שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בלי עמלה: ללכת לבנק בלי להילחץ או להתעצבן
    שם לא ינזפו בכם על המינוס: סיורים ללא תשלום בבניינים המשוחזרים ובתערוכות לתולדות הכסף, הבנקאות והמסחר של הבנקים הגדולים

    הרצלילינבלום - תולדות הבנקאות

    בבניין יפהפה בן 100 שנה נחנך באחרונה מרכז מיוחד במינו: "הרצלילינבלום" - מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית. זהו מרכז מבקרים חווייתי לנושא הבנקאות בלב הסיטי של תל אביב, למרגלות המגדל האימתני בן 31 הקומות של הנהלת בנק דיסקונט.

     

    אם חשבתם לרגע שמדובר בנושא פיננסי יבשושי - אתם עשויים להתבדות. גם הבניין וגם תוכנו מומלצים בחום לביקור, עם או בלי הילדים. גורם המשיכה העיקרי של המקום הוא כמובן המבנה. כי כמה הזדמנויות כבר יש לאזרחים מן השורה לתייר בתוך בניין שנוצר בקרבו חתיכת היסטוריה?

     

    בית ביאליק הוא כזה, והוא אכן שוחזר ונפתח לציבור. בקרוב, עם גמר עבודת השימור, ייפתח גם בית עיריית תל אביב הישן, הסמוך אליו. שניהם כבר נהפכו מזמן למקומות ציבוריים, הפתוחים לכולם. עכשיו מצטרף אליהם הבית ברחוב הרצל, בית מגורים יוקרתי מתחילת המאה הקודמת, שבו אפשר לראות את הריצוף, התקרות, ציורי הקיר וחדר המדרגות - בדיוק כמו שהיו אז.

     

    החובה לשפץ את "בית שיף" הוטלה על בנק דיסקונט על-ידי עיריית תל אביב, בתמורה להיתר לבנות לגובה. במלים אחרות: אם הרשויות ובעלי העסקים מכריחים אותנו לבלוע את מגדליהם הגבוהים - לפחות שיתנו לנו משהו בתמורה. על פי התנאים, חייב מקבל המתנה להשקיע בשימור החיצוני של המקום. הבנק בעל הממון הלך צעד אחד קדימה, והחליט להכניס בו תוכן ולפתוח אותו לציבור.

     

    דיסקונט איננו היחיד שפעל כך. כך נהג גם בנק לאומי, ששיפץ את "בית מאני" ברחוב יהודה הלוי הסמוך, וגם הבנק הבינלאומי, שנכנס זה עתה למשכנו החדש במגדל הענק (בן 32 קומות‭(!‬ בשד' רוטשילד - בתמורה לשיפוץ שני מבנים היסטוריים, שאחד מהם אמור לשמש גלריה.

     

    לא כולם מוכנים לעכל את השילוב הקונטרסטי של הישן והחדש, אבל זה עדיף על לא כלום. צריך לזכור, שאותם בנקים (ובעלי עסקים אחרים) היו אלה שהתמקמו בשנות ה‭60-‬ וה‭70-‬ בלב ההיסטורי של תל אביב תוך כדי הריסה בלתי מודעת של הבתים שניצבו שם.


    ממש לא נושאים פיננסיים יבשושיים. מוזיאון הרצלילינבלום (צילום: עזרא לוי)

     

    אבל נחזור לבית שיף, כדי להמליץ על תצוגת הקבע של תולדות הבנקאות, שהתמקמה בבניין. המוזיאון משתרע על פני שלוש קומות, כאשר הקומה הראשונה משקפת את העבר, השנייה את ההווה והשלישית את העתיד, והכל בנושאים הקרובים לכולם כמו מסחר, עסקים, צרכנות וכסף.

