שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אין לך כסף לוילה בכפר שמריהו? תעבור לכפר
    בדיקה מגלה, שמספר יחידות הדיור שיוקמו בקיבוצים ובמושבים יגדל בשנים הקרובות עד כדי עשרת אלפים בתים ואף יותר. לדברי אדריכלים, תהליך זה יייצור "כפר ישראלי חדש". אז אולי שם תמצאו את חלקת האלוהים הקטנה שלכם?

    רוצה בית פרטי עם קרקע, אבל אין לך כסף לרכוש וילה הדורה בהרצליה פיתוח או כפר שמריהו? ייתכן שתוכל למצוא את חלקת האדמה הקטנה שלך באחת מההרחבות בקיבוצים ובמושבים ברחבי הארץ. מבדיקה שערך "פורום אדריכלים ויועצים" מרשפון, המתמחה בהרחבות, מספר יחידות הדיור שיוקמו בקיבוצים ובמושבים יגדל בשנים הקרובות פי 3 בקירוב, עד כדי עשרת אלפים בתים ואף יותר.

     

     

    לדברי האדריכלים איתן גביש ומיקי אורן, חברי הפורום, תהליך זה יהפוך את הקיבוצים והישובים השונים, למה שהם קוראים - "הכפר הישראלי החדש". לטענתם, מדובר בסוג התיישבות שנבדל מאלה שקיימים בארץ, ושמזכיר באופיו את הכפר האירופי הקלאסי במובן שהוא כולל מקבץ בתים פרטיים עם חלקות אדמה נאות, כשרוב התושבים אינם עובדי אדמה אלא עובדים בעיר הגדולה.

     

    מצד שני השניים אומרים, שקיים הבדל בין הכפר הישראלי לכפר האירופי הקלאסי, מבחינת הקונספט האדריכלי והתכנוני - בעוד שהשני צמח בתהליך אבולוציוני טבעי במשך מאות שנים כאשר כל בית כולל מאפיינים יחודיים לו, הרי שבישראל קיימים אילוצי זכויות בנייה ותכנון, שהופכים ברוב המקרים את היישוב הכפרי לבעל קונספט אחיד ולכידות ארכיטקטונית ברורה.

     

    מהבנים הממשיכים אל היאפים המובהקים

    גביש טוען כי מדובר בתופעה שהתגברה בעשור האחרון ושהחלה בבנים הממשיכים בקיבוצים ובמושבים, שרובם המכריע אינו עוסק יותר בחקלאות, אבל מעוניין להמשיך ולהתגורר על אדמת אבותיו. הוא ממשיך ב"יאפים" עירונים מובהקים, דוגמת אנשי היי-טק ובעלי מקצועות חופשיים, שרוצים להגשים את החלום של בית במרחבים ירוקים ובריאים, בניגוד לעיר העשנה והסואנת.

     

    לדבריו, שתי אוכלוסיות אלה יצרו דגם ביניים בהרחבות הקיבוצים והמושבים, שאיננו קיבוץ או מושב מצד אחד, אך גם איננו שכונה פרברית אופיינית וקלאסית מצד שני.

     

    "גם בעבר היו ישובים כפריים בארץ, אבל אם פעם מדובר היה בהגירה של בודדים מהעיר אל הכפר, הרי שהיום מדובר בתופעה, במסגרתה נוצרות שכונות חדשות בחומי הקיבוצים והמושבים, שמאופיינות באוכלוסייה עירונית צעירה המתמזגת אל תוך היישוב הקיים. הדבר יוצר אורח חיים חדש", טוען גביש.


    הדמייה של הרחבה שמתוכננת בקיבוץ טללים

     

    גביש מדגים, כי להבדיל מהקיבוץ והמושב - שהתאפיינו בחברות הדדית, עבודה שיתופית, מזכירות, גזברות וכיוצא באלה - הכפר הישראלי החדש כולל משפרי דיור פרטיים מהמעמד הבינוני ושוחרי איכות חיים, שאין ברשותם את האמצעים לרכוש וילה הדורה בהרצליה פיתוח או כפר שמריהו.

     

    עוד הוא טוען, כי הכפר החדש גם אינו דומה באופיו למושבה - שהופכת במקרים רבים ליישוב עירוני ואף לעיר שוקקת. כך למשל בפתח תקווה, ראשון לציון, רחובות וחדרה, ואפילו ביישובים דוגמת זכרון יעקב ובנימינה. מה שהוא מגדיר בתור "הכפר הישראלי החדש", צפוי להישאר לדבריו יישוב כפרי וקומפקטי, גם אם רוב תושביו מגיעים במקור מהערים הגדולות.

     

    לדבריו, המודל החדש של הכפר הישראלי שונה במהותו גם מיישובים קהילתיים דוגמת צור הדסה, כוכב יאיר-צור יגאל ואחרים, שהפכו עם השנים ליישובים גדולים יחסית ובעלי מאפיינים עירוניים בחלקם.

     

    הרחבה ואצבעות ירוקות סביב לה

    הדבר העיקרי שמאפיין את הכפר הישראלי היום, לדברי גביש ואורן, הוא התאמה לאיזור בו הוא ממוקם. כך למשל, בקיבוץ עינת שבמרכז הארץ, בוצעה הרחבה שדומה במרקם שלה לשכונת קוטג'ים דו-משפחתיים פרברית-טיפוסית, שתכיל עם השלמתה כ-150 יחידות דיור.

     

    עם זאת, יש בה הבדל משמעותי - ההרחבה מוקפת מכל עבר ב"אצבעות ירוקות" ובמרחבים, מה שיוצר יישוב כפרי אינטימי המשלב בין בית פרברי לגמישות תכנונית פנימית. 


    הדמייה של ההרחבה המתוכננת בקיבוץ עינת

     

    דוגמה נוספת אפשר למצוא לדבריהם בקיבוץ יקום שבשרון, בו הבתים מעוצבים באופן כפרי ומותאמים לאופי ולצרכים של כל משפחה, למשל האפשרות להגדיל את הבתים בשלבים. "מדובר בתכנון אדריכלי הנבדל מהקולקטיביזם שאפיין את הבנייה בקיבוצים ובמושבים במשך שנים רבות", טוען גביש.

    ויש גם "כפר ישראלי" בניחוח מדברי - השניים מספרים על פרוייקט ההרחבה בקיבוץ טללים שבנגב, שעתיד לכלול 80 יחידות דיור. בימים אלו עומדת להתחיל הבניה של השלב הראשון.

     

    "מדובר בשכונה המהווה "מיקרו אקלים" מדברי, עם חומרי בנייה מבודדים, פיר אוורור המאפשר לאוויר החם להיפלט החוצה, ובו זמנית לאפשר הכנסת אוויר קריר, עובדה היוצרת חסכון משמעותי בשימוש במזגנים. עקרון אוורור זה הינו עתיק יומין ונולד בארכיטקטורה המדברית לפני אלפי שנים", טוען אורן.

     

    ישראל פסטרנק, מנכ"ל מרכז הבניה הישראלי בגעש, טוען כי ההרחבות בקיבוצים ובמושבים, מגדירות מחדש גם את הבית הישראלי העתידי, למשל חלל פנימי גבוה יותר או דגש על החלק החיצוני של הבית דוגמת פרגולות, דקים, מערכות ישיבה ועוד. לדבריו, הבית העתידי יאופיין גם בבנייה אקולוגית, שכוללת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה והשתלבות בטבע דוגמת הכנסת אור טבעי לבית באמצעות חלונות גדולים וגבוהים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הדמייה של בית כפרי בקיבוץ טללים
    איור: א.א. סטודיו
    הדמייה - הרחבה בקיבוץ עינת
    הדמיה: א.א.סטודיו
    מומלצים