שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    סרבן גט יפצה את אשתו ב-680 אלף שקל

    בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הבעל, שחי בנפרד מאשתו מאז 2002, ישלם לה פיצויים גבוהים. "סרבנות גט פוגעת בערכים המוגנים על ידי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו"

    בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פסק לאחרונה פיצוי בסך 680 אלף שקל למסורבת גט, שבעלה מעגן אותה כבר שנים רבות ומסרב, עדיין, לגרשה.

     

    עוד בערוץ יהדות. קראו: 

     

    בתביעה שהגישה חנה (שם בדוי) בשנת 2002 טענה כי הבעל נהג כלפיה באלימות פיזית קשה. לטענתה, הוא חבט בגופה, הטיח את ראשה בקיר ועל רהיטי הבית, והשליך חפצים. בנוסף, הוא קילל וגידף אותה ואת הילדים. ב-1999 עזב הבעל את חדר השינה המשותף לטובת הסלון, ובשנת 2002 עזב את הבית.

     

    בשנת 2003 פסק בית הדין הרבני שחנה לא הצליחה להוכיח את טענותיה לאלימות הבעל, ועל כן אין מקום לחייבו בגט, אולם הבעל מאוס עליה ולפיכך מוטלת עליו מצווה לגרשה. ב-2004 פסק בית הדין לחייב את הבעל בגט, וכתב: "רק עניין של נקמנות מונע (מן הבעל) מלגרש את האישה, ורצונו הוא שהיא תמשיך להתעגן. אין לתת יד למצב זה שבו האישה מתעגנת בחינם מתוך יצר נקמות, ועל כן יש לחייב את הבעל בגט".

     

    העלילה מסתבכת

    עד כאן בסדר. בשלב זה עוד חשבה האישה שהיא תראה גט מבעלה. אבל בשנת 2005 התחכם הבעל ודרש תנאים תמורת הגט. בית הדין נסוג וקבע שיש לעכב את פסק הדין לחיוב הבעל בגט ולהישמע לתנאיו, וכי הבעל אינו סרבן גט.

     

    בשנת 2006, בעקבות הסכמת האישה להעביר את כל הנושאים הרכושיים לסמכותו של בית הדין הרבני, שוב נקט בית הדין את עמדת האישה וקבע כי על הבעל להחליט תוך שבועיים אם הוא מוכן לשחרר את חנה בגט. הבעל סירב והחל לדרוש תנאים נוספים בעניין מזונות הילדים, זכויות הפנסיה של האישה ועוד.

     

    בעקבות זאת פסק בית הדין בשנת 2007 לחייבו פעם שנייה בגט: "במקרה שלפנינו מדובר בעיגון קשה... בית הדין מקבל את עמדת האישה... יש לראות שכוונתו (של הבעל) להשתמש עם הגט כקלף מיקוח... אל לנו לתת יד לצעד זה, ועל כן, יש לחייב את הבעל בגט". באותה שנה הטיל בית הדין על הבעל סנקציות ראשוניות כדי שייתן את הגט.

     

    ב-2007 היו בני הזוג פרודים כבר שמונה שנים והתדיינו חמש שנים בבית הדין. האישה הבינה יפה מה הסיכויים שלה לקבל גט מבעלה, או עזרה רצינית מבית הדין הרבני, ולפיכך הגישה, באמצעות עו"ד יפעת פרנקנבורג ממרכז צדק לנשים, תביעה נזיקית לבית המשפט האזרחי לפיצויים מן הבעל. בית הדין הרבני לא אהב זאת (אנדרסטייטמנט!) וקבע, בשנת 2009, כי כל עוד לא תמחק האישה את התביעה הנזיקית, בית הדין לא יסדר גט כי הגט יהיה גט מעושה.

     

    ובכן, הנה סיכום הדברים נכון להיום: באינספור דיונים בבית הדין הרבני במשך תשע שנים חנה השיגה שני פסקי דין לחיוב הבעל בגט, שעוכבו - אחד עקב דרישתו של הבעל לתת גט על-פי תנאיו, ואחד עקב דרישתו של בית הדין מהאשה שתמחק את תביעת הנזיקין שלה. חנה נמצאת בדיוק באותה משבצת שבו היא התחילה בשנת 2002. אפס התקדמות.

     

    יש שופטים

    לעומת זאת, בבית המשפט לענייני משפחה השיגה חנה פסק דין חלוט. השופטת אסתר שיין קבעה כי הצדק לצידה של התובעת, וכי מגיעים לה פיצויים בסך מאות אלפי שקלים על שנות עיגונה.

     

    בית המשפט קבע כי "סרבנות גט מהווה פגיעה בערכים המוגנים על ידי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהם: חופש

    בחירה, זכות למימוש עצמי, כבוד ושוויון זכויות. עוד קבעה השופטת כי במקרה זה החובה המוסרית של הבעל לתת גט לאשתו, אשר קיבלה גושפנקה מבית הדין הרבני, ממשיכה להיות תקפה גם לאחר שבוטלו חיובי הגט מסיבות חיצוניות".

     

    חנה כנראה לא תראה את הגט, אבל היא וששת ילדיה יוכלו להמשיך לחיות בדירה לאחר שחלקו של הבעל בדירה יועבר על שמה. יש שופטים/ות בישראל. 

     

    • רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב "מרכז צדק לנשים" טל': 02-5664390

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים