שתף קטע נבחר

רווקה דתית, תלמדי להתגמש

לפי הערכות בקרב גורמים מקצועיים, על כל דתל"שית אחת יש שניים שהורידו את הכיפה - מה שמקבע את הנחיתות המספרית לרעת הדתיות. אפילו לרבנית מלמד יש מה לומר בעניין

אם תשאלו את האקסיות המשותפות של אופיר, הן לא האמינו שהסיפור שלהן איתו ייגמר כך. הוא היה כל-כך שונה מרוב מהבחורים הדתיים שהכירו להן: ראה עולם, גר בקיבוץ ובמחזור הדם שלו הסתובבו עוד כמה כדוריות מלבד אלו של "ארץ ישראל לעם ישראל על-פי תורת ישראל". הוא גדל בבית דתי "חזק", אבל לפני כמה שנים החליט שהדת הנורמטיבית בגרסת הבמאי שאתם מכירים לא עושה לו את זה יותר.

 

מאז שהוריד את הכיפה, גידל אופיר וטיפח בערוגות דירתו סימני שאלה רבים ומידי פעם אף טרח לארוז כמה מהם ולהגיש אותם עטופים בפורצלן עם ורד קטן בתחילת כל קשר חדש, מנסה להסביר לבת הדתייה או לייטית שכנגדו את ההשלכות בדבר אמונתו, ואם היא באמת מודעת לעובדה שהוא ממש לא מתכוון לצום בכיפור, לשמור שבת ולאכול כשר.

 

כמעט תמיד, כך אמר לי, הן מסתכלות עליו, מהנהנות בראשן בהסכמה, מוכנות לקבל את הדין כי ממילא זוגיות עושים באהבה או לא עושים בכלל, וממשיכות לדהור איתו לעבר ראש ההר, אך כמו סיזיפוס נתקלות בקללת האלים, עד שבסוף הן מוצאות את עצמם מתגלגלות להתחלה.

 

לא מתפשרת

את ענבר (שם בדוי), האחרונה שבהן, הכרתי אישית. היה לה ולאופיר כל-כך הרבה במשותף, והיא חשבה שהוא יסכים לפחות לשמור למענה על הבייסיק. אבל אופיר, כך הוא הסביר לה, עדיין נמצא בשלבי הגמילה ממסגרות

והתחייבויות. לא, הוא לא יכול להבטיח לה שבת, ולא אלמנטים אחרים בדת משה וישראל.

 

אחר כך ענבר הסבירה לי בעיניים מצועפות, שלא רק שגם ככה אין לה הצעות, אלא שגם אלו שכבר מגיעות אליה מציעות לה "סייקוס", והאישה היחידה שחושבת שהם כשירים לתחזק מערכת יחסים היא אמא שלהם.

 

"מה עם הצעירים החמודים? למה אותם לא מציעים לי? אז מה אם אני גדולה יותר?", היא שואלת, "חוץ מזה אני יודעת טוב מאוד מה אני רוצה, ולא אכלתי את כל השיט הזה של הרווקוּת רק בשביל להתפשר על סביר פלוס".

 

אז ענבר לא מתפשרת וכמו ש"אמור" זה שם של דג, ככה "גמישות" מבחינתה היא שם פועל שנשאר על הפרקט של סטודיו C.

 

גודל המסננת

על-פי הערכות בקרב גורמים מקצועיים שעוסקים בחינוך בציבור הדתי, על כל דתל"שית אחת ישנם לפחות שני דתלשי"ם - מה שמקבע את הנחיתות המספרית לרעת הרווקות הדתיות.

 

על רקע המצוקה האמורה, ניתן להבין את דבריה של הרבנית ענבל מלמד בפאנל שהתקיים עם הרב בני לאו בכנס השנתי של ארגון ההיכרויות "ישפה", בבחינת בשורה לכל אותן בנות שפוסלות הצעות של בחורים שבמבחן הדוסומטר שלהם קיבלו ציון "עובר" ולא "מצוין פלוס" כמו שתמיד רצו: עדיף לצאת עם בחור חלש יותר מבחינה דתית, אבל עם דרך ארץ, מאשר עם בחור ששמר על הקומה הרוחנית שלו, אבל איבד את הדרך ארץ שלו ולא יודע

איך להתנהג עם בחורה. ממילא, הוסיפה הרבנית מלמד, אם הזוגיות טובה, גם הרוחניות תבוא אחר כך.

 

דבריה של הרבנית מלמד לא קשורים רק ל'גטו" של קריית משה או לדוסיות של קריית מנחם, אלא הם שיעור פשוט של רצוי, מצוי והתפכחות, שקוראים את המציאות לפנויים ופנויות כאחד: הסטטיסטיקה, כמו גם תופעת הדתלשי"ם, לא הולכים להשתנות. מכאן זה כבר קשור בגודל המסננת שלכם: לכו תדעו, לפעמים דברים טובים באים דווקא באריזות גדולות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים