שתף קטע נבחר

חקלאים מודים: אין לנו כסף לעובדים ישראלים

איומי החקלאים לפתוח בשביתה הרגיזו את כולם, החל מצרכנים שזועמים על המחירים המופקעים ועד פעילים חברתיים שטוענים לניצול של פועלים תאילנדים. חקלאי מגני יוחנן מסביר: "זאת עבודת פרך שרק תאילנדי יעשה בשביל שכר מינימום. שהפקה-פקה שמטיפים לנו מוסר יעסיקו ישראלים ב-10,000 שקל"

בעוד שבועיים אנחנו עלולים לגלות כי המדפים בסופרמרקט, בשוק ובמכולת ריקים: ארגוני החקלאים מאיימים להשבית את האספקה לשלושה ימים. הסיבה: הממשלה הפחיתה את מספר העובדים הזרים בחקלאות ל-22 אלף, והחקלאים טוענים כי היא הייתה אמורה להפחית אותו ל-26 אלף בלבד, ודורשים להחזיר את ה-4,000 העובדים החסרים. השבוע נפתח מו"מ בין הממשלה לחקלאים, שעשוי להסתיים בהגדלת מספר הזרים - או בשביתה.  

 

איומי החקלאים הצליחו להרגיז את כולם: הציבור הרחב, שמשלם לאחרונה מחירים מופקעים בגלל המחסור בירקות, חושש שמדובר בתרגיל שנועד להחמיר את המצב; יש כלכלנים שבכלל לא מבינים למה הממשלה צריכה בכלל לעזור לחקלאים, ואילו פעילים חברתיים טוענים שהם מנצלים פועלים תאילנדים במקום לשכור ישראלים.

 

מהכותרות הנזעמות עולה לפעמים תחושה, כאילו מדובר בחבורת טייקונים שמתעללת בצרכנים ובעובדים כדי למקסם את רווחי העתק שלה. המציאות בשטח שונה לגמרי. החקלאים - שלא כמו העסקנים המייצגים אותם - אינם מהססים להודות: הישראלים רוצים לעבוד, אבל לנו אין מספיק כסף כדי להעסיק אותם.

 

"שחנה זוהר תשלם להם 10,000 שקל"

יוסי כחלון מגדל חצילים ופלפלים במושב גני יוחנן שליד רחובות. כחלון (61) מחזיק משק שהוריו הקימו ב-1953 ומשק נוסף משלו. אחד מבניו הקים משק נוסף במושב קלחים שבנגב המערבי, וכיום יוסי, בנו וחקלאי נוסף הם שותפים בחברת "נטע ארץ" המשווקת ירקות בשוק המקומי. הם מעסיקים 43 עובדים - שני נהגים ישראלים ו-41 פועלים חקלאיים שכולם זרים, רובם מתאילנד.

 

"אין בעיה למצוא ישראלים שיעבדו בחקלאות", אומר כחלון ל-ynet, "אם אשלם 10,000 שקל בחודש, הם יבואו. אבל לתאילנדים אני משלם שכר מינימום לפי החוק, ואף ישראלי לא יעבוד בחקלאות בשביל סכום כזה".

 

"הנהגים עובדים מ-11:00 עד 19:00, ומקבלים 7,000 שקל ברוטו, וגם להם קשה, בגלל השעות. לא מזמן עזב לי נהג בגלל שהוא רצה לעבוד בשעות נורמליות, מ-09:00 עד 17:00. אז אתה חושב שבשביל משכורת כזאת מישהו יסכים לעבוד 12 שעות בחקלאות? שלחתי 100 פעמים בקשות לעובדים לחברות כוח אדם, לשירות התעסוקה, לאן שאתה רוצה, ואף אחד לא בא". 

 

למה? כי הישראלים מפונקים?

 

"לא. זאת עבודה קשה ברמה מטורפת, עבודת פרך. אני לא מחפש אנשים שיעבדו על הטרקטור. את זה אני עושה בעצמי ותאמין לי שאני נהנה מזה. אני מדבר על לעמוד כפוף בשדה או בחממה, שמונה, תשע עשר שעות ביום. להעמיס על הטרקטור כמויות ענק של ירקות. לעבוד בקיץ, בחום. אם נכנסת פעם לחממה, אתה יודע שהחום שם זה פשוט גיהנום. אני נכנס לרגע רק כדי לראות מה הם עושים, ומתחיל להזיע, ולא מבין איך הם מצליחים - ואני עוד רגיל לזה". 

