רג'י בוש, ונכלם. בית ה-NFC דרום

באותו יום אביבי בניו יורק עלה בידי הסיינטס לבחור ברג'י בוש שני בדראפט. אחרי עונת קטרינה, הגרועה בתולדותיהם, נפל לחיקם בדרך נס מי שנחשב לשחקן המכללות הטוב ביותר אי פעם. לברון ג'יימס של הפוטבול. כוכב אמיתי ונוצץ לקבוצה דהויה, השקועה בבוץ העמוק של מי אגם פונצ'טריין. מושיע. 

ואכן, אחרי עונת רוקי מצוינת, בוש הצדיק את כל הציפיות של תושבי ניו אורלינס והפך לסמל למאמצי השיקום של העיר. הראנינג-בק הצעיר התאקלם נהדר ובעזרת הקווטרבק דרו בריז והמאמן שון פייטון סחף את הקבוצה לעונה הטובה בתולדותיה עד לפאתי הסופרבול. כל כך הרבה תקוות, כל כך הרבה ציפיות. פתאום התושבים הרשו לעצמם להאמין. בהצלחה של הסיינטס, בהתאוששות שלהם עצמם.

אבל במקרה של הסיינטס כבר אמרנו, כל יום טוב מבשר על הרע שעתיד לבוא. ובמקרה של בוש, זה הגיע בעונתו השנייה. אחרי פציעה של הראנינג-בק דיוס מקאליסטר, היה עליו לשאת את הכדור בידיו ואת הקבוצה על גבו - זה הרי מה שציפינו ממנו בסך הכל. חוסר מזל, או תסמונת השנה השנייה (sophomore slump) - תהיה אשר תהיה הסיבה, העונה הנוכחית היא שנת מבחן עבור בוש. עבור כולנו.

רג'י בוש. שנת מבחן, גם ביחסים עם האוהדים (איי.פי)

"...לקראת סוף העונה פשוט עליתי על טיסה ויצאתי לניו אורלינס כדי להיות חלק מהדבר הגדול הזה. חלק קטן באגדה שמשתה עיר שלמה מאשפתות ונתנה לתושביה משהו אחר להתאחד סביבו ולדבר עליו מלבד האובדן והסבל בחייהם האישיים. למזלי הטוב, אובדן וסבל לא היו חלק מחיי האישיים לאחרונה, אבל אני מודה: התרגשתי שם ב'סופרדום', אפילו הצטמררתי. היה שווה, אבל אין לי כסף לשלם אלפי דולרים על הסופרבול השנה...".

מה חזינו: (אובדן) משכורת ינואר שלי. כדי ללוות את הקבוצה שלי בסופרבול. לכתבה המלאה משנה שעברה.

דרו בריז ודיוס מקאליסטר עם הבוש הלא נכון (רויטרס)

ומה קרה בסוף?

לא קשה לנחש. אחרי שנה טובה אחת, באה קריסה. מקאליסטר גמר את העונה, בוש לא עמד בעומסוההגנה...אוי ההגנה. הסיינטס כהרגלם עובדים קשה, עושים את הכל נכון ואז בטעות של רגע הורסים הכל. ובכל זאת, לצד נקודות אור שנכבו, נשארו כמה דלוקות.

פייטון הוא מאמן נועז ומקורי ואיתו בריז המשיך לזהור, כאחד הקווטרבקים המבריקים בליגה. הוא ימשיך להיות כזה, אם קו ההתקפה שלו ימשיך להיות טוב כל כך והרסיבר מרקוס קולסטון אמין כל כך.

קולסטון. מתפתח כאחד הרסיברים הטובים בליגה (איי.פי)

ומה השנה?

למרות האכזבה מיכולתו, בוש מקבל את כל התמיכה מפייטון. כך גם מקאליסטר, סוס עבודה אמיתי שחזר מפציעתו. עם פייר תומאס המוכשר והפול-בק מייק קארני יש סיכוי לעמוד על הרגליים שוב ולרוץ. קו ההתקפה נשאר מגובש עם ג'ארי אוואנס וג'מאל בראון. למרות נטישת הסנטר ג'ף פיין לטמפה ביי, בריז יישאר מוגן מסאקס ויפזר מסירות לקולסטון, דייויד פאטן, רוברט מיצ'ם והחל מהשנה לג'רמי שוקי. פתאום יש לו גם טייט-אנד למסור לו. מי יכול לעצור אותם?

