שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחאות קורות בקיץ
    במאה שערים יוצאים להפגין ליד החניון, בתל-אביב יוצאים לרחוב רוטשילד. מה משותף לשתי המחאות?

    סצינה 1

    שבת, 19:00. שלהי יוני 2011. הספסל האחורי בבית מדרש במאה שערים, ירושלים.

     

    חיים דויד: גוט שאבעס. מה חדש?

     

    יענקל'ה: איזה חדש, אין חדש! משעמם. השבתות הארוכות לא נגמרות! התפללנו. אכלנו. ישנו שש שעות, סיימנו את הדף היומי, ויש עוד חצי שעה עד מנחה.

     

    בערל'ה: אחחח. בשנה שעברה היה שישו ושִמחו. איזה הפגנות היו, זוכרים?

     

    חיים דויד: כן, הלוואי שהיה לנו קצת נחת גם השנה.

     

    בערל'ה: השנה הרב לא יסכים. אמר שבשנה שעברה עשינו רק חילול השם.

     

    חיים דויד: אז תקשיבו טוב, אני אפגש עוד היום עם הרב ואומר לו שעוד מעט ימי בין המֵצרים, וחייבים להילחם נגד חילולי שבת ליד מקום המקדש. אני אבטיח לו שלא יהיה בלאגן כמו בשנה שעברה. הוא אוהב אותי ויחתום בדקה על המכתב. אבל בינינו, בשבת הבאה שישו ושִמחו שחבל על הזמן. בלאגן!

     

    סצינה 2

    יום שבת, 19:00. שלהי יוני 2011. על הגג של תומר, רוטשילד פינת החשמונאים, תל אביב.

     

    תומר: שעמום טילים. שונית, תני איזה פינק פלויד בגיטרה. בן, תעביר ת'רד בול.

     

    בן: קח, גבר. איזה באסה, מחר אני צריך לשלם שכר דירה. נמאס לי כבר מהמחירים בתל אביב, זה שחיטה. ועוד יש לי כזה בעל בית מגעיל. 

     

    תומר: אז תעבור לרמת גן, כמו ליאל. לא חייבם להתפנק. מה, בניו-יורק כולם גרים במנהטן?!

     

    שונית: וואי, היה מתאים לי לרדת לאילת, אבל עכשיו בטח מלא ערסים. ובנאפה מלא תיכוניסטים מתלהבים.

     

    בן: היי, למה לנסוע? בואו נרד לשדרה עם האוהל, נעשה קבוצה בפייס - ונזמין את כל החבר'ה לכאן.

     

    תומר: גדול. נגיד שנמאס מהמחירים בתל אביב. וואי וואי, מה יילך כאן. כולם יהיו איתנו. נעיף לתל אביב ת'פוני.

     

    בן: תקשיבו טוב. אני מתקשר לאבא שלי, הוא מארגוני השמאל האלה ששונאים את ביבי. הם יתנו לנו אוהלים וציוד, כי ניתן להם סיבה להיכנס בו. חוץ מזה, אני פותח קבוצה בפייסבוק. נרד למטה ונעשה פה בומבמלה. בלאגן!

     

    קאט!

    נתן יונתן קבע כבר מזמן ש"כל קיץ קורה דבר מה", ומומחים לביולוגיה קבעו שההורמונים משתנים, גם לפי עונות השנה. אז אם נצרף את שניהם נראה שאפשר לכנות את מה שקורה שם בחוץ "הורמון קיץ". חם בתל אביב וחם במאה שערים, הימים ארוכים, ובני האדם מחפשים ריגושים.

     

    נכון שבעיות הדיור הן בנות שנים, וכולם מדברים על הצורך להפשיר קרקעות, ושהגיע הזמן לטפל בסחבות הביורוקרטיות אחת ולתמיד - אבל בואו נשים דברים בפרופורציות.

      

    כאשר אני נזכר בקיצים של השנים הקודמות: ההתנתקות,  מבצעי "גשמי קיץ" ו"דרך נחושה", וכמובן מלחמת

    לבנון השנייה עם הטילים על מרכזי הערים, החרדה וההרוגים - אין לי אלא להודות לבורא עולם ולראש הממשלה שהשנה אני יכול לתכנן לי את חופשת הקיץ בשקט ובבטחה.

     

    אמנם אני עשוי להיחשב בעיניי המפגינים בשדרה כאומלל, לאחר שעברתי ממלונה בתל אביב לדירה מרווחת ברמת גן, אבל אגלה לכם סוד: באמת שלא קרה אסון, יש לנו אחלה פרוורים, ואפשר לנגן פינק פלויד גם שם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המחאה ברוטשילד
    צילום: דודו אזולאי
    והמחאה בירושלים. הכל משעמום?
    צילום: גיל יוחנן
    יחיאל פליישמן
    צילום: סטודיו פרג
    מומלצים