 

אז אתה מסכים עם מנהלת קו לעובד, חנה זוהר, שאומרת שאתם מנצלים את התאילנדים, במקום לשכור ישראלים ולשלם להם טוב?

 

"אם החנה זוהר הזאת חושבת ככה, אז שתשכור ישראלים ותשלם להם 10,000 שקל, ואני לא אנצל אף אחד. אני אשמח. אולי יש לה תורמים מחו"ל עם הרבה כסף, אני לא יודע. על כל אלף שקל אני אנשק לה את היד. אין לי שקל".

 

"בטח שהם מסכנים, התאילנדים, אני מאוד מרחם עליהם, אבל מה אני יכול לעשות? הייתי במצב שלהם בעצמי, כילד, כשהיינו משפחה של 13 ילדים ולא היה לנו כסף. בגיל 10 כבר קצרתי עם חרמש. בערב אכלנו לחם עם מרגרינה וסוכר ובשבת אכלו בשר שלא הצלחתי להכניס לפה מרוב שהיה מסריח. ולא הלכנו לעזרה סוציאלית, אלא שתקנו ועבדנו. אותו דבר התאילנדים: הם חייבים כסף, אז הם עובדים. אף אחד לא מכריח אותם לבוא לכאן, ואם הם כאן סימן שכדאי להם".

 

"כל הפקה-פקה האלה שנותנים לנו עצות, צריכים להבין דבר פשוט: אין לנו כסף לשלם. אני חייב לקנות מים ודשנים. ולפעמים לא נשאר שקל מעבר לזה. כרגע אני מאוזן, אבל בכל פעם שיש בעיות - בצורת, מזיקים - הבנקים מוציאים לנו את המיץ. בשנה שעברה היו לי וירוסים בגידולים, וכמעט הלך לי העסק. מישהו עזר לי? חנה זוהר עזרה לי, שיהיה לי כסף לשלם 10,000 שקל לחודש?".

 

יהיה מי שיגיד - פקידים בכמה משרדי ממשלה, למשל - שאתם בעצם מייבאים ירקות מתאילנד, וישאל, למה לא לסגור לכם את הברז, שתסגרו את המשקים, ונייבא ירקות מרומניה או מטורקיה?

 

"רעיון מצויין. אני בעד. ואת הפקיד נייבא מרומניה, כי פקיד רומני עולה פחות, ונביא גם את ארדואן שיהיה ראש הממשלה".

 

אתה זה שמעסיק 41 זרים. על מי אתה מלגלג, בדיוק?

 

"אני מעסיק זרים כי אין לי ברירה. הייתי מת להעסיק ישראלים. וגם ככה אני לפחות מעסיק את עצמי. ושומר על האדמה של המדינה. ומוכר לכם ירקות בזול. אנשים בוכים שהעגבנייה עלתה 14 שקל לקילו, אבל זה נמשך שבוע. אם יביאו עגבניות מחו"ל, אתה חושב שהן יהיו יותר זולות?".

 

המים לצרכן לא יהיו יותר זולים אם לא יחלקו לכם אותם?

 

"עוד שקר שאומרים עלינו. אתה יודע שכמעט כל המים שלנו הם מי ביוב? אני משקה במים שנקראים 'שפד"ן'. מה זה שפד"ן? זה מה שאומרים בשביל שהלקוח באירופה לא ידע שהישקו לו את הגזר במי ביוב. נראה אם הפקיד באוצר שחושב שאנחנו מבזבזים מים היה מנקה את הבית שלו במים שאני משקה איתם את החצילים. תאמין לי, שלא חסר מים במדינה, חסר רק שכל. שהאוצר ומקורות יפתרו את הבעיות ביניהם עם ההתפלה לפני שהם מדברים אתנו על המים".

 

המשק שלך נמצא במרכז הארץ, במקום שבו הקרקע שווה הרבה. אם המצב כל כך קשה, אתה לא חושב לסגור אותו ולמכור את השטח?

 

"הקרקע שווה הרבה אבל אני לא שוקל למכור אפילו לרגע. אני כל החיים שלי בחקלאות ולא עוזב אותה. זה בדם שלי. כשאני אמות, אוריש את המשק לבן השני שלי".

