העקבות והסימנים שהובילו לרוצחים מעוורתא

מידע מודיעיני לא היה, אבל העקבות, הנוכחות מאסיבית של צה"ל בעוורתא, שיתוף הפעולה יוצא הדופן בין זרועות הביטחון וסימנים שונים שהותירו המחבלים - כל אלו הובילו לחשיפת השניים שרצחו משפחה שלמה באיתמר . פענוח הרצח היה פעולה חריגה, לפחות בהיבט אחד. לא היה מידע מודיעיני שיצביע על חשודים אפשריים, כמו שיש בדרך כלל בפענוח פיגועים ביהודה ושומרון בשנים האחרונות.

פני הזוועה - עוד כותרות ב-ynet

• משפחת פוגל: "השנאה תהומית, זה לא ייגמר"
• המחבל הלך בדרכי דודו: "אולי גם הדור הבא ירצח"

• בעוורתא לא מאמינים: "הם ילדים, השב"כ לחץ"
• מח"ט שומרון: "לא ניתן לרוצחים להסתובב חופשי"
  

עוד עדכונים ותגובות בעמוד הפייסבוק של ynet

הפעם, לא היו רמזים מכוונים בבסיסי המידע של השב"כ ושל צה"ל, וצריך היה להפעיל את כוחות צה"ל ואת חוקרי השב"כ בצורה מאסיבית - על מנת לייצר בסיס נתונים שיאפשר להגיע לרוצחים. בסיס הנתונים, שנוצר במהלך מבצעי המעצרים, החיפושים והחקירות בכפר עוורתא, הסמוך לאיתמר, הוביל גם לחשיפת סייענים בקרב אנשי הכפר, והחקירה בנוגע להם עדיין נמשכת.

המרדף אחר החשודים, שהגיע לסיומו בימים האחרונים, התחיל ב-1 בלילה, כשעה אחרי טבח משפחת פוגל. גשש של אוגדת איו"ש בדק את הגדר ומצא בה סימנים קלים שהעידו ששני הרוצחים טיפסו עליה. הם ניסו בהתחלה לחתוך את הגדר במזמרה, אך בסוף חזרו בהם מכוונתם, אם בגלל שהמזמרה לא פעלה כראוי, או מפני שחששו שהגדר מחושמלת.

אחרי שעברו את הגדר, נכנסו הרוצחים - חכים מאזן עואד ואמג'ד מוחמד עואד - לבית משפחת חי, שם מצאו רובה M-16 ומשם המשיכו לבית משפחת פוגל. לאחר שרצחו את ההורים אודי ורותי, ואת הילדים יואב, אלעד והדס, הם טיפסו על הגדר והחלו בבריחה. הגשש וכוח מפלוגת האבטחה של צה"ל הלכו בעקבות שהותירו אחריהם הרוצחים, והגיעו לאחד הרחובות בכפר, שם נעלמו העקבות. הם הותירו בדרכם סימנים שונים, שהקלו על מחלקת הזיהוי הפלילי של המשטרה לוודא את זהותם, לאחר שנלכדו.

חשיפת כלי הנשק סיימה את הפענוח

מרגע שהיה ברור שהרוצחים הגיעו לעוורתא, ועל סמך הציוד שהשליכו בדרך, שעזר לזהות אותם, פתח צה"ל במבצע חטיבתי של מעצרים, על פי חשד כללי. במבצע התבצעו גם חיפושים אחרי כלי הנשק שנגנבו ואחרי סימני זיהוי שונים. בעקבות הסריקות בבתי הכפר הגיעו עשרות עצורים לחדרי החקירות. מתוך 8,000 תושבי הכפר, נעצרו בסיכומו של דבר כמה מאות אנשים. חלקם שוחררו אחרי חקירה ראשונית, חלקם נחקרו פעם נוספת על ידי השב"כ, אך צה"ל המשיך רוב הזמן לקיים נוכחות בכפר, כשהוא מבצע כל פעם חיפוש ותשאול בחלק אחר של הכפר.

מסלול הבריחה. העקבות הובילו לרחוב בעוורתא (צילום: תקשורת שב"כ)

החיפושים התמקדו לא רק בזהות הרוצחים, אלא גם בחיפוש אחרי כלי הנשק שהם גנבו מבית משפחת חי ומשפחת פוגל. במהלך החקירה התברר כי דודו של אחד הרוצחים, סלאח עואד, לא השתתף בתכנון הרצח, אך הסכים בדיעבד לחפות עליו. הוא לקח את כלי הנשק והעביר אותם לאיש של החזית העממית ברמאללה. לנקודה זו יש חשיבות, מאחר שחשיפת הרוצחים התעכבה עד שצה"ל והשב"כ הניחו ידיהם על כלי הנשק שנגנבו במהלך הרצח אצל איש הקשר ברמאללה, כך שלמעשה חשיפת הרוצחים הושלמה מוקדם יותר.

בלי עזרה של הרשות

הפעולה המבצעית של צה"ל, שבמהלכה נעצרו רבים מבני הכפר, ונמצאו ממצאים נוספים, היא שאפשרה לשב"כ למקד את חקירותיו ולהגיע לזיהוי סופי של הרוצחים. גם המחלקה לזיהוי פלילי של המשטרה ויחידת המסתערבים שלה תרמו רבות להצלחת המבצע. אפשר לומר שהלחץ שהופעל על האוכלוסייה במהלך החיפושים והמעצרים הוא שיצר את המודיעין, שבסופו של דבר אפשר את החשיפה. צה"ל לא נעזר בגורמי הרשות הפלסטינית, כפי שעשה במקרים אחרים, כיוון שהיה ברור מלכתחילה שלמנגנוני הביטחון של הרשות אין מידע ממשי.

איתמר מעל עוורתא. מאות נעצרו בכפר (צילום: AP)

בהתחשב בעובדה שבתחילת החקירה לא היו בידי השב"כ, צה"ל והמשטרה

נתונים מסייעים, צריך לציין את המהירות שבה התבצעה החקירה, ומותר להניח שהתוצאות המהירות של חשיפת הרוצחים ומציאת כלי הנשק הושגו הודות לשיתוף פעולה יוצא דופן בין זרועות הביטחון הללו.

בנוסף, צה"ל נקט בצעדים משמעתיים נגד כמה מפקדים וחיילים, שכנראה לא פעלו כראוי אחרי שניתנה התראת הגדר. בנוגע לכשלים של פעולת מערך האבטחה האזרחי, עדיין נמשך התחקיר.