אהוד ברק - צבא, פוליטיקה, עסקים ובחזרה

בשנת 1959 התגייס ברק לצה"ל והתנדב ליחידה קטנה שהוקמה אז ולימים נקראה "סיירת מטכ"ל". בשנת 1971 כבר פיקד ברק על הסיירת, והיה מהבולטים שבמפקדיה. בתקופתו קיבלה הסיירת את המונופול על מבצעים מיוחדים והפכה ליחידה מיוחדת ללוחמה בטרור. בתקופת שירותו בסיירת קיבל ארבעה צל"שים על פעולות שתכנן ופיקד עליהן. בסך הכל זכה בחמישה צל"שים במהלך שירותו הצבאי – בעיטור המופת ועוד ארבעה צל"שים על אומץ לב והצטיינות בקרב.

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים שב ארצה והוצב בסיני, שם לחם בקרב על החווה הסינית לצד יצחק מרדכי ואמנון שחק. בשנת 1976 עמד ברק בראש צוות התכנון של מבצע אנטבה לשחרור חטופי מטוס אייר פראנס, והיה אמור לפקד על הכוח שיפרוץ לטרמינל. ברגע האחרון הוחלט לשלוח אותו לקניה, לתיאום נחיתת מטוסי החילוץ. במקומו מונה יוני נתניהו, שנהרג במהלך המבצע.

בשנות ה-80 כיהן כראש אמ"ן, כאלוף פיקוד המרכז וכסגן הרמטכ"ל. באפריל 1991 מינה אותו שר הביטחון דאז משה ארנס לרמטכ"ל, למרות התנגדותו של ראש הממשלה יצחק שמיר, שתמך במועמד יוסי פלד.

על הקריירה הצבאית של ברק העיבה פרשת צאלים ב'. ב-5 בנובמבר 1992 נהרגו חמישה חיילים ועוד שישה נפצעו באימון לקראת מבצע שנועד, על פי מקורת זרים, לחסל את נשיא עיראק סדאם חוסיין. בתחקיר שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" טענו חיילים שהשתתפו בתרגיל כי ברק נטש את המקום לפני פינוי הפצועים. ב-15 במרס 1999 פורסם דו"ח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, שקבע כי לא היה אמת בהאשמות אלו ("הרמטכ"ל נשאר במקום 45 דקות לפחות אחרי האסון").

בינואר 1995 השתחרר ברק מצה"ל, נסע לוושינגטון ופתח משרד השקעות. חצי שנה לאחר מכן, לבקשת ראש הממשלה יצחק רבין, הצטרף לפוליטיקה ומונה לשר הפנים. בנובמבר 1995, לאחר רצח רבין, מינה אותו שמעון פרס לשר החוץ בממשלתו.

בבחירות 1996 נבחר ברק לכנסת מטעם מפלגת העבודה, וביוני 1997 נבחר ליו"ר המפלגה במקום שמעון פרס, ובכך גם התמנה ליו"ר האופוזיציה. בספטמבר 1997, ערב כינוסה של ועידת מפלגת העבודה, הפנה ברק בקשת סליחה לבני עדות המזרח.

בבחירות 1999 גבר על מועמד הימין בנימין נתניהו ברוב של 56% מול 44%, וכיהן כראש ממשלה וכשר ביטחון. בסוף מאי 2000 הוביל ברק כראש הממשלה את מהלך נסיגת צה"ל באופן חד-צדדי מלבנון. במהלך כהונתו כראש ממשלה ביקש ברק להגיע להסכם שלום סופי עם העם הפלסטיני, נסיון זה הגיע לשיאו בשיחות קמפ דייויד, אולם נכשל. זמן קצר לאחר כישלון ועידת קמפ דייוויד פרצה אינתיפאדת אל-אקצה.

בבחירות לראשות הממשלה שהתקיימו ב-6 בפברואר 2001, נוצח ברק על-ידי אריאל שרון בהפרש עצום, והודיע על פרישתו מהכנסת ומראשות מפלגת העבודה.  ברק פנה לעסקים פרטיים, עסק במתן הרצאות ושימש כיועץ למספר חברות.

ב-2001 נחקר ברק באזהרה בחשד לעבירה על חוק מימון מפלגות ("פרשת עמותות ברק"). ב-2003 החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה נגדו. ב-2002 העיד ברק בפני ועדת אור לחקר מהומות אוקטובר (את הקמתה יזם למעשה). ב-2003 פרסמה הוועדה את ממצאיה ובין היתר מתחה ביקורת על תפקודו של ברק בזמן המהומות, אולם נמנעה מלהמליץ על סנקציות נגדו.