שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרמדאן, "חודש של שופינג וסיילים מטורפים"
    הרמדאן הוא לא רק חודש של תפילות וצום, אלא חודש שבו הציבור הערבי עובד פחות וקונה הרבה יותר. שיעור צריכת המזון עולה ב-54% ושיעור קניית המתנות עולה במאות אחוזים, והחברות מגיבות בהנחות ומבצעים. הכלכלן חלמי כתאנה: "גם חילונים מתנהגים התנהגות רמדאנית, שזה אומר גם חגיגת קניות"

    חברת הסלולר פרטנר  יצאה השבוע במבצע: לקוחות שסימסו למספר 999 את המלה RAMADAN (רמאדן) זכו לאלפיים דקות חינם בכל שיחות הלילה שהם מנהלים במהלך חודש הרמדאן. פרסום המבצע ב-ynet הציף את אורנג' בפניות כה רבות של לקוחות יהודים, עד כי המבצע הסתיים כבר השבוע.ככה זה כשעל הרמדאן אנחנו שומעים בדרך כלל בידיעות חדשותיות על המצב הביטחוני, החשש מפיגועים והתפילות בהר הבית. רמדאן? מבצעים? אס-אמ-אסים? מה הקשר? 

     

    לחגי ישראל - בעיקר פסח וחגי תשרי - יש השפעה עצומה על המשק. בזמן החגים, יודע כל ישראלי, הצריכה גואה, הפדיון בחנויות מזנק והסופרמרקטים מלאים, הטרמינל מפוצץ והצימרים ובתי המלון בתפוסה מלאה. הפעילות היצרנית, לעומת זאת, מתנהלת בעצלתיים,

    פרוייקטים נדחים "לאחרי החגים" ומי שמחפש עבודה יצטרך לחכות חודש נוסף. אבל כ-18% מאזרחי ישראל הם, כידוע, מוסלמים, ו"חודש החגים" שלהם הוא הרמדאן. עד כמה משפיע הרמדאן על כלכלת ישראל?

     

    חודש של סיילים ושופינג

    רמדאן, שהחל השנה ב-21 לאוגוסט, הוא החודש התשיעי בלוח המוסלמי, שבו, לפי האמונה, קיבל מוחמד מאללה את הקוראן. חגי האיסלאם חלים בכל שנה בעונה אחרת, כיוון שהלוח המוסלמי הוא לוח ירחי שאינו מותאם לשמש. במהלך החודש נמצאים המוסלמים המאמינים - פרט לילדים קטנים, חולים ונשים הרות ומניקות - בצום. הצום חל מעלות השחר ועד השקיעה, והמאמינים אוכלים שתי ארוחות - אחת לפנות בבוקר ואחת, גדולה, בערב. יחסי מין ועישון אסורים. הרמדאן קשור גם לשני מועדים נוספים: לילת אל-קדר (ליל הגורל) ביום ה-27 לחודש הרמדאן, ובעיקר עיד אל פיטר (החג הקטן) בשלושת הימים שאחרי הצום, שבו נהוג לבקר קרובים ולערוך מסיבות. ההערכה היא שכ-80% מהמוסלמים בישראל צמים ברמדאן.

     

    חג של שמחה

    "משפחה מוסלמית ממוצעת צורכת ברמדאן 100% יותר מבחודש רגיל", אומר סולימאן פראג', בעל חברת ניובראנד העוסקת בייעוץ שיווקי למגזר הערבי, "כל הרגלי הצריכה משתנים. צריך להבין שהרמדאן, בניגוד ליום הכיפורים, הוא חג של שמחה. הצום ביום הכיפורים הוא צום של צער, חרטה וכפרת עוונות. ברמדאן צמים מתוך קדושה, והחיים שמחים יותר מאשר בזמן אחר. מדי ערב יש חגיגה וכולם מבקרים את כולם. וכשאנשים שמחים יותר, הם מוציאים יותר כסף".

     

    "המוסלמים קונים ברמדאן יותר מתנות, וזה אומר - יותר בגדים, מוצרי חשמל, רהיטים, כלי בית וכל מה שקונים לילדים - צעצועים, ממתקים, בגדי ילדים ונעליים. אחרי ארוחת הערב מקובל לצאת לבלות או לערוך חגיגות, וכל תעשיית הבידור והתרבות - מוסיקה, קולנוע, תיאטרון, אירועים - עושה ברמדאן את הקופה השנתית שלה. אפילו על אוכל מוציאים יותר, כי ארוחת הערב גדולה ומושקעת. להוצאות ברמדאן עצמו מצטרפות חגיגות עיד-אל-פיטר. זה חודש של סיילים ושופינג מטורפים".

