איפה הם היום? בעולם הבא
התחקות אחר הזכרונות שהותירו לנו שחקני הכדורסל הזרים שביקרו בארצנו הקטנה ואינם עוד. גרג קוק שכונה 'עוגיפלצת', מאלוביק שהתחפש לאחת כזאת בסרט מדע בדיוני. אל פלמינג והמרצדס הגנובה וקוין מגי ונהרג על הכביש כנהג משאית. שישה שחקנים כדורסל שנגעו בנו בחייהם. אנחנו נזכור אותם במותם
אל פלמינג (1954-2003)
עד היום ניצב שמו של אלברט פלמינג בראש טבלת מלך הריבאונדים של אוניברסיטת אריזונה לדורותיה (1,190 בסך הכל). הפורוורד, שנבחר בסיבוב השני של דראפט ה-NBA ב-1976 ושיחק עונה בסיאטל סופרסוניקס, הגיע בקיץ 1979 להפועל רמת גן של סטיב קפלן, סטיב שלכטר וניל וולק ושידרג את משחק הפנים שלה. עם 2.02 מ' של שרירים נתן פלמינג תרומה ראויה בשנתיים שלו בארץ. שנה אחרי ששוחרר והוחלף על ידי סטיב מאלוביק בעונת 1981, פרש והפך לכומר בכנסייה שהוא עצמו ייסד עם אחיו בעיר הולדתו, מישיגן סיטי.
פלמינג בפעולה במדי ה'וויילדקאטס' מטוסון (באדיבות אוניברסיטת אריזונה)
בשנת 2003 התגלה בגופו גידול סרטני בכלייתו שהביא למותו בייסורים בגיל 49 במאי 2003. "אל התקשר אלי בחג הפסחא ובישר לי שרופאו אמר לו כי הסרטן התפשט בגופו עד לנקודה בה לא ניתן לעשות שום דבר", סיפר חברו של פלמינג מאריזונה, בוב אליוט, "הוא אמר שימיו ספורים. אני מודה על כך שהוא יכול לנוח עכשיו".
סטיב שלכטר על אל פלמינג: "הוא הגיע לר"ג ב-1979, כשאיבן דאנקן אימן אותנו וניל וולק היה בשנתו השנייה בקבוצה. הוא היה בחור שקט ומתון מחוץ למגרש, אבל במשחקים ובאימונים הוא היה יכול להיות מאוד אגרסיבי ולאבד את קור רוחו במהירות. לפני האימונים, סטיב קפלן ואני היינו משחקים 2 על 2 נגד ניל ואל ולפעמים זה הגיע לאלימות, כולנו רצינו לנצח.
"מה שאני הכי זוכר בנוגע לאל זו מכונית המרצדס שהביא עמו מארצות הברית. הוא ביטח אותה אצל אחד מחברי הנהלת הקבוצה, אבל המכונית נגנבה. היה דיבור על כך שהיא נגנבה בכוונת תחילה כדי שיקבל את כספי הביטוח".
סטיב מאלוביק (1956-2007)
הביג-מן החביב עשה דבר אחד או שניים מאז שהצטרף לקהילת הכדורסל הישראלי כשחקן הפועל ר"ג ב-1981, אבל יותר מהכל סטיב מאלוביק ייזכר על ידי מכריו הקרובים כאחד מהאנשים הכי נחמדים בסביבה. לאורך 15 שנותיו בארץ, הפך למוביל חברתי ונהג לערוך מסיבות רועשות בביתו בכל הזדמנות. באירועים אלה היה גם מדגים את קיבולת האלכוהול המרשימה שלו. "אף אחד לא ידע לשתות כמו סטיב", אמרו עליו כולם. איש מסיבות אמיתי.
הוא הגיע ארצה בגיל 25 אחרי שנבחר על ידי פיניקס סאנס בסיבוב השביעי של דראפט ה-NBA והספיק לשחק עונה בודדת בליגה (במדי וושינגטון, סן דייגו קליפרס ודטרויט). אחרי שהחליף את פלמינג בהפועל ר"ג, שם חלק דקות משחק עם קורקי נלסון , ניסה את מזלו כמתאזרח גם באליצור נתניה ובית"ר ת"א.
הוא מצא לעצמו בית חם בהפועל גליל עליון. ב-1993 היה לאחד הגורמים המשמעותיים בזכייה ההיסטורית באליפות. למרות שנטל מהם את התואר, התחבב אפילו על אנשי מכבי ת"א ושמעון מזרחי אף ביקר בחתונתו ללילי, אשתו הישראלית. אגב, בביקורו האחרון בישראל באוקטובר האחרון, השתתף במשחק הוותיקים החגיגי לצד בראד ליף ואנדרו קנדי לפתיחת עונת הכדורסל.
מאלו פרש מכדורסל בשנת 1996 כשחקן בני הרצליה ועזב לפאוריה, פרבר של פיניקס. שם פתח בקריירה עסקית וגידל עם לילי את בתם הקטנה לורן, אותה היה נוהג להסיע לבית הספר בכל בוקר. בגובה 2.10 היווה אטרקציה לחבריה לכיתה והרבה לשחק עמם טאג-פוטבול. היה זה עוד בוקר רגיל ביום חמישי ה-12 באפריל, כשמאלוביק לקה בלבו ומת. לפני כן טופל בגלל בעיות בקצב הלב.
מותו של מאלוביק בגיל 51 השאיר רבים מחבריו בארץ ובחו"ל המומים וכואבים. כל כך הרבה מהם היו חברים קרובים, שנהגו לבלות איתו על המגרש, בחופי הים ובמועדוני הלילה. למרות זאת, אפילו הקרובים לו ביותר היו מתקשים לזהות אותו באולמות הקולנוע ב-1986. ספק אם הם בכלל ידעו כי היא זה שגילם את דמותו של המפלץ המוזר והשעיר 'אארג' הנורא' בסרט העתידני 'נשות הרעם' (America 3,000), שהפיקו גולן-גלובוס. מאלוביק שיתף פעולה עם שייקה אופיר המנוח וצוות שחקנים ישראלי-אמריקני. התפקיד דרש ממנו לשאוג ולאיים, הפוך לגמרי ממאלו האמיתי.
קני לבנובסקי על סטיב מאלוביק: "אחד הזכרונות הטובים ביותר ממאלו היה כשהוא הגיע להפועל ר"ג ב-1981. אני שיחקתי בהפועל ת"א ובפעם הראשונה כשהוא הגיע לאוסישקין, הוא קרע לכולנו את התחת וקלע 36 נקודות בדרך לניצחון של ר"ג בהארכה. מאלו יכל לעשות הכל: לרוץ, לקפוץ, לקחת ריבאונד ולקלוע. הוא הבין את המשחק והיה שחקן קבוצתי.
"כאדם, מאלו היה אחד השחקנים הכי פופולריים שאי פעם הגיעו לישראל. הוא היה ג'נטלמן על המגרש ומחוצה לו. היתה לו כריזמה ונטייה לגרום לאנשים להרגיש בנוח. אדם עם איכות מיוחדת, שתמיד היה כיף להסתובב סביבו. חבר טוב לכל כך הרבה אנשים. אחד מהאנשים הנחמדים ביותר שפגשתי מעודי. אתגעגע אליו מאוד".
מאלוביק עם לילי, לורן ויצור שעיר חביב דווקא בטיול בדיסני וורלד
גרג קוק (1959-2005)
אולי זהו אוכל הקייג'ון הפופולרי באיזור ניו אורלינס, אך אוניברסיטת לואיזיאנה סטייט ידועה בטיפוחן של מפלצות אנושיות כגון שאקיל או'ניל, סטנלי רוברטס וגלן דייויס. כך היה גם במקרה של גרג קוק. הענק עב הבשר הגיע ארצה בקיץ 1982, כשנה אחרי שנבחר בדראפט על ידי ניו יורק ניקס, והצטרף למכבי חיפה. כינויו היה ה"קוקי-מונסטר" ('עוגיפלצת') והוא הצדיק אותו שוב ושוב. כך למשל, את הדרבי החיפאי הראשון בו לקח חלק סיים עם 30 נקודות ו-20 ריבאונדים.