     

    יהודית בן לוי, מנהלת המוזיאון, מספרת כי בצעד נדיר שיתפו כל הבנקים פעולה, והעבירו לאוצרים ולמתכנני המוזיאון חומרים ארכיוניים ייחודיים: פרסומות ישנות, שטרות כסף שיצאו מהמחזורים, פריטים אותנטיים כמו חותמות שעווה של פעם, מכונות חישוב, משקל מיוחד לזהב ואפילו את ספרי הנהלת החשבונות מ-‭,1926‬ בטרם ימי המחשב והצג. תחנות הזמן מתחילות מהקמת הבורסה הישראלית ומגיעות עד למשבר הכלכלי הנוכחי, כאשר בדרך נפגשים עם אירועים בולטים והחלטות הרות גורל וכיס בכלכלה הישראלית.

     

    מעבר למוצגים המעניינים, מדובר בחתיכת נוסטלגיה: הטלפון של אז, הרדיו הבוקע מתקופת הצנע, הסיפור על פריצת המחתרות לבנקים כדי לגייס כסף לפעולותיהם נגד הבריטים - ובמקביל הסיפור על התפתחותה של תל אביב כמרכז כלכלי ופיננסי.

     

    בקומה השנייה מוזמנים המבקרים להציץ לתוך הקרביים של מכשיר הכספומט השקוף, להנפיק לעצמם פנקס צ'קים ולהציץ לחדרי העסקאות של הבנק. ובקומה השלישית, בתוך חדר ישיבות מאובזר, אפשר להתנסות בסימולציה ריאלית מחיי העסקים ושוק ההון. לקינוח - מיצג כיצד תיראה הבנקאות בעוד 20 שנה, שנבנה בסיוע המרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב.

     

    נוסף על החוויות הבנקאיות, במהלך הסיור המודרך אפשר גם לקבל מושג מה עבר על הבית הזה במהלך השנים: מבית מגורים פרטי של משפחת פרנק, שזכתה בו בהגרלה של אחוזת בית, נמכר הבית למשפחת שיף, שעסקה בתיווך נדל"ני, ובהמשך הוסב לבית מלון, מספרה, סניף דואר, מפעל נקניקים ומה לא. במהלך השיפוצים, דאגו אדריכל השימור אמנון בר אור ואמן ציורי הקיר שי פרקש לחשוף מתחת לשכבות הסיד את ציורי הקיר האותנטיים, ולהתאימם לאריחי הרצפה המאוירים.

     

    למבקרים מחכה כאן צ'ופר נוסף, שכלל אינו קשור לבנק, לכסף או לנוסטלגיה תל אביבית: בכל תחילת האביב מגיעים לתל אביב סיסים, ציפורים נודדות מאפריקה. מתברר שגם הבנייה המסיבית והרעש של העיר לא מפריעים להם, וכמה מהם חוזרים כל שנה לקנן ולגדל את גוזליהם בדיוק כאן, בבניין הזה, בתוך הפתחים של תריסי הגלילה.

     

    בעת ביצוע עבודות השימור בבית שמרו על הסיסים הללו, ואף התקינו להם 20 תאי קינון מיוחדים על גג הבניין, בפרויקט משותף עם החברה להגנת הטבע ועמותת ידידי הסיסים (כן, יש דבר כזה‭.(‬ בחלק מתאי הקינון הוצבו מצלמות, המתעדות את תהליך הקינון, ואת התוצאה ניתן לראות באולם ההקרנה במוזיאון, ובאתר האינטנרט של החברה להגנת הטבע.

     

    במוזיאון הרצלילינבלום ניתן לבקר ללא תשלום, אבל רק בסיור מודרך ובתיאום מראש. ניתן להתאים את נושא הסיור ואורך הסיור למבקרים ולגילם. הסיורים מתקיימים בימים א‭-'‬ה' בין 09:00 ל-16:00 ובימי שישי בין 09:00 ל-13:00.‬ פרטים בטל. ‭.1-700-55-8000‬ רח' הרצל 13 תל אביב.

     

    בנק לאומי - שחזור הסניף הראשון

    גם בית מאני חוגג מאה. הבניין שהוקם ב-‭1910‬ עבר לפני כשנתיים תהליך שימור מקיף, שכלל גם הוא שחזור ציורי הקיר התקופתיים, המרצפות המעוטרות והתקרות המאוירות. הבית הזה איכלס את המשפחות הראשונות של אחוזת בית, משפחת שלמה ברסקי שהיה בעל קרקעות מיפו, ולאחר מכן את משפחת השופט מלכיאל מאני.