מי יעצור את התקפת הסיינטס? בטח לא הקולגות בהגנה, למרות שיש ביניהם הרבה שחקנים חדשים ומסקרנים. תחילה שודרגה עמדת הליינבקר הפנימי עם הבאת ג'ונתן וילמה. מאחוריו ימצא את מייק מקנזי, רנדל גיי וטרייסי פורטר המבטיח כקורנרבקים ואת רומן הארפר כסייפטי. 

מייק מקנזי וצ'ארלס גרנט. השיפור יגיע מההגנה (איי.פי)

אולם ההבטחה הגדולה נמצאת דווקא בקו ההתקפה. אל הדפנסיב-אנד'ס המצוינים וויל סמית' וצ'ארלס גרנט, הצטרף סדריק אליס - דפנסיב-טאקל משולח רסן. אחריו רדפו הסיינטס בדראפט.

שימו לב ל...

- בובי מקריי: הגעתו של צייד קווטרבקים נוסף בסדר הגודל של הדפנסיב-אנד מג'קסונוויל, פותחת מלא אופציות חדשות בקו ההגנה ביחד עם וויל סמית' וגרנט. מישהו נזכר בג'איינטס?

- הוריקן אייק: הקבוצה כולה עקרה לאינדיאנפוליס כדי לברוח מהוריקן גוסטב. היא אמורה לחזור לסופרדום למשחק קדם-העונה, אבל אם אייק ימנע זאת מהם, יתכן ולא יחזרו. אולי לעולם.

טום בנסון. הבעלים המפוקפק של הסיינטס. נשאר מניו אורלינס (רויטרס)

טמפה ביי בקאנירס

עד כמה אכזרית יכולה להיות ליגת ה-NFL? תשאלו את כריס סימס. באוקטובר 2006 נפגע הקווטרבק הצעיר במהלך משחק מול קרולינה. למרות שהתאושש וחזר למגרש, הכאבים היו קשים מנשוא והוא פונה לבית החולים,

שם הבהילו אותו הרופאים לחדר הניתוח. דימומים פנימיים וקרע בטחול היוו סכנה לחייו. זה לא מנע ממנו לשוב לפעילות שנה אחת לאחר מכן, מוכן ומזומן להתמודד מחדש על מקומו בהרכב.

סימס הקריב את גופו וחזר לרשות המאמן ג'ון גרודן כשהוא חסר טחול. אבל "צ'אקי" לא התרשם. בעונה האחרונה הושם שוב ברשימת הפצועים. מהצד צפה בג'ף גארסיה הוותיק מוליך את הבאקס אל הפלייאוף באופן לא צפוי. השנה, עם צירופו של בראין גריזי, הבין כי אין לו עתיד בקבוצה וביקש להשתחרר. גרודן סירב. הוא העדיף את גארסיה, גריזי, לוק מקוון ואפילו הרוקי ג'וש ג'ונסון. אבל את סימס סינדל לסגל.

כריס סימס. נשאר לחתום לאוהדים במחנה האימונים (איי.פי)

"...בצר לו חיפש גרודן קווטרבק שיוכל לסמוך עליו. סימס (הבן של פיל סימס האגדי) היה אמור להיות קווטרבק העתיד של הבאקס, אבל ספק אם יש לו עתיד בכלל. הוא מנסה לחזור, אך גרודן כבר יותר לחוץ על ההווה. בגלל זה הביא את גארסיה, קווטרבק עם המון עבר, וסוג של קבלן משנה בשיקום קבוצות. הוא הוביל את האיגלס לפלייאוף אשתקד. בגיל 37 ינסה לעשות כן גם בפלורידה...".

מה חזינו: צר לי צ'אקי, גם העונה הזו תראה כמו סרט אימה. לכתבה המלאה משנה שעברה.

ארנסט גרהאם ואלכס סמית'. יש מחץ בהתקפה (איי.אף.פי) 

למרות האכזריות של גרודן, ההימור שלו הסתבר כנכון ולו רק לעתיד הקרוב. גארסיה עשה זאת שוב ובעונה נהדרת גיבש קבוצה מפורקת והובילה לפלייאוף. בעזרת ראנינג-בק אלמוני בשם ארנסט גרהאם והגנה קשוחה מבית היוצר של מונטה קיפין, הבאקס היו לקבוצה המפתיעה של העונה וזכו באליפות הבית.