הסנטר המאיים (2.09 מ') המשיך להטיל צל על הכרמל, אולם בחורף 1985 נפצע ושוחרר מהקבוצה בעיצומה של העונה - השלישית שלו בקבוצה ומאז לא חזר לשחק ועשה הסבה מקצועית כמורה ומחנך. בסוף שנות התשעים נבחר לסנטר השני בטיבו בתולדות לואיזיאנה סטייט אחרי שאקיל. ב-19 במרץ 2005 הלך קוק לישון בביתו שביוסטון ולא התעורר - תוצאה של שבץ לב, שארע בעקבות קריש דם ברגלו והזנחה בטיפול. בן 46 היה במותו. בתו, אוברי, ממשיכה את מורשתו ככוכבת קבוצת הנשים של אוניברסיטת טקסס.
"עוגיפלצת" הצעיר גירסת לואיזיאנה סטייט (באדיבות .LSU Sports Info.)
דייויד בלאט על גרג קוק: "לא ידעתי שגרג מת, אבל זה לא מפתיע אותי לצערי. הוא תמיד היה חי את החיים על הסף ומותח את כל הגבולות. היו לו בעיות משקל ובעיות בריאותיות אחרות. למרות זאת הוא היה בן אדם טוב שלא השתלט על היצרים שלו וחבל. לו היה עושה כן, היה שחקן NBA לשנים רבות. הוא היה אחד השחקנים הגבוהים המיוחדים שראיתי אי פעם כשחקן ומאמן. הוא היה גבוה מדהים, היה מוסר מצוין מההיי פוסט וריבאונדר פנטסטי.
"הוא הזכיר בסגנון את ארל וויליאמס, אבל לעניות דעתי היה הרבה יותר מוכשר ממנו, אבל לא השתלט על היצרים שלו, היה חם מזג ולא אחראי. היה קשה לשחק איתו. אני זוכר פעם שהגענו לאימון בחדר הכוח ברוממה. גרג לא ממש הראה מוטיבציה, הוא לא אהב להרים משקולות. כולנו היינו צוחקים עליו ומתגרים בו שהוא חלש מדי, אבל הוא היה עונה: 'בואו למגרש ואני אראה לכם מי יותר חזק, אני לא צריך משקולות בשביל זה'. האמת היא שזה היה נכון".
קוין מגי (1959-2003)
אנתוני פארקר, נייט האפמן, שאראס...פעם בשנות השמונים היה למכבי תל אביב מלך אחר, קוין מגי קראו לו והוא שלט ביד רמה בממלכתו במשך שש שנים (מ-1984 ועד 1990), עד לבשורה הנוראית שהגיע ארצה ב-23 באוקטובר 2003: המלך מת, הוא נספה בתאונת דרכים בכביש מהיר בלואיזיאנה.
מגי התחיל את קריירת הכדורסל שלו ככוכב מכללת קליפורניה-אירווין. ב-1982 נבחר בסיבוב השני של הדראפט על ידי פיניקס סאנס, אך פנה לאירופה שם שיחק באיטליה וספרד לפני הגעתו ליד אליהו כזר לצידו של לי ג'ונסון. השניים הפכו את מכבי ת"א למעצמה של ממש בגביע אירופה לאלופות, אך מגי לעולם לא זכה להניף את הגביע, גם לא עם קן בארלו שחבר אליו. ב-1990 נחתך הכוכב האמריקני מהקבוצה, שנתיים לפני סיום חוזהו.
מגי חוגג תואר אחרון במדי הצהובים - גביע (ידיעות אחרונות 15.5.90)
לאחר עזיבתו את ישראל בטון צורם משהו, המשיך את הקריירה בסראגוסה, ראסינג פאריס, לפני ששב לישראל כשחקן מכבי ראשון לציון של פיני גרשון ב-1993. שנה לאחר מכן פרש למציאות לא קלה כל כך מסתבר. הסקורר הבלתי נלאה מת בגיל 44 כנהג משאית.
קן בארלו על קוין מגי: "זה היה הלם גדול לשמוע שקוין מת. חבל מאוד. בשבילי, קוין היה קודם כל שחקן תחרותי באופן יוצא דופן. אי אפשר היה לעצור אותו בשום מצב מלתת את הכל כדי לנצח. אני זוכר משחק גביע מול קבוצה מהליגה השנייה, שאיני זוכר את שמה. אני בכלל לא התלבשתי למשחק, אבל כבר הובלנו באיזה 40 נקודות הפרש. מכל שחקני החמישייה שירדו כבר לספסל, רק קוין נשאר על הפארקט והוא המשיך לקלוע ולקלוע ולא הפסיק.
"ווילי סימס, דורון ג'מצ'י ואני ישבנו על הספסל וצפינו בו מהצד נלחם בצבע מול שחקנים בגובה של 1.80 מטרים. הוא היה בטירוף ופתאום ניגש אלינו וקרא בהתלהבות: 'אתם רואים מה זה, אנחנו קורעים להם את התחת'. אנחנו לא יכלנו להתאפק ופרצנו בצחוק. 'כן קוין, אתה קורע להם ת'תחת', ענינו לו. אנחנו גיחכנו, אבל הוא התכוון ברצינות. כך הוא היה".
קליף ווינדהאם (1961-2004)
הסווינגמן מאוניברסיטת אלבמה, קליף ווינדהאם, הגיע ארצה בקיץ 1991 מהולנד כשחקן החיזוק של מכבי חדרה. בעזרת יכולת אישית נהדרת השאיר את הקבוצה הצנועה בליגה, ונשאר עמה עונה נוספת. אחרי שתי עונות אפקטיביות בישראל, בהן ביסס עצמו כאחד הסקוררים הטובים בליגה, עבר ווינדהאם להולנד ושיחק מספר שנים באמסטרדם עד שפרש מכדורסל בסוף שנות התשעים במדי הילברסום דאנקרס.
ווינדהאם נשאר באמסטרדם גם אחרי פרישתו וב-17 למאי 2004 מצא את מותו בביתו, לאחר שלקה בליבו. לטענת הרופאים שקבעו את מותו, מדובר במוות טבעי ולא נמצאו עקבות סמים או אלכוהול בדמו.
ווינדהאם ושלכטר מתחבקים. חדרה נשארת בליגה (ידיעות אחרונות 24.3.92)
האווי לאסוף על קליף ווינדהאם: "קליף היה בחור שקט. הוא לא דיבר הרבה, אבל היה בן אדם מאוד נחמד ושחקן ענק. הוא היה נע ללא הפסקה בלי הכדור, והיה שחקן ערמומי, שידע תמיד לעשות את הנקודות בזמן הנכון. בעזרתו הצלחנו להישאר בליגה והוא היה אחד הסקוררים הגדולים בישראל באותו הזמן".
דינו בילאלוביץ' (1960-2003)
בקיץ 1993 כיכב סבאחודין 'דינו' בילאלוביץ' במדי נבחרת בוסניה-הרציגובינה בהופעתה הראשונה באליפות אירופה בכדורסל. קשה להאמין, אבל הסנטר (2.08 מ') שסיים כמלך הסלים של הטורניר בגרמניה עם 25 נקודות בממוצע למשחק, כיכב בשנה שלפני כן בהפועל נהריה. כמובן, שאחרי הופעותיו המרשימות קיבל הצעות אטרקטיביות הרבה יותר ויצא להמשיך את הקריירה בספרד. בהמשך עוד שיחק בקרואטיה ובשוייץ לפני שפרש ב-1996 כשהיה כבר בן 36. שבע שנים לאחר מכן, ב-30 ביולי 2003 נפח נשמתו בסראייבו, שם עבד בשנותיו האחרונות כאיש עסקים.
לוקה פאביצ'ביץ' על דינו בילאלוביץ': "דינו היה שחקן נהדר וכל פעם שאני נזכר בתקופה היפה שלי בישראל, הדמות שלו תמיד משתלבת בזכרונות - הוא תמיד היה שם איתי. הוא גם נשאר איתי במחשבות עד היום וכך גם אשתו יאסמיחה ובנו, שנשארו לבד. זה היה כל כך עצוב לשמוע כי לבו כשל וגרם למותו בטרם עת".
לפנייה לכתב/ת 