 

"הייתי מאוד, מאוד, מאוד רוצה להעסיק ישראלים"

 

רמי טרבלסי ובנו אבישי (25), בעלי חברת הירקות טרבלסי Rtfresh, מגדלים עגבניות ופלפלים בשטח של כ-100 דונם במושב תקומה שבעוטף עזה. כ-60% מתוצרתם מיועדת לייצוא, והשאר לשוק המקומי. רמי, שירש את המשק מהוריו, עובד בו מאז שהיה נער, ואבישי, שבמקביל לעבודה לומד ראיית חשבון, מתכוון להמשיך את השושלת. אבישי אומר, במונחים כלכליים מדוייקים, בדיוק מה שיוסי כחלון אמר במלים יומיומיות פשוטות. 

 

"אני מתכוון להמשיך לעבוד במשק", מספר אבישי, "אני אוהב את זה, נהנה מההרפתקנות ומהריגושים. אבל אנחנו במצוקה".

  


אבישי טרבלסי: "מדינה בלי חקלאות היא פגומה מהיסוד"

 

"השאלה מי יבוא לעבוד אצלך היא פונקציה של כסף", הוא אומר. "אין ספק שהרבה ישראלים היו עובדים בחקלאות בשביל 50 אלף שקל לחודש. אני לא בטוח שהם היו עובדים בשביל 10,000 שקל, אבל גם אם כן, זה לא סכום שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשלם. כוח האדם שאנחנו זקוקים לו הוא כל כך גדול, שלא יהיה לנו שום רווח שולי אם נשלם יותר ממה ששכר מינימום".

 

למה? 

 

"כי חקלאות היא עסק עתיר סיכונים, ממש הימור. שבוע אחד של מכת חום יכול להוריד לטימיון חודשים של עבודה מאומצת. הקיץ האחרון עלה לנו מאות אלפי שקלים, ומשברים כאלה מתרחשים כל הזמן". 

 

לא מפריע לך שאתה מנצל עבודה זולה של אנשים ותופס מקומות עבודה של ישראלים?

 

"מפריע לי. הייתי מאוד, מאוד, מאוד רוצה להעסיק ישראלים, אבל אין לי ברירה. העסקת פועלים זרים בחקלאות מקובלת בכל העולם המערבי, ואף אחד מהפטנטים שנוסו כדי להפסיק אותה לא הצליח. אנחנו מעסיקים עובדים שלא פוגעים בחברה הישראלית בשום צורה, יושבים בשקט, לא מאיימים על אף אחד, לא מתכוונים להישאר כאן ולא תופסים מקומות עבודה לאף ישראלי".

 

אתה משלם להם כחוק וכל מה שמגיע?

 

"כן, לפי חוק שכר מינימום, לא יותר".

 

למה הישראלים לא מוכנים לעבוד בחקלאות בשכר נמוך, לדעתך?

 

"כי זאת עבודה מאוד קשה. כשהייתי נער, הייתי מביא לפעמים את החבר'ה שלי לעבוד בחממה. בשעה הראשונה הם התלהבו, אחרי שעתיים הם התעייפו והתחילו לקטר, ואחר כך כולם נעלמו".

 

אם קונים את העבודה מתאילנדים, למה שלא נחסל את כל החקלאות ונקנה ירקות מחו"ל?

 

"ראשית, ירקות מיובאים יעלו לצרכן הרבה יותר. באים אלינו בטענות בגלל השביתה, אבל זאת הסתכלות לטווח הקצר. בטווח הבינוני והארוך השביתה תחסוך לצרכנים הרבה כסף. אם מצוקת כוח האדם הנוכחית שלנו תימשך, מה שקרה עכשיו עם העגבניות עלול לקרות שוב ושוב.

 

"שנית, קיומה של החקלאות היא אינטרס לאומי. בכל מדינה יש חקלאות ומדינות אחרות עושות הרבה כדי לשמור על החקלאות שלהן. החקלאות היא הבסיס לקיום המדינה, המדינה קמה במקומות שהו יישובים חקלאיים והם עדיין מסמנים את הגבול שלה. ברור שהחקלאות גם תעסיק ישראלים. אבל מדינה בלי חקלאות בכלל היא מדינה פגומה, מדינה שחסר בה משהו עמוק".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יוסי כחלון: "נראה את הפקידים מנקים את הבית במים שאני משקה"
צילום: גיא כחלון
אבישי טרבלסי: הרווח השולי שלנו לא מספיק
צילום: תומר רצאבי
מומלצים