צעידה משפחתית: מדן ועד אילת

"אני אוהבת ללכת", אומרת בר סלהוב בת ה-9 ומתכוונת ל-940 הקילומטרים של שביל ישראל הנפרשים מדן ועד אילת. בפחות מיום אפשר לגמוע במכונית את 470 הקילומטרים שמפרידיםטו בין מטולה לאילת. ובכל זאת, יש מי שמוכן לצעוד את המרחק הזה בשביל המתפתל, ברגל. בר היא אחת מהצועדים ויש אומרים שאחת מהצעירות ביותר.

לפני כשנה היא הצטרפה לאמא שלה, עידית אביב. "בהתחלה היא הלכה בלעדי", מספרת בר. "רציתי להצטרף. רציתי לראות דברים יפים וללכת". ומה עושים כשמתעייפים או קצת קשה? "פשוט עוצרים. אוכלים משהו קטן, מחכים כמה דקות, עושים הפסקה ואז ממשיכים", היא מסבירה את ההיגיון הטיולי שכנראה עזר לה גם במסלולים קשים מאוד.

 נחים קצת וממשיכים. צילום: עידית אביב

שביל ישראל הוא גולת הכותרת ברשת סימון השבילים הארצית שיזמה ויצרה החברה להגנת הטבע. השביל נחנך בשנת 1995 לאחר כ-15 שנות עבודה ודיונים על התוואי. בתכנונו הושם דגש על מתן ייצוג לכל נופי ואזורי הארץ וכן על מעבר באתרים חשובים לכל הדתות.

עוד משפחות פעילות:

• משפחה על גלגלים. רולרס.
• משפחה בחדר כושר.
• טיול אופניים משפחתי. 
• שייט משפחתי.
• מטפסים על הקירות.

בחום ובקור

"בטיול במעלה פלמ"ח", מספרת אמא עידית. "היו עליות מאוד קשות וצעידה לאורך שביל צר מעל תהום. בר כרגיל רצה קדימה לראש הקבוצה ואני, כרגיל, צעדתי מאחור. בכלל לא ראיתי אותה ופתאום נכנסתי להתקף חרדה: מה אם קרה לה משהו ואני לא יודעת? אין קליטה של טלפונים ולמרות שאני יודעת שהיא צועדת לצד אנשים מבוגרים ואחראים זה מאוד הלחיץ אותי. המסלול היה קשה מאוד ואני לא הצלחתי לסיים אותו, אבל בר עשתה את כולו", היא אומרת בגאווה.

עידית הצטרפה לקבוצת המטיילים לפני כשלוש שנים, יחד עם חברה. "פשוט ראינו פרסום באינטרנט והחלטנו להגיע. הרעיון הוא שצועדים בכל פעם קטע וממשיכים בפעם הבאה מאותו קטע שאותו סיימנו בפעם הקודמת".

ההצטרפות היא חופשית וללא תשלום. מדי פעם מתארגנים טיולי השלמות לקטעים שכבר היו ומיועדים למי שהחמיץ. המטרה היא לצעוד את כל המרחק מדן ועד אילת ברגל, בחום ובקור, בעמק ובהר, ביערות ובמדבר.

"שני הבנים הגדולים שלי (13, 17)", מספרת עידית שהיא אם חד הורית. "לא כל כך התלהבו. הם מעדיפים לשחק כדורגל בשבת, אבל הקטנה ממש נכנסה לעניין והיא מחכה לשבתות שבהן מטיילים".

בר ממשיכה: "אני עוקבת אחרי הסימון כתום כחול ולבן ופשוט הולכת ורואה פרחים ואבנים", היא אומרת כמו מטיילת ותיקה. למרות שהיא הילדה הצעירה וכמעט היחידה בקבוצה שלה, היא מרגישה חלק בלתי נפרד ממנה. "גם אם היא תלך את השביל שוב בגיל 20, זה לא יהיה עבורה אותו הדבר, כי היא תהיה אחרת", אומרת עידית ומוסיפה: "אני חושבת שיש לה זכות גדולה להכיר את האנשים האלה שצועדים בשביל שהם ממש מלח הארץ".

הולך ונהיה קל יותר

השביל נפרס ל-45 מקטעים. כל מקטע נצעד בנפרד. המסלול הראשון שעשתה עידית היה חולות חדרה ורק אחר כך היא השלימה את החלקים הצפוניים יותר. את בר היא צרפה לטיול שהיה בעמק פורה. היום היא כבר מיטיבת לכת וצועדת בראש החבורה "לצד אנשים שיכולים להיות סבא וסבתא שלה", אומרת עידית.

לקשר ביניהן, מוסיפה עידית. "זה הוסיף המון. לבר זה העניק ביטחון ותחושת הצלחה בכל פעם שמסיימים מסלול. היא מסתדרת בחברת המבוגרים ופוגשת אנשים מדהימים עם סבלנות אינסופית שמסבירים על כל אבן ועל כל פרח וגם נותנים לה יד במקומות הקשים".

את מי שחושש שמדובר באתגר ספורטיבי קשה, מרגיעה עידית שגם היא לא ממש הייתה בכושר. "גם אימון קבוע בחדר כושר לא מבטיח הליכה קלה, וזה משתנה ממסלול למסלול. זה מאוד תלוי בתוואי השטח, אבל הולך ונהיה קל יותר", היא מבטיחה.

מיד כשירדו הטמפרטורות, הקבוצה של עידית ובר תמשיך לצעוד בנקודה שבה הפסיקה בפעם האחרונה. הקטע האחרון הוא בנגב. "זו תהיה, כנראה, העונה האחרונה שלנו. שנה רביעית ואחרונה ואני די מצטערת על זה", היא מודה, אך לא פוסלת את האפשרות שיתחילו הכל מההתחלה.

אם גם אתם רוצים להצטרף:

• כדאי להצטייד בנעלי הליכה, מקל, כובע ושתייה.

• שביל ישראל מסומן, כאמור, באמצעות שלושה פסים מקבילים במדורג: לבן, כחול וכתום. כאשר הפס הלבן עליון, כיוון ההליכה צפונה ואילו כשהכתום עליון - הכיוון דרומה.

• קבוצות חדשות וותיקות של מטיילים אפשר למצוא ברשת וכדאי מאוד להציץ באתר של שביל ישראל.

• לאורך השביל תפגשו את מלאכי השביל שיכולים לעזור לכם במידה וצריך.

• הטיולים יוצאים בתדירות של פעם בחודש בערך.

• צעידה רצופה של השביל תארך בין 20 ל-70 יום, תלוי בקצב ההליכה של הצועד. חלק מההולכים עושים זאת בסוף החורף, בדרך כלל מדרום לצפון ואחרים עושים זאת בסוף הקיץ מצפון לדרום.

• יש חלקים מהשביל שניתן לעשות אותם על אופניים.