מציירים על ביצים
המדורות, תפוחי האדמה באש ומסיבות הכיתה הם רק חלק ממנהגי ל"ג עומר. רותי קינן נזכרת במנהג נוסף מילדותה - קישוט ביצים, מוותרת על הטושים ומכינה ביצי שיש סיניות
אין ספק, שהתרומה הקולינארית החשובה ביותר של ל"ג בעומר, חג האש והמדורות, היא הקרטושקס: תפוחי האדמה המפוחמים. את טעמם המיוחד זכרנו - הילדים שגדלו כאן לפני כמה עשורים - בערגה משנה לשנה. בימים שקדמו להמצאת נייר הכסף, נטמנו התפודים בין הגחלים ללא כל כיסוי, וכשהוצאו מתוך הרמץ, השחירה קליפתם החרוכה את ידינו ופיותינו הקטנים. התפודים הלוהטים הונחו על מצע של מחטי אורן כדי להתקרר מעט וקולפו פיסה אחר פיסה. אכלנו אותם בלי מלח, מתובלים בריח האורנים והעפר שעליהם נחו. אין עוד דברים כאלה.
אבל בשבילנו, הילדים של אז, ל"ג בעומר היה גם חג של ביצים. ולא סתם ביצים, ביצים מקושטות. אני לא ממש זוכרת מה הסבירו לנו בגנים ובבתי הספר על מקורו של המנהג, והיום כמעט ואי אפשר למצוא טיעון הגיוני במקורות. ההסבר היחיד שהצלחתי לדלות טוען של"ג בעומר נחשב ליום שמחה באמצע ימי האבל של ספירת העומר, שבהם נוהגים לאכול ביצים קשות כמנהג אבלות. ביום הזה מקשטים את הביצים, כדי לשוות להן אופי חגיגי. אני מעזה להעלות השערה אחרת, והיא שהסמיכות לחג הפסחא הנוצרי, שאחד ממאפייניו הוא ביצים מקושטות, הוא המקור. ואולי זה הפוך, הפסחא הוא זה שהושפע מל"ג בעומר, או בקיצור, העניין הרגיל של הביצה והתרנגולת.
אני זוכרת איך בכל ל"ג בעומר נפתחה אצלנו תעשייה של ביצים מקושטות. היו שהסתפקו בביצים חומות, כאלה שבושלו בקליפות בצל או בתמצית תה או בשניהם, והיו שצבעו את קליפות הביצים בשלל צבעים של מזונות אחרים כמו סלק אדום או כורכום צהוב. את הביצים הקשות שהסתתרו מתחת לקליפות הצבעוניות אכלנו בשקיקה, תחת איסור חמור לאכול יותר מביצה אחת לכל ילד.
כילדה עם ציון גבוה בשיעורי מלאכה וטעון תיקון בכל מה שנוגע לאכילה, אני זוכרת דווקא את הביצים האחרות, שאותן קישטנו בשקדנות בציורים ססגוניים. למעשה, היו אלה הקליפות בלבד, הביצים רוקנו מתוכנן וכל מגע בהן חייב ידיים זהירות במיוחד. אבא היה מנקב חריר קטנטן בכל אחד מצדי הביצה ונושף בכוח באחד החרירים כדי לרוקן את התוכן לקערה. היתה זו מלאכה לא פשוטה, שדרשה תכנון מדויק של גודל החריר והפקה מדודה של לחץ אוויר כדי לא לגרום נזק לקליפה. הציור על הביצים הופקד רק בידי המצטיינים במגע עדין. יד חזקה ומגושמת היתה עלולה למעוך אותן בשנייה של חוסר תשומת לב.
לקח לי שנים להתוודע לביצים אחרות, יפהפיות, שעליהן דוגמה משורגת דמוית שיש. היו אלה ביצים שבושלו בשיטה סינית, בתערובת של סויה ותה, שתרמו לא רק צבע וצורה אלא גם טעם ענוג, מתקתק-מלוח. אצל הסינים יש גם מתכון עתיק שנקרא ביצי מאה שנים (יש הטוענים אלף) ושלפיו נטמנות הביצים (של תרנגולת, שלו או ברווז) בתערובת מיוחדת הכוללת בין היתר טיט, סיד ומלח למשך כמה שבועות או חודשים. את זה עוד לא ניסיתי, אולי מחמת התיאורים הלא מחמיאים של התוצאה: חלמון בגוון ירקרק וחלבון בצבע ענברי. אבל הנה לפניכם ביצי השיש המנומרות, שיכולות לסדר לכם את ל"ג בעומר או להרכיב מנה ראשונה מיוחדת בסתם יום של חול, כשהן נחות על סלט ירוק.
ביצים מקושטות לכבוד ל"ג בעומר (צילום: ירון ברנר)
ביצי שיש סיניות
המרכיבים:
10 ביצים
5 כפות רוטב סויה
1 כף עלי תה שחור
3 כפות סוכר
2-3 בצלים ירוקים
1 כפית ג'ינג'ר טרי קצוץ
אופן ההכנה:
- מניחים את הביצים במים קרים בתוך סיר. מביאים לרתיחה ומבשלים 10 דקות. מסירים מהלהבה, מכסים במים קרים ומצננים.
- מגלגלים את הביצים על משטח קשה כך שקליפתן תיסדק מעט.
- מניחים את כל יתר החומרים בסיר. מוסיפים את הביצים על קליפתן הסדוקה ומכסים במים.
- מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים כשעה. משאירים את הביצים בנוזלים ומצננים היטב.
- קולפים את הביצים ומגישים על מצע חסה.
מומלצים
