שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: Index Open, רפרודוקציה: אלעד גרשגורן
    חידה כואבת: למה האשכנזים הצליחו יותר?
    הפער העדתי בין המזרחים לאשכנזים נוגע לתרבות ולסמלים, לזוגיות ומשפחה, לפוליטיקה - ובעיקר לכסף: עובד אשכנזי הרוויח בממוצע 37% יותר ממזרחי. האם זו ההשכלה, הפיצויים על השואה או אולי האפלייה הרגילה והמוכרת שהביאו להבדלים? התחקנו אחר מקור הפצע הכואב בחברה הישראלית

    יגאל לוסין, יוצר הסדרה ההיסטורית "עמוד האש" הצליח השבוע לעשות כותרת כשהצהיר: "לעדות המזרח לא היה תפקיד בהקמת המדינה". לוסין, שניסה להצדיק בכך את התפקיד השולי שהעניק להם בסדרה, הוא לא הראשון וכנראה לא האחרון שעורר סערה כשהוציא את ה"שד העדתי" מבקבוקו האפל. הפער בין האשכנזים למזרחים הוא פצע כואב בחברה הישראלית שעצם העיסוק בו מסעיר את הרוחות.

     

     

    אשכנזים עדיין מרוויחים יותר

    הפער העדתי נוגע לתרבות ולסמלים, לזוגיות ומשפחה, לפוליטיקה - ולכסף. דו"ח מכון אדווה למחקר כלכלי-חברתי חושף מדי שנה פערים חדים בין אשכנזים ומזרחים. לפי הדו"ח, הכנסתם של שכירים ילידי ישראל שנולדו לאב יליד אירופה (אשכנזים) הייתה גבוהה בשנת 2009 ב-41% מהשכר הממוצע, ואילו הכנסת שכירים ילידי ישראל שנולדו לאבות ילידי אסיה ואפריקה (מזרחים) הייתה גבוהה מהממוצע ב-3% בלבד.

     

    סלאח שבתי: הון אנושי נמוך, או אפליה? (צילום: עידן הובל) (צילום: עידן הובל)
    סלאח שבתי: הון אנושי נמוך, או אפליה?(צילום: עידן הובל)

     

    יש לציין שהדו"ח עוסק בבני הדור השני בארץ, שרובם בני 60-40, ולא בצעירים מהדור השלישי בארץ, שייתכן שהפערים ביניהם נמוכים יותר וחלקם ממוצא מעורב. יהודים מהדור השני, מכל העדות, נמצאים מעל הממוצע כי הם משתכרים יותר מהקשישים, מהצעירים, מהערבים ומהעולים החדשים. מחקר של בנק ישראל מ-2005 הראה שהכנסתם של יהודים ילידי הארץ גבוהה ב-28% משל עולים חדשים.

     

    הסטטיסטיקה מראה פער חד בין הערים הגדולות והיישובים הקהילתיים - שרוב תושביהם אשכנזים ילידי הארץ ומשפחות "מעורבות" - לעיירות הפיתוח, שרוב תושביהם מזרחים מבוגרים וחלקם עולים. לפי נתוני הביטוח הלאומי, ההכנסה הממוצעת לשכיר במרכז הארץ עמדה ב-2007 על 9,200 שקל לחודש, לעומת 7,100 בדרום הארץ. שיעור האבטלה בערים הגדולות במרכז הארץ ירושלים עומד, לפי הלמ"ס, בין 2% ל-3.5%, לעומת 7% עד 15% בערי הנגב והגליל.

     

    מחקר שביצע השמאי הממשלתי הראשי ב-2010 על מחירי הדירות מצא שהגורם העיקרי, הקובע 75% ממחיר הדירה, הוא ההשכלה, המקצוע, רמת החיים וה"איכות" של האוכלוסייה המתגוררת בסביבתה, בעוד שגודל הדירה, מצבה הפיזי וקרבתה לערים הגדולות קובע רק 25%.

     

    דירה בעומר, למשל, עולה פי שלושה מדירה זהה בבאר שבע או במושב בחבל לכיש. המחקר הזכיר כמשתנה משפיע אפשרי גם את מוצאם של השכנים, אך לא בדק את רמת המובהקות הסטטיסטית של הנתון הזה. מאות מגיבים לכתבה באתר זה הודו שמוצא השכנים משפיע על המחיר.

     

    המזרחים בחו"ל היו יותר עשירים

    הפער העדתי לא התקיים מאז ומעולם. רוב יהודי מערב אירופה היו עשירים גם בגולה, אבל מרבית היהודים במזרח אירופה התקיימו

    ממסחר זעיר ועבודות ייצור במפעלים וחיו בעוני בערים ובעיירות היהודיות. רבים מהיהודים בארצות ערב, לעומתם, היו סוחרים מצליחים. ההיסטוריון ישראל ברטל אומר שמשפחה יהודית טיפוסית במזרח אירופה "חיה עם עוד משפחה בדירת חדר עם תנור מעשן, שבעה-שמונה ילדים כל אחת"; ואילו חוקר יהדות לוב, יעקב חג'ג', מספר כי: "המשפחה היהודית הטיפוסית בצפון אפריקה גרה בקומפלקס של כמה בתים גדולים סביב חצר פנימית, בית לכל אח".