למרות ההצלחה, יש הרגשה למנכ"ל ברוס אלן ולגרודן עצמו שיתכן כי מדובר בהבלחה עונתית. זה קורה לפעמים ב-NFL. זה לא מבטיח המשכיות. לכן, יצאו השניים למסע רכש והביאו ל'ריימונד ג'יימס סטדיום' את פיין כסנטר היקר בהיסטוריה. הוא אמור לשתף פעולה עם ג'רמי טרובלאד, דווין ג'וזף ואחרים בהגנה על גארסיה. בן דורו של הקווטרבק ג'ואי גאלוויי יתחמק מרודפיו עם מהירות. ווריק דאן חזר הביתה לשאת את הכדור, הפעם כגיבוי לגרהאם.

קייטו ג'ון עם הכדור. הבאקס עושים את זה גם בהגנה (איי.פי)

בהגנה נותר דריק ברוקס נטוע במרכז כלב הפועם של המערך. גם בגיל 35 אין לו תחליף, למרות שקייטו ג'ון ובארט ראד עוזרים מעוד בחוליית הליינבקרים. גם שותפו הוותיק, הקורנרבק רונדה בארבר, מקבל סיוע מהצעירים ג'רמיין פיליפס, פיליפ ביוקנון והרוקי אקיב טאליב. וכולם בונים על ההרס שזורא גיינס אדמס המבטיח מעמדת הדפנסיב-אנד.

שימו לב ל...

- קארנל וויליאמס: הוא הופיע רק בארבע משחקים אשתקד, ואת העונה הנוכחית גמר עוד לפני תחילתה. הקאדילק כבר לא מתניע. על פי תקדים סימס, נראה כמה זמן תישאר בחניון של גרודן.

- ג'ואי גלאווי - הוא כבר בן 37, אבל לכו תנסו לרדוף אחריו. מסתבר שגם "אולד-מן קן ראן".

- דקסטר ג'קסון - הסייפטי דקסטר ג'קסון היה ה-MVP באליפות הבאקס ב-2003. אולי בגלל זה הגיעו הבאקס עד לאפלצ'יאן סטייט כדי לבחור ברסיבר עם שם זהה, שאולי יהיה השני בתולדות הקבוצה להחזיר בעיטת פתיחה לטאצ'און.

רוץ דקסטר, רוץ. לטאצ'דאון (איי.פי)

אטלנטה פלקונס

קצת קשה לרחם על איש עסקים המוערך ב-1.5 מיליארד דולר, אולם קשה שלא לעשות במקרה של ארתור בלנק, יהודי טוב, מעט תמים, שמצא עצמו בעיצומו של סיוט בלתי נגמר. הבעלים של 'הום דיפו' העומד גם בראש אטלנטה פלקונס גילה יום בהיר אחד, כמו כל ארה"ב, שהכוכב הגדול שלו מייקל ויק התעלל בכלבים. הקווטרבק של הפלקונס, שהיה הפנים של הקבוצה ולטענת רבים של העיר כולה. מתסכל על עצמו בראי של הכלא, אבל הנזק התדמיתי שהשאיר מאחוריו הוא עצום.

אבל זה לא נגמר פה. בלנק התנחם בכך שהמאמן החדש בובי פטרינו הגיע גם כך כדי להתחיל עידן חדש באטלנטה. הוא קיבל מבלנק חוזה לחמש שנים בתמורה ל-24 מיליון דולר כדי לעשות כן. השחקנים רטנו והאשימו את המאמן החדש בדו-פרצופיות, אך הבעלים ניצב לצדו. ואז לפתע פתאום, בעיצומה של העונה, לקח פטרינו מטוס לארקנסו ונשאר באוניברסיטה המקומית. בלנק ההמום נזנח שוב, הוא אפילו לא קיבל טלפון מהמאמן עליו בנה לעתיד.

ארתור בלנק. נבגד סדרתי (איי.פי)

היה זה כבר יותר מדי עבור בלנק, שהחליט לעשות מהפכה פרסונלית, כמקדמת למהפכה תדמיתית. תומאס דימיטרוף הצעיר יובא מניו אינגלנד כדי להוביל אותה. אחרי שמינה את מייק סמית' האלמוני למאמן,

ניקה את הכלביות מכל השאריות שהותירו ויק, ד'אנג'לו הול, אלג'י קרומפלר והאחרים. עכשיו מתחילים לבנות הכל מחדש. 

"...יש באטלנטה מי שטוענים כי טוב שהקווטרבק נעלם מעל המפה, שהפלקונס היו צריכים ללכת בכיוון אחר ושפטרינו לא היה יכול להובילם לשם עם ויק בקבוצה. עכשיו, כשהוא לא פה, יש כאלה הסבורים כי המאמן החדש שפותה על ידי בלנק לעזוב את אוניברסיטת לואיוויל, בונה על הקווטרבק החביב עליו מהקמפוס, בראין ברוהם. אבל האם הוא מוכן להקריב את העונה הראשונה שלו ב'אטלנטה דום' כדי לבחור בו ראשון בדראפט 2008?...".

מה חזינו: קודם כל, הכבוד העצמי האבוד של בלנק. זה יושג רק עם עונה סבירה של הבזים, שיוכיחו שהם יכולים לפרוס כנף ולעוף גם בלי המשא הכבד של מייק ויק. לכתבה המלאה משנה שעברה.

מנזקי ויק. תושבי אטלנטה מפגינים נגד השחקן וקבוצתו (רויטרס)

ומה קרה בסוף?

אולי זה דווקא טוב שפטרינו נטש, שכן הוא לא עשה עבודה טובה מדי, וגם כך החיכוכים עם שחקניו הבכירים הפכו לבלתי נסבלים. בכל מקרה, אותו כבוד עצמי אבוד של בלנק היה רחוק מהשבה. לא עם יכולת גרועה כל כך, של הקבוצה כולה ובהם שלושת מחליפיו של ויק - ג'ואי הרינגטון, ביירון לפטוויץ' וכריס רדמן. המהפכה בסיום העונה היתה בלתי נמנעת.

ומה השנה?

דימיטרוף בן ה-42 נחשב לכשרון גדול בתחום ניהול הקבוצות, אבל קל להיות כזה בפטריוטס. הוא למד מהניסיון של פטרינו והלך על שם מאמן אלמוני יחסית בעל שם שגרתי, מייק סמית'. בכל הנוגע לקווטרבק החדש, המנכ"ל הצעיר הלך דווקא על האופציה הנוצצת ביותר. מאט ראיין נבחר על ידו שלישי בדראפט, לא רק בגלל היכולות המבטיחות. בעיקר בשביל לתת לפלקונס סמל חדש. מנהיג צעיר, מחונך ולבן להצעידם לעידן חדש. סאם בייקר נבחר מעט אחריו כדי לשמור על האוצר.

מאט ראיין מדגמן את מדי הקווטרבק החדשים של אטלנטה (רויטרס)

בייקר, שנבחר מוקדם מן הצפוי, הוא אולי השם הבולט ביותר בקו ההתקפה וזאת בעיה כשמדובר בקווטרבק צעיר בתחילת דרכו, עם רק רסיבר אחד ראוי - רודי ווייט. למזלו, דימיטרוף הביא את הראנינג-בק הרעב מייקל טרנר. בשביל להחזיר את האמון של שחקני ההגנה בהנהגתו, החזיר דימיטרוף את גריידי ג'קסון הענק, שגורש על ידי פטרינו. עכשיו יכולים הדפנסיב-אנד ג'מאל אנדרסון, הליינקרים מייקל בולי וקית' ברוקינג והסייפטי לווייר מילוי לאמצו מחדש.

שימו לב ל...

- מייקל טרנר: אחרי ארבע שנים בצילו של לדייניאן טומלינסון בסן דייגו, יוצא הראנינג-בק המחליף המבוקש ביותר בליגה לדרך חדשה כנושא כדור מוביל, בקבוצה הכי מוצלחת מבחינתו. הוא עתיד לגלות שזה פחות קל משנראה לו.

- ג'ריוס נורווד: כדי להקל על העומס שיוטל על טרנר, וגם כדי לעורר שינויי קצב במשחק הריצה. הוא הראה ניצוצות של כוכב כבר כמחליפו המהיר של ווריק דאן. כמו טרנר, גם לו יש נטייה חיובית למהלכי ריצה ארוכים במיוחד.

- ג'מאל אנדרסון: אחרי עונת רוקי רגועה משהו עבור הדפנסיב-אנד המפלצתי, הגיע הזמן לפרוץ קדימה. הוא לבטח שמח שסיים לימודיו אשתקד, כדי לא לראות את פניו של פטרינו שוב בקמפוס בארקנסו. 

מימין לשמאל - פטרינו, המנכ"ל לשעבר ריץ' מקיי ובלנק. גועל נפש (איי.פי)

קרולינה פנת'רס

ג'ון פוקס הוא מאמן מוערך והכל, כנראה בצדק. אבל הערכה ב-NFL כך למדנו אינספור פעמים היא דבר נזיל. מאז הסופרבול ב-2004, סובלים הפנת'רס מנסיגה - לא תלולה אמנם, אבל בסופה ממתינה הגיליוטינה לראש הקבוצה, כלומר המאמן. זה יקרה בסוף השנה הנוכחית זה יקרה, אלא אם כן יצליח המאמן לבלום את ההידרדרות ולשנות כיוון. או לכל הפחות להוכיח, שזה לא הוא, זה הם - השחקנים.

ג'וליוס פפרס, סטיב סמית' וג'ייק דלהום נפצעו, או סתם הפגינו כושר ירוד בעונה שעברה. פוקס חי עליהם ועשוי למות איתם, אם לא יחזרו לעניינים. אבל בכל הנוגע ליתרת הסגל, הוא לא חשב לחתוך שחקנים, להביא חדשים במקומם, לחתוך גם אותם וכן הלאה. הלחץ מורגש גם בשארלוט השלווה וניכר גם על השחקנים. לפעמים הוא אף מתפרץ באימונים כמו במקרה של הקטטה בין קן לוקאס לכוכב הגדול סמית', שיפתח את העונה באיחור בגלל השעייה.

סטיב סמית'. עצבני (איי.פי)

איך עשינו מעצמנו צחוק

"...יתכן שבאמת הכל יהיה בסדר עם דוויין ג'ארט, אבל קישון ג'ונסון לא יהיה שם כדי לדאוג שזה יהיה המצב. יומיים לאחר הדראפט הודיע פוקס, לשחקן הוותיק: "תודה רבה לך על השנה היפה, אבל עכשיו אנחנו לא צריכים אותך, יש לנו את ג'ארט". כך מצא עצמו ג'ונסון מובטל ונקלט מחדש ב-ESPN כפרשן, הפעם של קבע. אם ה'קאטס' לא ישתפרו השנה, הוא עשוי להיות זה שיתבקש לחוות דעתו על פיטוריו המאמן במבזק חדשות חורפי. כך זה עובד ב-NFL...".

מה חזינו: "המאמן פוקס, הוא שועל קרבות ותיק וככזה הוא צריך להודות על הסתבכויותיו של ויק בקרבות כלבים. בלעדיו אטלנטה פלקונס די יוצאים מתמונת ה-NFC דרום ונותנים סיכוי כלשהו לפנת'רס". לכתבה המלאה משנה שעברה.

ג'וליוס פפרס ודשון פוסטר. איכזבו (איי.פי)

מה קרה בסוף?

הפלקונס אמנם יצאו מהתמונה, אולם הפנת'רס לא נכנסו אליה. ויק נעדר מאטלנטה בגלל ענייניו הפליליים, דלהום נעדר מקרולינה כבר אחרי שלושה משחקים בגלל ענייניו הרפואיים. הפתרון לא נמצא אצל דייויד קאר,

גם לא אצל הרוקי מאט מור. באופן מפתיע, הקווטרבק המוצלח ביותר בקבוצה היה ויני טסטאוורדה בן ה-44. זה סיפור נהדר, אין ספק. אבל בעולם של צעירים זה לא מספיק.

טסטאוורדה פרש, דלהום חזר מפציעה ומקווה להישאר בריא הפעם. אין לו ברירה, גם לא לפוקס ובגלל זה נבחר ג'ף אוטה בדראפט, כדי לסייע לג'ורדן גרוס בקו ההתקפה. מוהסין מוחמד, הזכור לטוב מקבוצת הסופרבול של ה'קאטס', חזר מגלות בשיקגו כדי לתפוס את המסירות שלא מופנות לסמית' הנפיץ. ד'אנג'לו וויליאמס יטול את הסמכויות של דשון פוסטר כראנינג-בק ראשון, אך הוא קטן מדי. ג'ונתן סטיוארט הוא האדם הנכון להחליפו.

ג'ון ביזון במהלך זובור השמור לרוקי. עכשיו הוא מנהיג בהגנה (איי.פי)

שימו לב ל...

ג'ונתן סטיוארט: הוא חזק, אגרסיבי ולא מתפשר. ולמרות שהגיע לדראפט פצוע, אפשר להניח כי ידרש להיכנס לקלחת מוקדם מאוד, נוכח שבריריותו של ד'אנג'לו

וויליאמס.