     

    "הערבים בישראל מוציאים כמיליארד וחצי שקלים בשנה על מזון, למעלה מ-300 מיליון שקלים על ביגוד ולמעלה מ-200 מיליון על כלי בית ומתנות. בזמן הרמדאן צריכת המזון עולה ב-45% ורכישת מוצרי הצריכה עולה במאות אחוזים. כל זה מצטבר להמון כסף".

     

    לדברי פראג', החנויות והרשתות מלבים את חגיגת הקניות באינספור מבצעים והנחות, בדיוק כמו במגזר היהודי: "המוכר הערבי גם כך אוהב לפנק. מבצעי קנה-קבל מקובלים במגזר תמיד, וברמדאן יש יותר. קופונים פחות הולכים במגזר הערבי. ומה שהולך הכי טוב זה הנחות. יש המון מבצעים על מוצרי חשמל, יש סייל של בגדים, יש חבילות תיור לעיד-אל-פיטר".

     

    גם לחילונים יש "התנהגות רמדאנית"

    "בשנים האחרונות הרמדאן מתחיל להיתפש כאירוע שהוא לא רק דתי אלא גם חברתי", אומר הכלכלן ד"ר חלמי כתאנה, מנכ"ל המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי, "רוב המוסלמים בישראל צמים ברמדאן, גם אלה שאינם דתיים כלל וכלל, וגם מי שלא צם מתנהג 'התנהגות רמדאנית', כלומר, משתתף בחגיגות ובפעילויות שמאפיינים את החג - כולל השופינג. לצערי, יש משפחות שבזמן הרמדאן קונות יותר מדי. ארוחת הערב החגיגית היא גדולה מדי וזה נגמר בכך שזורקים אוכל".

     

    כלומר: אצל המוסלמים קיים אותו אבסורד כמו אצל היהודים, שקונים לקראת יום הכיפורים יותר אוכל במקום פחות?

     

    "כן, בדיוק. אני גר בבקעה אל גרביה, ובימי רמדאן, לקראת הערב, אין מקום חניה ליד המרכזים המסחריים ולפני כל דוכן יש תור עצום. כשרעבים, רוצים לאכול המון, אבל כשחוזרים לאכול הגוף לא מסוגל לכל הכמויות, ובסוף זורקים".

     

    יש מוצרים שמאפיינים את הרמדאן במיוחד?

     

    "יש מאכלים שמסייעים להתמודדות עם הצום - טחינה וחלווה למיניה, ממתקים בכלל, פירות יבשים וירקות, וגם משקאות קלים, כדי שבסעודה החגיגית תהיה הרבה שתיה".

     

    יש מוצרים שצורכים פחות?

     

    "סיגריות, כי אסור לעשן, ואולי מים. הרי לא שותים כל היום, ובסעודה הלילית שותים המון שתיה קלה. יכול להיות שהציבור המוסלמי יקבל פטור של חודש מהיטל הבצורת", מתבדח כתאנה.

     

    מי מרוויח מבהלת הקניות?

     

    "הפדיון מזנק בכל הרשתות לפחות ב-100%. בסניף אום-אל-פאחם של רשת הסופרמרקטים משדאווי יש ביום רגיל שמונה קופות פתוחות, וביום ממוצע ברמדאן - 18 קופות. מרוויחים נוספים הם בעלי דוכני הפלאפל והטחינה למיניהם, וכמובן - חברות המזון.

     

    "גם חברות ישראליות-ערביות כמו חברות החלווה והטחינה אלהליל ואל-ארד, וגם חברות המזון הכלל-ישראליות, כמו אסם, תנובה וקוקה-קולה. חברות ישראליות גם מייצאות יותר לגדה המערבית ולירדן, ובמקביל, חברות מירדן ומהשטחים מגדילות את הייבוא לישראל. אפילו חברות הסלולר מרוויחות, כי הצעירים עייפים ובמקום להתרוצץ הם מבלים את שעות אחר הצהריים בלשבת, להתכתב באס-אם-אס ולהוריד שירים".

