הסוד לירידה מהירה במשקל - קצצו בפחמימות
אטקינס עשה מזה קריירה, עכשיו מחקר מוכיח: ככל שתקצצו בפחמימות, כך תאבדו יותר ממשקלכם. כמה בדיוק צריך לקצץ ומה עובר על הגוף שגורם לו לאבד שומנים. שון פורטל, פיזיולוג מאמץ, מסביר איך זה עובד
דיאטות רבות מתיימרות להציע את הפתרון המושלם לירידה במשקל, אולם ידוע כי יש דיאטות שדווקא גורמות לאיבוד מואץ של מסת שריר ולא של שומן. בדרך-כלל, תפריט למטרת הרזיה הוא דל קלוריות עם שיעור של 55% פחמימות, 15% חלבונים, ו-30% שומן. לאחרונה התפרסמו מחקרים הממליצים על תפריט עם כמות פחותה של פחמימות (ולעיתים גם שומנים) ושיעור חלבון גבוה. מה השפעת הפעילות הגופנית על קצב ההרזייה בשני סוגי התפריטים? מחקר עדכני מנסה לספק תשובה לשאלה זו.
החוקרים גילו כי נשים שהתאמנו וניזונו מתפריט דל פחמימות ועתיר חלבון הורידו תוך 14 שבועות למעלה משלושה קילוגרם שומן (שורה 1 בטבלה). נשים שניזונו מתפריט עתיר פחמימות ודל חלבון הורידו פחות שומן (שורה 2). נשים אלו השתתפו בדיוק באותה פעילות גופנית והן הורידו קצת יותר משני קילוגרם שומן. הקבוצה שהשילה הכי מעט שומן ניזונה מתפריט מופחת בחלבון ומועשר בפחמימות (שורה 3).
| כמה שומן הפחיתו? | שיעור הפחמימות בתפריט | שיעור החלבון בתפריט | |
| 1 | 3.2 קילוגרם | 7% | 63% |
| 2 | 2.1 קילוגרם | 55% | 15% |
| 3 | 1.9 קילוגרם | 50% | 20% |
| היחס הרגיל המומלץ | 55% | 15% |
תוכנית האימונים
המשתתפות במחקר קיימו במשך 14 שבועות שלושה אימונים בשבוע, כל אחד בן חצי שעה. היו אלה אימונים מחזוריים שכללו כ-14 תרגילי כושר לכל שרירי הגוף במשך 30 שניות לתרגיל. בין תרגיל לתרגיל בוצעה פעילות אירובית (למשל, ריצה או ניתורים במקום) במשך 30 שניות. במהלכה, הן שמרו על דופק בטווח שבין 60% ל-80% מהדופק המרבי.
השילוב המנצח: אימונים ודיאטה
במסגרת המחקר, קבוצת נשים רביעית השתתפה בפעילות הגופנית, אך ניזונה מתפריט רגיל. הממצאים מוכיחים שוב כי לאימונים ללא דיאטה יש אפקט מוגבל על הירידה במשקל. מי שכן התמידה בפעילות הגופנית ירדה במשקל כתוצאה מאיבוד שומן.
פחות פחמימות, פחות שומן: קבוצת הנשים שאכלה יותר חלבונים על חשבון פחמימות נהנתה מהירידה הגדולה ביותר בהיקף המותנים, משקל הגוף , שיעור השומן, אך גם במסת השריר. הסיבה לכך היא שפחמימות גורמות לייצור אינסולין, הורמון שמעודד אגירת שומן.
פעילות גופנית מגבירה את קצב חילוף החומרים: לנשים שהשתתפו בפעילות לא הייתה ירידה בקצב חילוף החומרים (שריפת הקלורית) כפי שקורה בדרך כלל בדיאטות דלות קלוריות ללא פעילות גופנית. גם משתתפות שנמדדה להן בתחילת המחקר רמה נמוכה של חילוף חומרים ירדו במשקל.
למה זה קורה?
אכילת פחמימות גורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם וזו גורמת להפרשת אינסולין, הורמון המעודד כניסת סוכר לתאי השריר והשומן. אצל אדם שמן, תאי השומן התפוחים מפרישים הורמונים (אדיפוקינים) הגורמים לירידה ברגישות תאי השריר
והשומן להשפעת האינסולין. בתגובה, הלבלב משחרר כמות גדולה יותר של אינסולין. ככל שעולה רמת האינסולין, כך הגוף מפתח אליו עמידות גדולה יותר, והסוכר שלא נקלט בתאים נשאר בדם. מכאן קצרה הדרך לסוכרת מסוג 2 ולסיבוכים הנובעים ממנה.
יותר אימונים ופחות פחמימות ימנעו סוכרת: פעילות גופנית מוגברת יחד עם צמצום של שיעור הפחמימות בתפריט היומי תוריד את רמת הסוכר בדם ותגרום להקטנת נפח תאי השומן. כתוצאה מכך, תעלה רגישות תאי השומן והשריר לאינסולין.
התרופות לטיפול בסוכרת מנסות לעשות בדיוק את זה, אך ללא היתרונות שיש לפעילות גופנית. למעשה, פעילות גופנית קבועה לצד תפריט מאוזן והפחתה בכמות הפחמימות, הם הטיפול היעיל ביותר להשמנה.
לפנייה לכתב/ת 
