הצדדים החלשים בקאיה של פעם, והשיפור מורגש בהחלט. למרות מבנה גבוה, הקארנס אינו מרגיש מגושם ונהנה מריסון טוב של תנודות המרכב. לפחות על כבישי גרמניה המצוינים לא סבל מנדנוד מעצבן והציג ניהוג בטוח וצפוי למדי. לטעמנו, טוב אף מזה של המג'נטיס החדשה.

נוחות? לפחות בתנאי ההשקה, כיול המתלים נראה נוקשה במידה נכונה. וזה אומר שבניגוד לעבר, רשמה קאיה הצלחה בתחום בו לא הבריקה בעבר. מערכת ההגה סבירה, אם כי רחוקה מלהצטיין. הבדלי התחושב בין הדיזל לבנזין היו גדולים במפתיע.

יוצא לתחרות

נחיתתו של מאזדה 5, להיט מיניוואנים-קומפקטיים בעולם הליסינג, שינה את כללי המשחק ודחף את המתחרים לנסות ולהתמודד עמו. עד כדי כך היה השינוי גדול, שבקאיה מאמינים כי מרובי מושבים (שישה ומעלה) קומפקטיים "יגנבו" מכירות מהמיניוואנים הגדולים והיקרים יותר. בכל מקרה, ברור גם לקוריאנים כי זכות הקיום של הקארנס היא רק בתוך רף המחיר של קבוצה 4 לחישוב שווי ערך, ולאיזור זה - 150,000 עד 160,0000 שקל - הם מכוונים. אם בגרסת חמישה מושבים או שבעה.

האם תספיק האפשרות הייחודית דיזל-אוטומט כדי לזכות בהצלחה? נראה שכיום, עם מחירי הדיזל הגבוהים משמעותית מבעבר, צריך יותר. למשל מחיר זול ו-או אבזור עשיר ממאזדה 5. זה אכן אפשרי, אבל יש לקאיה בעיה אחת גדולה יותר. מגוון הדגמים המוצלחים עליהם אנחנו נוהגים לאחרונה בהשקות, אינו מצליח לבצע את קפיצת הדרך ולנחות באולם התצוגה הראשי של יבואני קאיה. הגיע הזמן שזה יקרה, ואז נוכל גם לזהות אם מדובר בהצלחה של ממש או רק אחיזת עיניים.

הכותב היה אורח חברת קאיה