     

    זה מה שמסביר את המבצע המיוחד של אורנג' לרמדאן?

     

    "המבצע הזה התפרסם לתקשורת היהודית, אבל למעשה, כל חברות הסלולר מציעות מבצעי רמדאן לאוכלוסייה המוסלמית, ובכלל, המון חברות מציעות מבצעים כאלה. קוקה-קולה, למשל, מוסיפה בקבוק חינם לכל אריזה כי יש המון מכירות של קולה, וחברות החלווה מציעות מגש קרמיקה למי שרוכש מהן מגש חלווה".

     

    הציבור הערבי הוא עני יחסית. כיצד מממנים את כל זה?

     

    "זאת בעיה. לצערי, הרמדאן משבש להרבה אנשים את תכנון משק הבית. זה חודש שבו הרבה אנשים נכנסים למינוס, ולוקח להם הרבה זמן לצאת ממנו". כתאנה מציין כי חלק מהמוסלמים קונים יותר בזמן הרמדאן גם למען אחרים, במסגרת הזכאת - תרומות לעניים, המקבילה המוסלמית של הצדקה. "לאנשים רבים אין כסף לסעודות חג, ובשנים האחרונות קמו ארגונים שעורכים ברמדאן סעודות לעניים או רכישה מרוכזת של מזון ומוצרים לנזקקים, בדומה לתרומות לקראת החגים במגזר היהודי".

     

    חגיגת הקניות הרמדאנית אינה ייחודית לערביי ישראל. לדברי כתאנה: "רמדאן זה חודש השופינג בכל העולם המוסלמי - במדינות ערב, בטורקיה, באיראן ובקהילות המוסלמיות באירופה. בלבנון, במצרים ובירדן קונים בערך כמו בישראל, ובנסיכויות המפרץ - הרבה יותר".

     

    היקף הצריכה בשטחים, לעומת זאת, אינו מזנק. "מבחינה צרכנית, הרמדאן כמעט לא מורגש בשטחים", אומר כתאני, "לצערי, הם אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות יותר מהמעט שהם קונים בדרך כלל. בכפרים הם מייצרים לעצמם ריבות וממתקים מפירות שהם מגדלים. בערי הגדה המערבית נהגו בעבר לבצע הורדות מחירים דראסטיות לקראת הרמדאן, אבל השנה המחירים דווקא עולים, ויש קריאות בעיתונות הפלסטינית להחרים סוחרים שמעלים מחירים ברמדאן. יש לא מעט מבצעי התרמה של ערבים ישראלים, שתורמים ברמדאן לפלסטינים ברשות סוכר, אורז וקמח כדי לאפשר להם את המינימום שהם צריכים לסעודות החג".

     

    "חול המועד" של הערבים

    הרמדאן משפיע גם על הרגלי העבודה של המוסלמים. המוסלמים קמים בימי הרמדאן ב-4:00 או 5:00 לפנות בוקר, כדי להספיק לאכול לפני הזריחה. עד הצהריים, אחרי חצי יום ללא אוכל ושתייה, הם מותשים - בעיקר בשנים כמו זאת, שבהן הרמדאן מתקיים בקיץ. במדינות ערב נהוג לסגור את כל מקומות העבודה בסביבות 14:00 - ולפתוח מחדש את המסעדות ומקומות הבילוי לקראת השקיעה, כמובן.

     

    בנסיכויות המפרץ הפרסי יש בשנים האחרונות "פטנט" מוצלח עוד יותר: חלק גדול מהמפעלים, הבנקים ומוסדות הציבור פתוחים כל הלילה - וסגורים ביום, והמאמינים יכולים לעבור את החודש מבלי לסבול מהצום. "בישראל דברים כאלה אינם אפשריים, כמובן", אומר כתאנה, "אבל מרבית העובדים המוסלמים מצליחים לעבור את החודש בלי שזה פוגע במקומות העבודה שלהם בצורה משמעותית. לאלה שעובדים בתוך המגזר הערבי אין בעיה: שם יש 'שעון רמדאן', בתי הספר נסגרים שעה קודם, המוסדות סגורים אחר הצהריים והחנויות סגורות מ-14:00 עד 18:00. זה מוריד את התפוקה, כמובן, כמו שהתפוקה יורדת בזמן חול המועד, אבל זה מתקזז עם חול המועד וחגים יהודיים אחרים, שבהם עובדים רגיל".

