"80% מבני הנוער הגאה חשופים לתקיפות"
מאות ליוו למנוחות את נרצחי הטבח באגודת ההומואים והלסביות, ליז טרובישי ומדריך הנוער ניר כץ. במשרד הרווחה מדווחים על נתונים מדאיגים: כמעט 80% מבני הנוער הגאה חשופים להתעללות. הומואים שהותקפו באחרונה מספרים ל-ynet על תרבות אלימה: "תל-אביב הצטרפה לשאר המדינה"
למשטרה אין עדיין קצה חוט באשר לזהות היורה שרצח את ליז טרובישי בת ה-16 ואת מדריך הנוער ניר כץ בן ה-26 במוצאי שבת באגודת ההומואים והלסביות. אחת האפשרויות הבולטות היא שהטבח בוצע על רקע שנאת הומואים. מנתונים שהוצגו למשרד הרווחה על-ידי נציגי הקהילה, מתברר שקרוב ל-80% מבני הנוער הגאה חשופים להתעללות מילולית בשל נטייתם. כמחציתם ספגו התעללות פיזית ו/או מינית.
טבח במרכז הקהילה ההומו-לסבית - עדכונים אחרונים
- מאות בהלווית ניר כץ: בן זוגו לא הפסיק לבכות
- הקהילה אחרי הרצח: "לארון לא נחזור"
- מפגן תמיכה: פרקי תהילים במרכז ההומו-לסבי
- הומואים דתיים: מרכזי תמיכה לנוער - מקום מפלט
שליש ממקרי ההתאבדות של בני נוער בעולם מתבצעים על-רקע זהות מינית. ממחקרים שנעשו בתקופה האחרונה מתברר עוד כי גיל "היציאה מהארון", ירד מאוד בשנים האחרונות. אם בעבר, עמד הגיל הממוצע על 16, היום חווים תהליך זה בני נוער בגיל 13 ואף צעירים יותר. כשליש מבני הנוער הגאה מגדירים עצמם ביסקסואלים, היתר מגדירים את עצמם הומואים או לסביות. עוד עולה מהנתונים כי ככל שהתמיכה המשפחתית והחברתית חזקה יותר, הנער או הנערה יצמחו נפשית בצורה בריאה יותר.
בעקבות אירוע הירי בתל-אביב הנחה שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, לבחון את מכלול הצרכים של הקהילה הגאה ולהגיש לו תוכנית התערבות טיפולית. צוות בראשות מנכ"ל המשרד,
נחום איצקוביץ, יפקח על אופן הטיפול בתוכנית. לדברי השר, "אירוע הירי נגד צעירים גאים הוא בבחינת פיגוע חברתי המחייב טיפול ייחודי המותאם לקהילה. בשלב הראשון הנחיתי למפות את הצרכים המיידיים, ובהתאם תוצג לי תוכנית התערבות טיפולית מתאימה. זה רצח שזעזע את כולנו. על פניו נראה כי בשנים האחרונות ישראל צעדה בכיוון נכון של שילוב והתמודדות עם הצרכים הייחודיים של הקהילה הגאה. לפתע חזרנו אחרונה. חייבים לחזק המערכת ולפעול לייצובה".
מאז שעות הבוקר אתמול ביקרו עובדים סוציאליים וגורמי מקצוע בשטח ופגשו את נציגי הקהילה הגאה. הם דיווחו שהאירוע הותיר רבים מחברי הקהילה בטראומה קשה. חלקם סובלים מחרדות, ואחרים נקלעו לעימות עם בני המשפחה שגילו את נטייתם, לאחר מתקפת הירי. בשלב הזה נבחנת האפשרות להעניק סיוע ברמת הפרט, באמצעות טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, ובנוסף להעניק טיפול קבוצתי, כדי לסייע לבני הנוער לעבד את האירוע בהנחיה של עובד סוציאלי, פסיכיאטר או פסיכולוג.
"הצלקת הנפשית נשארת"
איציק סרור, דובר אגודת ההומואים והלסביות, המפעילה את מוקד הסיוע הטלפוני "יש עם מי לדבר", מספר כי "מרגע האירוע, הטלפונים לא מפסיקים לצלצל. הקו הגביר את שעות הפעילות שלו בעקבות כמות הפניות. אנשים מתקשרים לתמוך בקהילה, מדווחים על מקרי התנכלויות. אנשים שפעם לא היו מסוגלים לדבר על הנושא, מדברים היום, מחפשים תמיכה ראשונית".
