ל"ג בעומר זה לא רק הר מירון

בירושלים יש אינספור אתרי קבורה - הר הזיתים, הר המנוחות, הר הרצל, קבר דוד ועוד. מתחם קבורה נוסף, ודאי לא ידוע לרבים, שוכן לו בצמוד לאמריקן קולוני ולפאתי הר הצופים. מערות קבורה בנות 2,000 שנה, היסטוריה יהודית מרתקת ועשירה, תיירים ומתפללים רבים - הכול במתחם קִברו של שמעון בן יוחנן ("שמעון הצדיק"), אשר שימש כהן גדול בתקופת בית המקדש השני, ונודע כמנהיג רוחני ומדיני, שבשמו נקשרו אגדות ונסים.

עבור רבים, ביקור בקברי צדיקים מתחבר לרוב בטיול באזור הגליל ול"ג בעומר מתחבר להילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון אף הוא בצפונהּ של ארצנו. למי שרוצה לשלב בין קברי הצדיקים ול"ג בעומר, אינו חייב להרחיק לצפיפות והדוחק שבהר מירון אלא פשוט לשים פעמיו אל ירושלים, למתחם המרתק של רבי שמעון הצדיק.

רבי שמעון הצדיק

למתחם קברו של רבי שמעון, הנמצא במצוק הצפוני של נחל קדרון, מגיעים בנסיעה קצרה ביותר מכביש מספר 1 ובסמוך למטה הארצי. ניתן להגיע גם מהכביש המוביל מהר הצופים דרומה לשכונת שייח ג'ראח, ובסמוך לקברי המלכים. הכניסה עצמה למתחם משביל קצרצר שממול לתחנת הדלק שליד האמריקן קולוני (שווה ביקור בפני עצמו).

לאחר שנחנה את הרכב, ניכנס למעין אולם מבואה קטן וממנו נרד במדרגות את תוך קברו של שמעון הצדיק שהיה מאחרוני הכנסת הגדולה. שימו לב לשלט שממעל למערה המזהיר כוהנים מירידה את הקבר עצמו. מעל הפתח מחדר המבוא המוביל לחדר המרכזי זוהתה כתובת חרותה - " טבולה אנסטה" (טבלה מלבנית שבדרך כלל נשאה כתובת ונקבעה בחזיתות מבנים) בה מוזכרת אישה בשם "יוליה סבינה". באתר עצמו מתפללים יהודים כמעט 24 שעות ביממה. גם בימינו אנו, נערכת כאן הילולה מרשימה בל"ג בעומר, חוויה מומלצת לכשעצמה.

חדר הכניסה אל מערת שמעון הצדיק (צילומים: רון פלד)

שמעון הצדיק חי בתקופה היוונית של ימי הבית השני והוא מוזכר בתלמוד כמי שקיבל את פניו של אלכסנדר מוקדון בבואו לארץ ישראל, כלומר, במאה ה-4 לפנה"ס. המשנה מייחסת לו את האמרה: "על שלשה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות החסדים" (מסכת אבות, פרק א’, משנה ב’). המערה זוהתה לראשונה עם שמעון הצדיק במאה ה-13 בידי רבי יעקב השליח אשר כותב: "וסמוך לירושלים מערת שמעון הצדיק ותלמידו".

אל ביקורנו במתחם הצטרף חבר ותיק, דותן גורן, דוקטוראנט במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, העוסק בחקר המאמצים היהודיים לקניית אחיזה במקומות הקדושים בארץ ישראל בעת החדשה. גורן מספר כי במקביל להילולה שנערכה בל"ג בעומר בקבר הרשב"י במירון, חגגו יהודי ירושלים במערת שמעון הצדיק מהמאה ה-19 ואילך. הספרדים נהגו לבקר ולהתפלל במקום גם באסרו חג של שבועות. כמו כן, נהגו יהודי ירושלים לעלות לציון ביום פטירתו המשוער של שמעון הצדיק החל בכ"ט בתשרי.

במשך חגיגות ל"ג בעומר, סעדו את לבם יהודי העיר, שתו, רקדו, שרו שירים וערכו לילדיהם הצעירים את תספורתם הראשונה (חלאקה). חוגגים רבים ניצלו יום זה גם לביקור ולתפילה במערות הצדיקים בסביבה: סנהדריה קטנה (מערת הפרנסה) הצמודה למערת שמעון הצדיק ומומלץ מאוד לבקר בה, כלבא־שבוע (קברי המלכים) וסנהדריה גדולה (קברי הסנהדרין). בשלהי התקופה העות’מאנית תיארו נוסעים יהודים ונוצרים את חגיגות ל"ג בעומר שנערכו במערת שמעון הצדיק, וסיפרו כי היהודים נהגו להתפלל במקום גם בערבי שבת ובראשי חודשים. מעדויות אלה עולה כי בהילולה השתתפו גם תושבים מוסלמים ונוצרים והאירוע הפך לחגה של העיר ירושלים כולה.

