הסלבס במצרים ממשיכים: "די לשלטון מובארק"

האליטה התרבותית מתייצבת מאחורי המפגינים: בין עשרות אלפי המפגינים שנמצאים יום ולילה בכיכר "א-תחריר" בקהיר, בולטת האליטה של אנשי הרוח המצרים: סופרים, פובליציסטים, שחקנים וזמרים מפורסמים שבאופן מסורתי תמכו באופוזיציה המצרית שביקרה את משטרו של הנשיא חוסני מובארק. ולא רק החיים מצטרפים למחאה, אלא גם מסתבר המתים, כאשר שירה של הזמרת הנודעת דלידה הפך להמנון הלא רשמי של המפגינים.

מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד

• דיווח: שותף לרצח סאדאת נמלט מהכלא - ונעצר
• מובארק לממשלתו: לדבר עם האופוזיציה
• יציאת מצרים, 2011: ראינו מהפכה בשידור חי
• מהפכת אל-ג'זירה הראשונה: המלחמה על השלט
• כשל מודיעיני? "גם מובארק לא צפה התקוממות"
• עדכונים אחרונים: בפייסבוק של ynet   
  

הסופר המצרי הנודע, עלא אל-אסוואני, מקפיד לחזק את המפגינים בדבריו בכיכר המרכזית וגם דרך הדברים שהוא כותב בבלוג שלו. "יציאת העם המצרי בהמוניו לרחובות היא אבן דרך בהיסטוריה שלנו", הוא טען והצהיר שמה שקורה עכשיו "מוכיח שמי שאמר שהעם המצרי לא מעריך את הדמוקרטיה והחופש - טעה. אינתיפאדת העם שברה הרבה קונספציות ביטחוניות ופוליטיות במצרים. ההפגנות מייצגות התחלה חדשה של ההיסטוריה המצרית". אסוואני ידוע בביקורתו הארסית כלפי ישראל. לאחרונה תורגם ספרו 'בית יעקוביאן' לעברית על-ידי ארגון שלום ישראלי, מה שגרר תגובה ומחאה קשה שלו למעשה.

מי שעוד הצטרף לקריאות להפיל את מובארק הוא אגדת הקולנוע המצרי, עומאר שריף. "הנשיא צריך להתפטר", אמר שריף לרדיו צרפתי מביתו בקהיר. "לאור העובדה שכל העם המצרי לא רוצה אותו, ושהוא שלט במשך 30 שנה, זה די והותר". שריף, בן 78, ידוע מתפקידו בסרט "לורנס איש ערב" משנת 1962. לדברי שריף, "הנשיא לא שיפר את רמת החיים של המצרים. יש אנשים עשירים מאוד - אולי אחוז אחד מהאוכלולסיה - וכל השאר הם עניים שמנסים למצוא אוכל", טען השחקן הנודע.

שריף הוסיף כי הוא מודאג מהשפעתה של תנועת "האחים המוסלמים" שדוכאה במשך שנים על-ידי השלטונות. "אני לא רוצה את האחים המוסלמים", אמר שריף, "הם היו לכודים ועכשיו הם מתחילים לצאת החוצה. יש להם תמיכה של 20 אחוז מהאוכלוסייה וזה מפחיד אותי".

האזינו להמנון ההפגנות של הזמרת דלידה

גם השחקן המצרי הנודע עאדל אימאם, משתייך לקבוצת התומכים בהפגנות. אימאם שהפך לאגדה במצרים ובעולם הערבי, מוכר היטב גם בישראל. סרטיו הרבים הפכו לקאלט בשנות השמונים והתשעים כאשר הערוץ הראשון שידר בימי שישי אחר הצהריים סרטי קולנוע ערביים בכיכובו.

"ננצח או נמות!"

"אני חש בכאב גדול כלפי מה שקורה בארצי, ובמיוחד כלפי הריק הביטחוני הנורא. איני מבין זאת", אמר אימאם. הוא שיבח את הצעירים שיצאו לרחוב כדי להגן על רכוש, וקרא לכולם לשמור על מצרים. "ההפגנות מובלות על-ידי צעירים התומכים במולדת, שיש להם דרישות, זכויות ורצון לצדק חברתי ושיפור רמת החיים - דרישות צודקות. ריכוזי ההפגנות הם עממיים ומורכבים מהעם הפשוט, ללא כל שיוך מפלגתי, משום שמפלגות האופוזיציה הן חלשות".

דרישות הצעירים מוצדקות. עאדל אימאם (צילום: Gettyimages Imagebank)

קבוצת המעריצים של אימאם ברשת הפייסבוק פעילה מאוד, ומספר החברים בה גדל משמעותית בשבוע האחרון. הקבוצה הפכה בימים האחרונים למעין בלוג-מהפכה, ומעריציו לא מפסיקים להעלות לקיר שלו תגובות ועידוד להמשך המהומות נגד המשטר. "אנחנו לא ניכנע. ננצח או נמות!", כתב על הקיר הגולש כארים עז א-דין. לטעמם של המעריצים, דבריו בתקשורת לא נחרצים מדי בביקורתו כלפי משטר מובארק והתוצאה לא איחרה להגיע - עשרות הודעות נאצה עלו בקבוצה שלו ברשת החברתית. אימאם מיהר לתקן את דבריו והוציא הודעת הבהרה על תמיכתו המוחלטת במפגינים.

קול אישה‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

5

6

7

מתברר שלא רק החיים תומכים במהפכה המצרית - גם המתים מצטרפים למחאה, כך לפחות נראים הדברים ברשת. בקבוצת המעריצים של הזמרת המצרית המפורסמת, דלידה, מעלים הגולשים הגיגים פואטים מלווים בקליפים. "המצרים זה העם הטוב ביותר", כתבה מונא אלגרחי,

"אני גאה בבני עמי שמסרבים לחיות תחת חוקים לא צודקים. גם אם אנחנו מקריבים אב או בן זה לא חשוב, משום שהחופש הוא הדבר היקר ביותר שאפשר לזכות בו". דלידה, כך נראה, סיפקה את שיר המהפכה של המפגינים - 'חילווה יא בלאדי' (ארצי היפה) - שיר אהבה מפורסם למצרים, שהפך להמנון הלא רשמי של ההפגנות.

גם הבוקר המשיכו מאות מפגינים להגיע לכיכר "א-תחריר" בקהיר והבטיחו להמשיך במאבק עד ששלטונו של מובארק יופל. המארגנים קראו לאזרחים להצטרף מחר ל"צעדת המיליון" בניסיון להגביר הילוך במאבק. במקביל, קרא הנשיא מובארק לממשלתו לפתוח בדיאלוג עם האופוזיציה כדי להגיע ל"יתר דמוקרטיזציה" במדינה.