מעל הראש של אובמה. אבו מאזן בנאום ערפאתי
הוא השחיר את פניה של ישראל, השמיץ את ההתנחלויות ולא שכח לקרוץ לבני עמו. ככה זה כשהנשיא הפלסטיני מיואש לגמרי מהפרטנר. פרשנות
נאומו אמש (יום ו') של אבו מאזן בעצרת הכללית של האו"ם היה נקודת השיא במהלך הפלסטיני לקראת הכרה כמדינה ריבונית. בחינה מדוקדקת של המילים מעידה על המקום בו נמצאים הפלסטינים - מקום של ייאוש עמוק וטוטלי מהפרטנר הישראלי.
הקרב על ההכרה - הכותרות האחרונות ב-ynet:
נתניהו באו"ם: משא ומתן עכשיו, let's talk דוגרי
ליברמן נטש את נאום אבו מאזן, נתניהו נעדר חמאס: נאום אבו מאזן רגשני וחסר תוכןרמאללה-ניו יורק: האלפים הריעו לאבו מאזן
אבו מאזן לא מוותר, הנייה תוקף: אסור להתחנןדיווח: הרוג מאש צה"ל בגדה לפני הנאומים באו"ם
נאומו של אבו מאזן, שפירט את הנרטיב ההיסטורי הפלסטיני, יועד לאוזניים פלסטיניות ובינלאומיות. הנאום עצמו היה תקיף ונישא תוך כדי התעלמות מוחלטת מהפרטנר הישראלי איתו הוא אמור לשבת בסופו של יום לשולחן המשא ומתן.
חיצי ביקורת לעבר מפעל ההתנחלויות
לאורך הנאום אבו מאזן להטט במילים, תוך שהוא מודע למצב המורכב בזירה הבינלאומית.
בקשת הפלסטינים להכרה במדינה נעשתה תוך כדי השחרת פניה של מדינת ישראל לכל אורך הנאום. לצד מהלך זה, הקפיד הנשיא הפלסטיני לציין כי הוא מכיר בזכותה של ישראל להתקיים ובחוקיותה, אך מבקש להקים לצדה את מדינת פלסטין. הוא כיוון את חצי ביקורתו באופן בלעדי וישר לעבר מפעל ההתנחלויות והנוכחות הצבאית הישראלית בגדה המערבית.
נכנסים לעומק הסכסוך - פרשנויות אחרונות ב-ynet:
מול ההיסטוריה, בצל ערפאת: אבו מאזן בקרב חייו
חתול ועכבר נאבקים על מדינה פלסטינית באו"ם לא רק חמאס: המתנגדים לאבו מאזן מבית החמאס ייפגע והחקירה רחוקה: לא לפחד מהאג המדריך הנכון לבניית שלום. מאת: ברק אובמהאמירה זו מראה כי למרות אופיו ה"ערפאתי" של נאום אבו מאזן, הוא הקפיד לשים גבולות שיאפשרו לו לשמור על תדמית הפלסטינים כאנדרדוג הנאבקים באמצעים אזרחיים למען השגתם עצמאותם. כך היה גם במקרה בו אבו מאזן הקפיד לגנות את השימוש בטרור כאמצעי פתרון בסכסוך, אך בהמשך המשפט ציין כי הוא מתכוון ל"טרור של מדינות".
החולשה הצבאית הפכה לעוצמה דיפלומטית
הצעד הפלסטיני לקראת מהלך חד-צדדי מעיד על קו השבר בינם לבין ממשלת ישראל והתיווך האמריקני. אבו מאזן החליט לדבר אל העולם מעל ראשם של בנימין נתניהו וברק אובמה. היעד מבחינתו נשאר ברור, אך נראה כי הטקטיקה השתנתה. אבו מאזן ביקש בנאומו, ונראה כי הצליח, להפוך את החולשה הצבאית הפלסטינית לעוצמה דיפלומטית.
הפנייה הפלסטינית למועצת הביטחון תתחיל עכשיו סאגה של מאבק דיפלומטי מתמשך, שיכול ויפגע גם במעמדה של ארה"ב בקרב הציבור הערבי במדינות האזור.
למרות המלים הקשות לאוזניים ישראליות, שמדיניותה בגדה המערבית תוארה כמדיניות אפרטהייד, עבור הפלסטינים נאומו של אבו מאזן נתפס כמעורר השראה. סגנון ההגשה והפנייה הישירה לאומות העולם מייצרות אצל הפלסטינים תקווה לעתיד טוב יותר.
למרות המלים הקשות שהטיח אבו מאזן במדיניות הישראלית, נאומו מעיד על תפיסת ריאל-פוליטיק שחותרת בסופו של יום להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967. אבו מאזן רצה בנאומו לבצר ולחזק את מעמדו בזירה הפלסטינית. דבריו הקשים גרמו לו להפסיד נקודות בקרב דעת הקהל הישראלית. אותה דעת קהל, שבלעדיה לא יוכל להיות תהליך שלום אמיתי.
ד"ר עידו זלקוביץ, מומחה לחברה ופוליטיקה פלסטינית, מלמד בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ועמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