על מנהג זה מספר אברהם שמואל הירשברג יהודי שביקר במקום בשלהי המאה ה-19: "...ביום ל"ג בעומר מתקבצים יהודי ירושלים להתפלל על הקבר הזה (שמעון הצדיק). הכיכר סביבו מלאה, כל היום מן הבוקר עד הערב המון חוגגים מכל הקהילות, המפלגות והמעמדים. אוהלים נטועים שם לממכר כל מיני מאכל ומשתה, והמה יושבים קבוצים, קבוצים למשפחותיהם, אנשים ונשים, זקנים ונערים, אוכלים ושותים מכל אשר הביאו אתם או אשר יקנו בתוך האוהלים. בתוך המערה גדול הלחץ והדחק מרוב ההמון הנדחק להיכנס אל תוכה להדליק נר ולהתפלל. שמשים עומדים ומקבצים פרוטות מהנכנסים. האוויר מחניק בה מאד מרוב הנקבצים ומהנרות הדולקים, עד כי לא יכולתי לשהות בתוכה כי אם רגעים אחדים. אחר הצהריים הרבו להתפלל תפלת מנחה מנינים, מנינים, בתוכה וגם מחוצה לה...".

מערת שמעון הצדיק (צילומים: רון פלד)

גלגולי השכונות

בשנת 1876 רכשו במשותף כוללות הספרדים וכוללות האשכנזים את המתחם, שבו נמצאות מערות שמעון הצדיק וסנהדריה, מערבי שהיה בעל השדה. בשנת 1890 נערכה בין שני הכוללים חלוקה של הבעלות על השטח. בחלוף שנה (תשרי תרנ"א) נוסדה ביוזמת כוללות הספרדים בירושלים שכונת בתי הקדש שמעון הצדיק ("בתי שמעון הצדיק"). בטקס הנחת אבן הפינה נכחו מנהיגי העדה הספרדית בעיר בראשות "החכם באשי", רפאל מאיר פאניז’יל. בשכונה חיו בני עדות המזרח ממעמד כלכלי נמוך והיא ננטשה בימי מלחמת העצמאות. כיום ניתן לראות במקום את שרידיה, שבהם שבו להתגורר יהודים.

במקביל להקמת "בתי שמעון הצדיק" ביקשה הנהגת העדה האשכנזית בראשותו של רבי שמואל סלנט, להקים שכונה דומה בשטחה והקימה לשם כך חברת בנייה בשם "כנסת ישראל’. אך משיקולי כלכלה וביטחון הוקמה לימים (תשרי תרנ"ב) שכונת "כנסת ישראל’ סמוך למרכז היישוב היהודי בירושלים באזור דרך יפו והחלקה האשכנזית במתחם שמעון הצדיק נותרה שוממה.

ממערב לקבר שמעון הצדיק הוקמה בשלהי המאה ה-19 שכונת "נחלת שמעון" ביוזמה של חברת מסחר פרטית. בראשית המאה העשרים התיישבו בשכונה היהודית בני עדות המזרח: חלבים, תימנים וגורג’ים (גרוזינים), שהביאו להתפתחותה. בתקופת המנדט לא שפר גורלה של "נחלת שמעון", בשכונה התרכזה בעיקר אוכלוסייה חלשה ומעוטת יכולת, שהתקשתה לעמוד על זכויותיה, וניהלה מאבקים עם שכניה המוסלמים. בתוך כך סבלה השכונה מצפיפות רבה ומתנאי תברואה לקויים. אך למרות כל זאת הצליחו דייריה לכלכל את עצמם בכבוד עד לנטישתה במלחמה העצמאות.

מערת הסנהדרין הקטנה הסמוכה כאמור למערת שמעון הצדיק, מרשימה בגודלה למרות היותה מוזנחת במקצת. המערה מכילה מספר חדרי קבורה. במערה 23 מקומות קבורה, כמספר חברי הסנהדרין הקטנה שפעלה בירושלים ומכאן שמהּ של המערה. אגב, על פי המסורת, במערה זו נקברו כל 23 חברי הסנהדרין הקטנה. מיפוי חלקי של המערה בוצע בידי צ'ארלס וורן וקונדר כבר בשנת 1884.

מערת הסנהדרין הקטנה

בשנת 1998 עברה תיעוד מפורט בידי החוקרים הישראלים ד"ר בועז זיסו ופרופ’ עמוס קלונר. פיתוח מערות שמעון הצדיק וסנהדריה קטנה במתחם, והתאמתן לקהל המתפללים בוצעו במספר הזדמנויות בשלהי התקופה העות’מאנית ובתקופת המנדט בידי יזמים פרטיים בני הקהילה היהודית בירושלים ובידי כוללות הספרדים והאשכנזים בעיר. במסגרת מאמציו של "ועד הצירים" של ההנהלה הציונית בהנהגתו של חיים ויצמן לגאולת המקומות הקדושים והאתרים ההיסטוריים בירושלים (שבראשם עמד הניסיון הכושל לרכישת רחבת הכותל המערבי), שוקמו בקיץ 1918 (תרע"ח) המערות במתחם שמעון הצדיק וכתובת המעידה על כך חקוקה מעל לפתח מערת סנהדריה קטנה.

• רוצים לקבל טעימה ואולי גם לסייע בפרויקט אינטרנט ענק וחדש על ירושלים שיועלה בקרוב? היכנסו לאתר על ירושלים
  
• לאתר הבית של רון פלד בנושא ירושלים