     

    ומה עושים עובדים ערבים במקומות שרוב העובדים יהודים?

     

    "חלק גדול מהערבים עובדים במשמרות, כפועלים בתעשייה, נהגים, טכנאים וכן רופאים ואחים במערכת הבריאות. רוב העובדים האלה מקיימים יחסי גומלין עם עובדים יהודים, שפותרים בעיות לשני הצדדים: הערבים לוקחים את רוב משמרות השבת, החגים וחול המועד, וברמדאן הם לוקחים פחות משמרות. במפעלים שעובדים בהם הרבה ערבים יוצרים להם לכבוד הרמדאן משמרת מיוחדת, שמתחילה מוקדם בבוקר ומסתיימות מוקדם בצהריים. אני בטוח שהרמדאן מוריד את התפוקה במשק - הרי מיליון ומשהו אנשים עובדים פחות, אבל זאת פגיעה שמתקזזת, פחות או יותר, עם הפגיעה של חגי ישראל וחול המועד".

     

    "מי שנדפקים גם בעניין הזה, לצערי, הם הפלסטינים בשטחים. אלה מהם שעובדים לא יכולים להרשות לעצמם לעבוד פחות אז הם עובדים עד הערב, ומגיעים לארוחה ישר מהעבודה, קרועים מעייפות. אין להם זמן לשבת לנוח ולהוריד שירים מהאינטרנט כמו לערבים בישראל. השנה הרמדאן נפל בקיץ אז קשה להם במיוחד, מכל הבחינות".

     

    בסך הכל, הרמדאן מכביד על המשק או מועיל לו?

     

    "אני לא מכיר מחקרים על הנושא, אבל אני מעריך שאם נשווה את הגידול בצריכה מצד אחד, והירידה הקלה בתפוקה מצד שני, נגלה שהמשק מרוויח מהחג, ממש כמו שהוא מרוויח מחול המועד". 

     

    "למדנו כבר לחיות עם הרמדאן"

    גם בני פפרמן, ראש מינהל תכנון וכלכלה במשרד התמ"ת, סבור שהרמדאן אינו גורם לירידה משמעותית בפריון במשק. "אחוז האנשים שצמים ברמדאן עולה עם השנים, גם בגלל העלייה באחוז המוסלמים במדינה וגם בגלל שיש 'טרנד' של חזרה לצום, גם בקרב אלה שאינם דתיים".

     

    "הרמדאן לא יוצר בעיה משמעותית אצל עובדים בתעשייה, כי רובם עובדים במשמרות, וגם לא אצל עובדים במגזר השירותים או במגזר הציבורי, כי שם אנחנו, למרבה הצער, 'שתי מדינות' ולערבים יש משק משלהם. יש בעיה אצל עובדים במקצועות כמו בניין וחקלאות. זאת עבודה פיסית קשה, שנמשכת כל היום, והם מגיעים לעבודה ארבע שעות אחרי שהם קמים. לעמוד ליד מערבל בטון יום שלם בלי לשתות, בשנה שבה הרמדאן חל בקיץ, זה קשה בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה. ברוב המקומות האלה יש כמה עובדים ערבים, וכולם מפסיקים יחד לעבוד, גם כדי לנוח וגם כדי להתפלל. אותן בעיות קיימות גם אצל עובדים פלסטינים מהשטחים, המעטים ביניהם שעדיין עובדים כאן".

     

    "אבל בסך הכל, אלה הן בעיות בשוליים. רוב המעסיקים מכבדים את הרמדאן ומגלים התחשבות בצרכים של העובדים הללו. בסך הכל, גם העובדים וגם המעסיקים חיים עם הרמדאן בשלום. הוא נמצא כאן כבר 60 שנה, ואנחנו למדנו להתאים את עצמנו אליו בדיוק כמו לחגי ישראל".


    פורסם לראשונה 28/08/2009 14:16

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שוברים את הצום: קניות המזון מזנקות
    צילום: AFP
    תפילות רמדאן: מה לזה ולסיילים?
    צילום: גיל יוחנן
    פלסטינים בשטחים: אין כסף לשופינג
    צילום: איי פי
    צילום: גיא רייביץ
    חלמה כתאנה: "גם לחילונים יש התנהגות רמדאנית"
    צילום: גיא רייביץ
    סולימאן פראג': "חג של שמחה"
    צילום: זכריה חסן
    מומלצים