אצל הומואים ולסביות רבים, הציף הטבח הנורא חוויות של תקיפות שהם עצמם חוו. "אם אתה הומו מוצהר - כנראה שעברת במהלך חייך התנכלות כזאת או אחרת. זאת המציאות ואין מה לעשות". כך תיאר בפשטות נדב, תושב תל-אביב שרק לפני כשלושה חודשים נפל קורבן להתנכלות אלימה ברחוב. "כל אחד ואחד עבר את זה, בין אם ברחוב קראו לו הומו ובין אם עבר סיפור כמו שלי. זה יכול להיות קיצוני ואלים וזה יכול להיות סתם מעליב ופוגע. כולנו יודעים שזה קיים וכל עוד במצעד הגאווה בירושלים יצעקו אלינו עוברי אורח שהיטלר לא סיים את העבודה שלו - זה ימשיך להיות קיים. יש אנשים שלא יודעים לקבל את השונה, שרואים אותו כמערער את היציבות החברתית שלהם".
אפילו הוא לא ציפה לרצח בבניין האגודה: "כולם בשוק מהסיפור הזה. אנשים מרגישים עכשיו שהם חלק ממטרה. ההזדהות בקרב חברי הקהילה גדולה כי זאת הייתה תקיפה נגד הומואים וכולם רואים את עצמם כקורבנות. האנשים האלה לא תוקפים אותי כי אני מכוער או שמן, אלא בגלל שאני הומו".
מחפשים כתף תומכת ליד קברו של ניר כץ (צילום: רויטרס)
אייל (שם בדוי), בן 32, תושב ראשון לציון, נזכר באירוע שחווה לפני שנים בנופש באילת. "פגשתי שם בחור ובשתיים לפנות בוקר הלכתי איתו לחוף. ישבנו, דיברנו ואחרי שתי דקות ראיתי שני אנשים מתקרבים לעברנו. אחד מהם נתן לי בעיטה ששברה לי את האף. הדם ממש זרם. הם המשיכו לבעוט בי בראש. הייתי בטוח שמזה אני לא יוצא בחיים, ולשמחתי איבדתי את ההכרה וכך לא הרגשתי את הכאב. הבחור שהיה איתי הצליח לברוח ולהזמין אמבולנס. כשחזרתי להכרה, הייתי כבר בחדר המיון. בסוף יצאתי מבית החולים עם חבלה בעין, שבר באף וזעזוע מוח אבל הצלקת הכי גדולה היא הצלקת הנפשית. זה מוריד אותך לתחתית מבחינה רגשית, זה רדף אותי עשר שנים וימשיך עוד לרדוף".
"הבועה של תל-אביב התפוצצה"
עבור הומואים, נחשבה תל-אביב למעוז של ביטחון, "אחרי מה שהתרחש, הוכח ששום מקום כבר לא בטוח. זה יכול לקרות בכל מקום, אם זה הגיע למעוז של הקהילה", אומר אייל. "מאז אני ממליץ להומואים כל הזמן לשמור על פרופיל נמוך, בעיקר בפריפריות. אין מה לעשות, מתברר שיש מאחורי זה משהו".
שי, תושב אילת, מספר על אירוע שהוא חווה ביום מצעד הגאווה באילת, "לפני שלושה חודשים,
יצאנו אני וחברים שלי לכיוון מקום ההתכנסות של המצעד. בדרך, עברנו ליד ספסל שבו ישבו חבורה של נערים שהתחילו לקלקל, לזרוק ביצים ובאיזשהו שלב זה התפתח למכות. שברתי את האף ואושפזתי בבית החולים. זו פעם ראשונה שבה נתקלתי בכזה אירוע אלים. היו בעבר כל מיני אירועים של קללות ומילות גנאי, אבל דבר כזה מעולם לא. הפצע הוא יותר נפשי, האף החלים, אבל אני מפחד עדיין ללכת לבד ברחוב או לעבור באותה שכונה ואני כבר בן 29. מפחיד אותי להיתקל באותם אנשים, שהם תושבי העיר".
שי אומר כי "הפיגוע בתל-אביב הוא מכה לפנים להומואים בעיר, שיצאו עכשיו מהבועה שהם חיים בה. תל-אביב הצטרפה עכשיו לשאר חלקי הארץ. הבועה של העיר שהוגדרה כבירת הגייז בישראל התפוצצה וירדה לשאר לעם. עכשיו היא כמו כל עיר שסובלת מגילויי הומופוביה ומקרי אלימות כאלה קשים".
לפנייה לכתב/ת 
