במקום רעלים בשדות - בזים ותנשמות

מצד אחד כולם רוצים ירקות ופירות עם כמה שפחות חומרי הדברה; מצד שני - בלי החומרים האלה המכרסמים והנברנים "חוגגים" בשדות, והחקלאים מאבדים את הפרנסה. לפיתרון לדילמה הזו יש כנפיים והוא פעיל בעיקר בלילה: פרויקט חדש שיצא היום (ד') לדרך מתעתד להציב אלפי תיבות קינון עבור תנשמות ובזים בשדות ברחבי הארץ. הדורסים יאכלו את המזיקים, והחקלאים יוכלו להשאיר את הרעלים במחסן.

הפרויקט החדש שם לו למטרה להפחית את השימוש שעושים החקלאים בחומרי הדברה כדי להיאבק במזיקים. שימוש בהדברה באמצעים ביולוגיים ולא כימיים מונעת כניסה של רעלים למערכת האקולוגית. תהיה בכך תרומה משמעותית לאיכות היבולים החקלאיים, וגם לאיכות מי התהום שלעיתים סופחים אליהם את הרעלים המסוכנים.

תנשמת עם נברן (צילום: אמיר עזר)

עוד על הדברה ביולוגית:

• המרוקנים התלהבו מהתנשמות הישראליות
• הדברה ללא רעלים: מפריעים למזיקים לקיים יחסים
• הדברה מתוקה: קוטל חרקים ידידותי לסביבה
  

גם הדורסים יהנו מהיוזמה, שתבטיח להם אספקת מזון שוטפת. מחקרים מגלים כי זוג תנשמות מחסל בשנה כ-2,000 נברנים ומכרסמים שונים. יתרון נוסף הוא בתיבות הקינון המיוחדות, שיאפשרו להם לטפח דורות של צאצאים באזורים לא מאויימים, עם כמויות מזון נדיבות.

ויש בפרויקט יתרון סביבתי נוסף - והוא קשור לנברנים דווקא. הם אמנם יהפכו לטרף לדורסים, אך ההפחתה בשימוש ברעלים תפחית גם את הסיכון של הרעלה עקיפה. במקרים רבים נגרמת הרעלה של חיות בר, שאוכלות מכרסמים מורעלים שביקרו בשדות. חיות הבר נפגעות בעצמן מהרעל, ולעיתים ההרעלה נמשכת כשדורסים מנקרים בפגרים.

בשנים עברו, בשל שימוש ברעלים, נפגעה באופן קשה אוכלוסיית הנשרים בגולן. מדי כמה חודשים מתרחשים בארץ מקרי הרעלה עקיפה של חיות בר.

השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות פועל כבר למעלה משלושה עשורים במקומות שונים בעולם. גם בישראל הוצבו החל משנות ה-80 תיבות קינון בשדות, כדי לאפשר לחקלאים להנות משירותי הדורסים הרעבים.

קיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן היה בין חלוצי השימוש בהדברה ביולוגית. בשנת 1999, בעקבות הרעלה של מספר גדול של ציפורים בעמק, בשל שימוש ברעלים, החל פרויקט ניסיוני להדברה ביולוגית של נברנים באמצעות בזים ותנשמות.

בשנת 2008 החליטו משרדי החקלאות והגנת הסביבה, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע, להפוך את הפרויקט הניסיוני למיזם ארצי, ולפרוש תיבות קינון בשדות חקלאיים ברחבי הארץ. שני מנכ"לי המשרדים התגייסו לנושא, ובפרויקט יושקעו כמיליון שקלים בשנה. מדריכי החברה להגנת הטבע יסייעו לחקלאים ביישום השיטה, וחוקרי אוניברסיטת תל אביב יבצעו מעקב וניטור של הפרויקט כדי להמשיך ולשכלל את התהליך.

גם התעשייה הצבאית גוייסה למאבק לשמירת הסביבה, והיא תרמה 500 ארגזי תחמושת משומשים שיוסבו על ידי מובילי המיזם לתיבות קינון עבור הבזים והתנשמות.

לדברי ד"ר יוסי לשם, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, זוהי הפעם הראשונה בעולם שמיזם הדברה ביולוגית זוכה לתמיכה כפרויקט לאומי, ונהנה מסיוע של מוסדות הממשלה, ארגונים ציבוריים והמגזר האקדמי. לשם ציין כי הפרויקט מבוצע לא רק בשדות בשטח ישראל אלא גם בשדות בשטחי הרשות הפלשתינית, וירדן, והמימון לכך מגיע מקרנות בינלאומיות.