האורך לא קובע: 10 מסלולי טיול קצרים לאביב

בלי הכנות מייגעות, בלי מחויבות ארוכת טווח, בלי להשקיע יותר מדי. פשוט לבוא, לעשות חיים ולחזור לשגרה. כן, טיולי ה"עד שעתיים" הם ז'אנר בפני עצמו, מהסיבה הפשוטה שהם מאפשרים ליהנות מכל העולמות: גם מקבלים טבע לנשמה, וגם לא משעבדים את כל השבת. נוסחה מנצחת. אז בלי הקדמות מיותרות.

‬1. בריכת המשושים - פיקאסו היה כאן  

עד לפני כמה שנים, כדי להגיע אל בריכת המשושים שבגולן הייתם צריכים להזיע. ממש להיקרע. הדרך כללה הליכה לא קלה לאורך חלק מנחל זוויתן וגם טיפוס מייגע. ואז, אחרי שיצאה הנשמה, הגעתם אל הדובדבן. היום גם המטיילים הכי ג'ובניקים יכולים להגיע בלי שטיפת זיעה תבצבץ ממצחם, בעזרת מסלול תצפיות קצרצר היורד על לבריכת הבזלת המרהיבה.

כבר לא קשה להגיע כמו פעם. בריכת המשושים (צילום: לע"מ)

אין יותר מתאים מהאביב לביקור כאן. אחרי החורף הקודר, המרחבים בשמורת יהודייה מתכסים במרבדים ירוקים, עם יער אלונים ברקע. אבל עם כל הכבוד לרקע, אתם כאן בשביל לטבול (אם לא קר מדי. הטבילה על אחריות המטיילים) - מה שיחזיק לכם את החיוך לפחות עד לשבת הבאה.

• הגעה: מכביש 888 בגולן פונים לדרך עפר צפונית לחד נס. בסוף הדרך ממתין חניון מוסדר. 
  

• קצר לכם מדי? שמורת יהודייה מציעה מגוון מסלולים ברמות קושי שונות. אל תפספסו טיול בנחל זוויתן.
  

2. ‬נחל שניר - לרבוץ בזולה  

אז רגע, קוראים לו חצבאני או שניר? ומה זה בכלל שניר? אלו שאלות שאולי תישאלנה בדרך לכאן, אבל כאשר תגיעו ותמצאו את הנקודה שלכם, עם הזווית הנכונה הפונה אל המים - הכל יישכח. למה? כי הנוף כל כך שווה, ובגלל שהטבע יודע איך לעשות את העבודה, הוא גם סיפק לכם לא מעט פינות רביצה מול המים. חפשו במילון את הערך "זוּלה‭."‬ זהו זה.

ואם כבר מדברים על טבע שעושה שעות נוספות - החורף האחרון העיר את שניר מתרדמתו והפך אותו לנחש גועש. כך בדיוק צריך לזרום מי שנחשב לארוך שביובלי הירדן. כך או אחרת, התפאורה המקומית כוללת גם צמחייה סבוכה שמשגשגת לצד הגדות - כולל שורשי ענק שמבצבצים מהקרקע ללא כל התחשבות בהולכי הרגל - וגם בריכות ומפלים יפים. ואגב, חצבאני ושניר הם שני שמות של אותו נחל, ושניר הוא אחד מכינוייו של החרמון בתנ"ך.

הטבע מספק פינות רביצה מול המים. נחל שניר (צילום: אביהו שפירא)

• הגעה: מצומת המצודות בקרית שמונה פונים מזרחה (על כביש ‭(99‬ עד קיבוץ הגושרים ומשם לפי השילוט.
  

• קצר לכם מדי? המשיכו לשמורת נחל דן - ג'ונגל גלילי שפלגי מים חוצים אותו.  
  

3. הבניאס - מראה מעל הגשר

הנה הזדמנות לצעוד במקום בו צעדו מעטים לפניכם, והרבה יצעדו בו אחריכם. זהו הגשר התלוי בבניאס שנחנך בתחילת החודש - יצירת מופת הנדסית שנטועה על צלע הקניון הבזלתי, מעל המים הגועשים, וחיה בהרמוניה עם סביבתה. אחרי הליכה על הגשר הזה, שתכנונו היה מורכב למדי - הן הנדסית והן בירוקרטית - מבינים כמה הוא מתבקש כאן.

הרמוניה עם הסביבה. הגשר התלוי בבניאס (צילום: רשות הטבע והגנים)

הגשר נמתח לאורך של כ‭80-‬ מטר ורוחבו פחות ממטר וחצי. הוא תוכנן כך שההליכה בו תיערך נגד הזרם - מה שרק מוסיף לדרמה הטבעית, במיוחד בימים אלו, כאשר זרמי החורף עדיין ניכרים במלוא אונם. סוף ההליכה בגשר אינו מסמן ממש סוף, כי עדיין לא הגעתם למפל הבניאס השוצף, שנמצא בהמשך הדרך. עניין של כמה עשרות מטרים. השפריצים הקטנים כלולים בחבילה.

• הגעה: לשמורת הבניאס (נחל חרמון) שתי כניסות. כדי להגיע לגשר התלוי ולמפל, נוסעים על כביש 99 ושמים לב לשילוט, שיופיע כשני קילומטרים מזרחית לקיבוץ שניר.
  

• קצר לכם מדי? בדרך צפונה או בחזרה הביתה, עברו בשמורת החולה, שבה אגם ענקי, שבילים צפים, שפע של בעלי חיים וגם מופע אורקולי בתלת-ממד. 
  

4. הגן הלאומי ברעם - נוף ושורשים

ישנם מקומות יפים יותר ויפים פחות, וישנם מקומות יפים שדורשים מהמבקר ליצור בעיני רוחו תפאורה מזמן אחר, כמו להוסיף רובד נוסף, היסטורי, למה שרואות העיניים. זהו בדיוק הסיפור של גן לאומי ברעם, השוכן לגדותיו של כביש הצפון. הוא יפה כשמבקרים בו בלי לדעת כלום, והוא מדהים כאשר לומדים מעט את תולדותיו ונותנים לדמיון לעבוד. בלב האתר ניצב בגאווה בית כנסת קדום ומפואר, שנבנה מאבני גזית עצומות, ובחזית המבנה קבועים שלושה שערים הפונים לכיוון ירושלים ומתהדרים בפיתוחי אבן. זהו הרקע לסיפורה של הקהילה היהודית הגדולה שפעלה כאן במאות הרביעית והחמישית לספירה.

מקום יפה אפילו עוד יותר כשמכירים אותו. ברעם (צילום: שחר רגב)

• הגעה: הגן הלאומי נמצא לצד כביש הצפון ‭,(899)‬ בין סאסא לברעם, ממזרח לצומת חירם. 
  

• קצר לכם מדי? יער ברעם הסמוך מציע שפע אדיר של אלונים, חורש צפוף ופינות פיקניק.
  

5. מערת קשת - מרפסת אלוהית  

הנה מערה שגם קלאוסטרופובים מושבעים לא יחששו לבקר בה. למה? כי כבר מזמן היא לא באמת מערה. גם אם ממש תתאמצו, לא תצליחו לדמיין מערה. הסיבה פשוטה: בימים עברו התמוטטה תקרת המערה, וכל מה שנותר הוא קשת סלעית אדירת ממדים, תלויה בין תהום לשמיים, שמהווה את מרפסת התצפית הכי טובה בגליל המערבי: מראה פנורמי שנע מרכס ראש הנקרה, דרך שלומי, מפרץ חיפה, הכרמל, מבצר יחיעם, ועד להר מירון ומעבר לו.

מומלץ להתחיל את ההליכה מהשביל היוצא מה"חניונוף‭,"‬ ולחזור לחניון ב"שביל אמיר מיטל" המסולע, המספק תצפיות נוף נוספות.

• הגעה: מכביש 8993 (מזרחית לשלומי) מטפסים לרמת אדמית ומשם בעקבות השילוט.
  

• קצר לכם מדי? החוף הנמתח בין אכזיב לראש הנקרה מציע מפרצונים שלווים ויפים. אפשר לקנח בפיקניק פסטורלי מול הים בגן לאומי אכזיב.
  

גם קלאוסטרופובים לא יחששו לבקר בה. מערת קשת (צילום: אבי הירשפלד)

6. שביל נורמן - אגדות בטבע  

חורש גלילי טיפוסי הוא עניין שבשגרה. נעים לחסות בצילו ולהתחבא משגרת היומיום. נחמד, אבל לא משהו לכתוב עליו. הכל משתנה כאשר אדם אחד בעל יוזמה וחזון לוקח חורש כזה, הנטוע על הר לא גבוה מדי, והופך אותו לארץ פלאות. לאיש קוראים נורמן, תושב כפר ורדים הסמוך, ולפני לא מעט שנים הוא הטמין בחורש הצפוף הזה רמזים לעולמות קסומים. וכל זאת בלי להתערב בטבע.

קחו למשל את הסלע המפלצתי שעליו נכתב "הבית של שלגייה‭,"‬ או חומת אבן נמוכה וחבילות צרורות של ענפים שמתהדרים בשם "הבית של מיץ פטל‭."‬ ויש פה גם את "שביל האבנים הצהובות‭,"‬ מנהרת גמדים שדורשת זחילה בסבך, ולא מעט נקיקים וסלעים יפים שלא ברור אם הם נולדו על ידי הטבע או האדם. מוזר? מבלבל? אתם צודקים. תגיעו ותתבלבלו בעצמכם.

• הגעה: בצומת כרמיאל שעל כביש 85 פונים צפונה לכביש ‭.854‬ חונים בחניון קטן ומאולתר, כ‭250-‬ מטר מדרום לכפר ורדים.
  

7. גן לאומי השרון - רומנטיקה וגליצ'ות

נכון ששבילי גן לאומי השרון ישמחו לקבל מבקרים בכל יום ובכל עונה, אבל הסוד הוא להגיע לפה דווקא ביום חול. ולא סתם ביום חול, אלא לקראת השקיעה. הגן הלאומי המקסים הזה שוכן על מצוק כורכר בגובה של כ‭30-‬ מטר, שכאילו נבנה במיוחד עבור זוגות רומנטיים הבוהים אל עבר השמש הנושקת לים וחושבים מחשבות יפות עד כחולות.

• הגעה: מכביש 2 (כביש החוף) נכנסים לשפיים. חולפים על פני פארק המים וממשיכים מעט מערבה, עד שמגיעים.
  

• קצר לכם מדי? המשיכו אל גן לאומי אפולוניה הסמוך, המציע ביקור במבצר מרשים ותצפיות אל הים. 
  

8. חורבת בורגין - להתפתל עם פנס  

בשבתות יפות, כאשר החניון הקטן באזור חורבת מדרס הפופולרית שבשפלה מתמלא עד אפס מקום, יש עוד המון חניות פנויות בחניון הקטן ממנו, ליד חורבת בורגין. זה היופי בלהמשיך לנסוע עוד כמה קילומטרים, לדלג מעל ההמון, ולמצוא מקומות חדשים. ולא פחות יפים.

בחניון מצוי שלט גדול ובו מפת המסלול. לא תוכלו לטעות, אבל מומלץ להתחיל דווקא מהסוף, כדי לבנות את המתח. המסלול עובר בין גבעות יפות וירוקות, והמערה הראשונה שבה תפגשו היא מערת העמוד - מערת קבורה זעירה מהתקופה הביזנטית. השנייה היא מערת קבורה יהודית מפוארת מימי בית שני, והשלישית היא מערת מסתור מימי מרד בר כוכבא. זהו בעצם הצ'ופר של הטיול, בעיקר אם אתם חובבי זחילות.

מומלץ להתחיל דווקא מהסוף. חורבת בורגין (צילום: הדר אפשטיין, קק"ל)

מצטיידים בפנסים, מתכופפים ומתחילים להתפתל בין הכוכים. המקום מפחיד, במובן הטוב של המילה, וגם די קצר, כי שתי דקות אחרי שמתחילים, כבר מגיעים לפתח היציאה. מה עושים? עושים שוב (במיוחד אם אתם עם ילדים‭.(‬ אחרי ששחקתם היטב את הברכיים, אפשר לעלות לתצפית נוף יפה מהגבעה שמעליכם.

הגעה: מכביש 38 (בית שמש-בית גוברין‭,(‬ קילומטרים ספורים מדרום לצומת האלה, מחפשים פנייה מזרחה לפארק עדולם. משם לפי השילוט.

• קצר לכם מדי? בקרו בתל שוכה הסמוך, המציע מסלול קצר הגדוש בפריחות של תורמוסים.
  

9. נחל חלילים - מחילות ומנהרות  

נחל חלילים הוא ואדי חביב שעובר בלב מבשרת ציון. אבל במרכזו של הוואדי נמצאת אחת המערות היפות באזור. המסלול מתחיל בהליכה נינוחה בנופים המוכרים של הרי ירושלים, בין סלעי הגיר של הנחל היבש וגם שרידי גת קדומה.

כ‭20-‬ דקות אחרי שהתחלתם, מגיעים אל המערה, שהיא בעצם מבוך סלעי מרתק ומקסים של חללים בצורות ובמידות שונות. המערה מאכלסת את כל מה שחובב מערות מבקש לעצמו: מחילות, מנהרות, עמודי סלע, קשתות וחדרים נמוכים. נכון, היא לא גדולה, אבל בהחלט תעשה לכם את זה.

הליכה בנופי ירושלים. נחל חלילים (צילום: באדיבות רשות הטבע והגנים)

• הגעה: ממחלף הראל שבכביש 1 (תל אביב-ירושלים) נכנסים לחלק הצפוני של מבשרת ציון, חולפים על פני קניון הראל, ממשיכים ישר בכיכר הראשונה, מחנים ומחפשים אחר סימון שבילים ירוק.
  

• קצר לכם מדי? המשיכו אל גן לאומי עין חמד, המציע מדשאות פיקניק, פלגי מים, חווה צלבנית קדומה.
  

10. ‬ארץ המנזרים - סוריאליסטי

מקומות וטיולים הסגורים בדרך כלל לקהל נוטים להסעיר את הדמיון (ע"ע הסלע האדום‭,(‬ וכאשר הם נפתחים לבסוף למבקרים ומספקים את הסחורה - מה טוב. זהו סיפורה של "ארץ המנזרים" בצפון ים המלח, שעד לא מזמן הביקור בה היה כמעט בלתי אפשרי. בשל הצורך בליווי צבאי ושאר תיאומים בירוקרטיים.

לפי המסורת התרחשו במקום שני אירועים ששינו את ההיסטוריה: חציית בני ישראל את הירדן והטבלת ישו על-ידי יוחנן המטביל. לא פחות. זו הסיבה שהאתר הפך לחביבם של זרמים רבים בנצרות, והחל בתקופה הביזנטית נבנו בו כנסיות ומנזרים לרוב. אחד מהם (דיר חג'לא) עדיין פעיל. המקום שימש גם אתר טבילה מבוקש בקרב צליינים, והצצה לעבר הצד הירדני - במרחק הושטת יד כמעט - מדגימה זאת היטב.

• הגעה: מצומת אלמוג שבכביש 90 פונים צפונה ונוסעים בעקבות השילוט לקאסר אל יהוד. ההגעה דורשת תיאום מראש עם רשות הטבע והגנים במייל ועם הצבא.
  

• קצר לכם מדי? המשיכו אל שמורת עינות צוקים (עין פשחה) - נווה מדבר שופע מעיינות, בריכות מים וצמחייה סבוכה לחופי ים המלח. ההמלצות כלליות ואינן מחליפות הצטיידות במידע מקדים על המסלול (סיפור דרך, מפה וכו‭.('‬
  

• פרטים נוספים על הגנים הלאומיים ושמורות הטבע באתר האינטרנט או ב"כוכבית בטבע": 3639*