     

    במקרה זה נעשתה מלאכת השחזור והשימור על ידי בנק לאומי, שבנה במקום מגדל כתנאי לשימור המבנה. המקום מיועד בעיקר לתערוכות אמנות עכשוויות מתחלפות, אך הוא משמש גם כמרכז מבקרים קטן וצנוע, המתרכז בהתפתחותו של הבנק.

     

    גם לבניין זה שלוש קומות, וכאשר איננו מפיק תערוכות מטעמו הוא מעניק את החלל למוזיאון ישראל הירושלמי, המציג בו תערוכות מוקפדות מתוך אוסף המוזיאון. בין השאר הוצגו בבית מאני שלוש תערוכות "האמנות הסודית" (שבהן הצופים ורוכשי העבודות אינם יודעים מראש של מי היצירות‭,(‬ וכן תערוכה במסגרת הפרויקט ‭.ArtTV‬

     

    מרכז המבקרים שנמצא בבית מאני מספר על תחילתו של בנק לאומי כ-"‬חברת אנגלו-פלשתינה‭,"‬ שפתחה סניף ראשון של הבנק ביפו באוגוסט ‭.1903‬ הסניף השני נפתח בירושלים ב‭1904-‬ והשלישי בביירות ב‭.1906-‬

     

    בהמשך שינתה החברה את שמה לבנק אנגלו-פלשתינה, וב-1951 לבנק לאומי לישראל. בבית מאני שוחזר הסניף הראשון ביפו על אביזריו ותלבושת הכספר, ובחדר השני שוחזר חדר ישיבות מתחילת המאה הקודמת, עם מופע מולטימדיה צנוע המשלב את ההיסטוריה של הבנק עם ההיסטוריה של תל אביב.

     

    בבית מאני הכניסה לבניין, לחדרי השחזור של הבנק ולתערוכות האמנות ללא תשלום. ימים א‭-'‬ד' ‭,17:00-10:00‬ חמישי ‭.21:00-10:00‬ שישי ‭.14:00-10:00‬ רח' יהודה הלוי 36 תל אביב.

     

    בנק ישראל - משחקי כלכלה

    זה לא בניין היסטורי, וגם לא מוזיאון עתיר הפתעות נוסח הרצלילינבלום. ובכל זאת הוא שווה ביקור, ולו רק כדי להבין אחת ולתמיד מה זה "בנק ישראל‭,"‬ ובמה הוא שונה מהבנקים המסחריים בישראל.

     

    מרכז המבקרים החדש שנפתח בתוך בנק ישראל (מול בית המשפט העליון בירושלים) עורך סיורים מודרכים ללא תשלום. הסיור כולל תערוכה של שטרות ומטבעות ומשחקי מחשב בנושאי כלכלה, שבהם לומדים בין השאר על זיוף כסף, על אינפלציה, ומה זה בדיוק "יציבות מחירים‭."‬


    מכונה להדפסת כסף בבנק ישראל (צילום: אלכס קולומויסקי)

     

    במרכז אפשר להתנסות בניהול בנק, לזהות שטר כסף מזוייף, להרוויח מקנייה ומכירה של מטבע חוץ או להתחרות על ידע בנושאי כסף וכלכלה. המדריכים מוכנים לענות לכל שאלה על הבנק, כולל על התערבותו במערכת הפיננסית ועל התבטאויות הנגיד.

     

    ולמי שתהה לאן נעלם מוזיאון המסים בירושלים, השייך למשרד האוצר - בסתיו הקרוב הוא אמור להיפתח מחדש במקום חדש (על יסודות ביה"ס כי"ח בירושלים) ומובטחים בו פריטים מעניינים.

     

    מרכז המבקרים של בנק ישראל פתוח בימים א‭-'‬ה, ‭14:30-09:30‬ לתיאום: ‭02-6552828‬ או במייל: ‭.boi.gov.il mevakrim@‬ קריית הממשלה, ירושלים. ללא תשלום. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים