שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הצירוף ל-OECD: לצד הברכות, יש גם מתנגדים

    אוריאל לין: "אין ספק כי חברות מלאה של ישראל בארגון תקנה לה מעמד כלכלי הדומה לזה של המדינות המפותחות בעולם". שרגא ברוש: "החברות תסייע לישראל לעשות קפיצת מדרגה איכותית במונחים של מדיניות ציבורית". ארגון המיעוט הפלסטיני: "צירוף ישראל יסכל את התמריצים שהניעו אותה לפעול, ולו לכאורה, למען צמצום פערים בין יהודים לערבים"

    ההודעה על צירופה של ישראל לארגון המדינות המפותחות - ה-OECD - גוררת תגובות רבות מצד ראשי המשק וארגונים נוספים. לדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, "החלטת ה-OECD לצרף את ישראל כמדינה חברה בארגון היא אבן דרך חשובה בהשתלבות ישראל בכלכלה הגלובלית, ומבטאת את מחויבותה של ישראל לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים מתקדמים".

     

    שר הביטחון, אהוד ברק, אמר כי "ההצטרפות תביא להזרמה של מיליארדים לתוך מדינת ישראל ממשקיעים ומ'חותמת האיכות' שהחברות בארגון נותנת. זה לא במקרה שאנחנו חותרים כבר במשך 15 שנה להגיע לשם - צריך להבין כמובן שזה גם דבר תובעני ל -OECD יש כללים די הדוקים ונורמות של שקיפות של תהליכים - ואין לי ספק שזה יחזק אותנו".

     

    אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "אין ספק כי חברות מלאה של ישראל בארגון ה-OECD תקנה לה מעמד כלכלי הדומה לזה של המדינות המפותחות בעולם".

     

     

    לין בירך את נשיא המדינה, את ראש הממשלה, את שר האוצר ואת נגיד בנק ישראל על פעילותם הנחרצת והמתמידה שהביאה להצטרפותה של ישראל לארגון. "הצטרפות ישראל לארגון מחזקת את מעמדה הכלכלי של ישראל בעולם ומקרינה על עוצמתה הכלכלית. כמו כן, ההצטרפות תתרום להפחתת רמת דירוג הסיכון של המדינה ותביא לשיפור בדירוג האשראי של המדינה - דבר שיתרום להוזלת העלויות של גיוסי הון על ידי הממשלה ועל ידי חברות פרטיות ולגידול בהשקעות".

     

    לין הוסיף כי הצטרפות ישראל לארגון תאלץ את ישראל לעבור תהליך התייעלות חשוב בכל הקשור לתפקודו של המגזר הציבורי. "הצטרפות ישראל לארגון תחזק את המחויבות שלה לעקרונות של שוק חופשי, תוך כדי צמצום הבירוקרטיה, חיזוק ושמירה על עקרונות קניין רוחני - ולפיכך עשויה לזרז את התאמת המשק הישראלי לסטנדרטים בינלאומיים".

     

    יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בירך על המהלך והדגיש את שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים במשק כגורם שתרם לצירוף ישראל ל-OECD: "אין ספק ששילוב הידיים של כלל הגורמים במשק וכניסה למסלול של הידברות ושיתוף פעולה ביחסי עבודה ובנושאים הכלכליים החשובים הביא לתרומה לכניסתה של ישראל ל-OECD. בשנתיים האחרונות נפגשו נציגי ההסתדרות והמעסיקים ביחד ולחוד, עם נציגי ה-OECD שהגיעו לארץ וגילו התעניינות מרובה בשיתוף הפעולה ובהסכמים שנחתמו במשק כמו למשל הסכם פנסיה חובה ועסקת החבילה".

      

    שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, ציין כי "חברות ב-OECD תסייע לישראל לעשות קפיצת מדרגה איכותית במונחים של מדיניות ציבורית ומודרניזציה של המדינה. כחברה בארגון היוקרתי, תעבוד ישראל יחד עם הכלכלות המתקדמות בעולם בחיפוש פתרונות לאתגרים הכלכליים, החברתיים, סביבתיים ואחרים".

     

    יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר כי הצטרפות ישראל למדינות ה-OECD מהווה הישג מרשים למעמדה של הכלכלה הישראלית. "אין ספק כי מדובר בצעד חשוב מאד לביסוסה ולחוסנה של הכלכלה הישראלית ולמעמדה הבינלאומי. אני מברך את שר האוצר יובל שטייניץ על הנחישות ועל העקביות שהפגין לאורך כל הדרך. אני שמח כי לוועדת הכספים היה חלק בדיונים עם נציגי הארגון בתהליך ההצטרפות, ומברך על סיום המהלך", אמר גפני.

     

    יורם גבאי, יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות, ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה באוצר, טוען כי "להצטרפות ישראל למועדון היוקרתי יש חשיבות גדולה מבחינת השקעות וסחר חוץ. ואולם, ההצטרפות שמה את ישראל תחת הזרקורים ככל ארץ מפותחת ומציבה בקרה גדולה עליה בתחומים הדורשים שיפור כמו הישגים נמוכים בתחום החינוך, יחסית למדינות החברות בארגון, שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה, אי שיוון רחב בחלוקת הכנסות וכן שיעורי עוני גבוהים יחסית".

     

    לצד התגובות המחזקות, יש גם מי שמתנגד לצירופה של ישראל לארגון, לפחות לאור המציאות הנוכחית. ח"כ ד"ר ג'מאל זחאלקה, יו"ר סיעת בל"ד, שיגר אתמול מכתב דחוף למזכ"ל ה-OECD, אנחל גוריה, בו הוא מבקש לא לאשר את הצטרפותה של ישראל לארגון הבינלאומי, כל עוד ישנה הפרה בוטה לזכויות האדם ולזכויות הכלכליות.

      

    במכתבו ציין זחאלקה כי מדינת ישראל לא עומדת בקריטריונים אשר הציב ארגון ה-OECD בפני המדינות המבקשות להצטרף אליו. עוד צוין כי המשך האפליה בתעסוקה, חלוקת המשאבים, התקציבים, והקצאת הקרקעות, הינה מנוגדת לערכי הארגון ומטרותיו. בנוסף, ציין זחאלקה, כי האפליה והגזענות נגד האזרחים הערבים, בין היתר מדיניות הריסת הבתים במזרח ירושלים וביישובים ערבים אחרים, מעמידה את מחויבותה של ישראל לזכויות האדם בסימן שאלה גדול, ועל כן יש לדחות את הבקשה ולשקול את הצטרפותה של ישראל בשנית.

     

    בפרויקט "המיעוט הפלסטיני ותקציב המדינה", המנוהל ע"י אגודת הגליל, עמותת אעלאם ומרכז מדה אל כרמל, טוענים כי צירוף ישראל לארגון בטרם תיקון הפגמים עליהם הצביע הארגון בדו"ח שהכין טרום הצירוף, ובמיוחד הפערים העצומים ברמת החינוך, הבריאות והתעסוקה בין יהודים לערבים במדינה, תסכל את התמריצים שהניעו את ישראל, זה למעלה מעשור לפעול, ולו לכאורה, למען צמצום פערים אלה.

     

    "אנו סבורים כי קבלת ישראל לארגון מהווה פרס על הזנחת ואף דיכוי הפיתוח הכלכלי בקרב הפלסטינים בישראל. הגיע הזמן שגם ה-OECD יפעל באופן מיידי לכפות על ממשלת ישראל תיקון המצב הקיים, במיוחד ההדרה המכוונת וההתעלמות הסיסטמתית מהערבים ממוקדי הכוח הכלכליים והחברתיים".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נשיא המדינה שמעון פרס בפגישה עם מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה
    צילום: מיכל פטל/ג'יני
    מומלצים