     

    עולים בשנות ה-50: הגיעו עם האשכנזים, נשארו מאחור (צילום: דוד אלדן, לע"מ) (צילום: דוד אלדן, לע
    עולים בשנות ה-50: הגיעו עם האשכנזים, נשארו מאחור(צילום: דוד אלדן, לע"מ)

     

    כך או כך, הנאצים ועוזריהם שדדו את כל רכושם של היהודים בשואה, ואילו מדינות ערב שדדו את רוב רכושם של היהודים לפני שעלו לארץ. בשנות ה-40, ה-50 וה-60 עלו לארץ כ-600 אלף ניצולי שואה אשכנזים, כ-100 אלף ספרדים מיוון ובולגריה וכ-700 אלף ממדינות ערב, טורקיה ואיראן, וכמעט כולם היו פליטים חסרי כל שגרו באוהלים ובפחונים. 

     

    600 אלף היהודים הוותיקים התגייסו לקלוט את החדשים וסיפקו להם דיור, חינוך, ובריאות חינם, בתנאים קשים ותוך צמצום עצמי והקרבה. אבל בדרך נוצרה בעיה: עד שנות ה-60, רוב האשכנזים השתלבו במקומות העבודה והיישובים של הוותיקים, שגם הם היו אשכנזים, ונהנו מעלייה מטאורית ברמת חייהם. המזרחים, לעומתם, המשיכו לעבוד בעבודות שחורות ולחיות בעוני בשכונות נפרדות ובעיירות פיתוח.

      

    אחד הגורמים ליצירת הפער היה הסכם השילומים שנחתם בין ישראל לגרמניה ב-1952. חלק מניצולי השואה קיבלו מגרמניה פיצוי אישי ורנטה חודשית גבוהה, התבססו וקנו בתים במרכז הארץ. אבל זוהי אינה הסיבה היחידה לפער. אשכנזים, כהכללה, עבדו ועובדים בעבודות יוקרתיות ומכניסות יותר - ולכך אין קשר לפיצויים. 

     

    "מה שלחתם לי את הערס הזה?"

    כיום, כמעט אין מחלוקת שאחד הגורמים לפער הוא האפליה שהממסד הממשלתי האשכנזי נקט נגד העולים המזרחים. אבל השאלה אם האפליה עדיין קיימת, היא נושא למחלוקת סוערת. לשאלה הזאת יש תשובה במחקרים סוציולוגיים אמפיריים.

     

    מחקר משנת 2010 של ד"ר יונה רובינשטיין וד"ר דרור ברנר הישראלים מאוניברסיטת בראון האמריקנית, בדק מה קורה לקורות חיים של שני אנשים עם נתוני השכלה וניסיון זהים שלאחד מהם שם אשכנזי או מעוברת ולאחד שם מזרחי, שנשלחים לאותו מעסיק ישראלי. התוצאה: לאשכנזי סיכוי גבוה ב-10% לקבלת הג'וב. מחקר מ-2006 של ד"ר דורית ששון מהאוניברסיטה העברית, מצא שלעובדים אשכנזים יש בממוצע שכר גבוה בכ-10% ממזרחים באותם תפקידים.

     

    "האפלייה היא עובדה", אומרת ד"ר יפעת ביטון, מרצה למשפטים במכללה למינהל ומנהלת מרכז תמורה למניעת אפליה. "אנחנו נתקלים בה כל שבוע. ייצגתי בחור עם שם משפחה מזרחי ששלח קורות חיים מצויינים לחברה גדולה, והמנהל שקיבל אותם, שלא פגש את הבחור, התחיל לצעוק, 'מה שלחתם לי את הערס הזה', וזרק אותם לפח. זאת לא אפלייה?".

     

    אבל את עורכת דין מצליחה, ויש עוד עשרות אלפי מזרחים כמוך בכל מוקדי הכוח, מהממשלה עד ההיי-טק והבורסה.

     

    "אם יש נשיא שחור באמריקה אין אפליה נגד שחורים? אנחנו הצלחנו למרות האפליה. נכון, האפליה לא מוחלטת, היא לא קיימת בכל מקום ולא כולם שותפים לה. היא גם לא חוקית, וזה מקשה על קיומה, אבל אל תדאג לה, היא חיה ובועטת".

     

    מה הסיבה לאפלייה?

     

    "גזענות".

     

    "לאשכנזים היה יותר הון אנושי"

    הפרופסור לכלכלה נתן זוסמן מהאוניברסיטה העברית, אינו מתכחש לקיומה של האפליה אבל מספק לה הסבר אחר. האשכנזים, טוען זוסמן, העדיפו בעבר להעסיק אשכנזים אחרים כי הייתה להם השכלה גבוהה יותר.

     

    עיירה יהודית בפולין: הון אנושי גבוה יותר? (מתוך מאגר התצלומים של יד ושם) (מתוך מאגר התצלומים של יד ושם)
    עיירה יהודית בפולין: הון אנושי גבוה יותר?(מתוך מאגר התצלומים של יד ושם)

     

    "השאלה הקריטית לאדם שנכנס לשוק העבודה היא מה ההון האנושי שלו", אומר זוסמן. "ההון האנושי של האשכנזים היה גבוה יותר ולכן הם השתלבו טוב יותר, וכך נוצר הפער. אחר כך בא הפקיד ואמר, אין להם השכלה, אז נשלח אותם לגדל עזים בהרי יהודה, או למפעל בעיירה בקצה הארץ בלי תחבורה למרכז. האפלייה החמירה את הבעיה, לא יצרה אותה".

     

    איך יודעים למי היה יותר הון אנושי?

     

    "בעבודה פיזית פשוטה ההון האנושי מבוסס על כוח פיזי. בחברה מודרנית - כמו החברה הישראלית בשנות ה-50 - ההון האנושי כולל יכולת למידה, ידע מקצועי והרגלי עבודה, ובעיקר, השכלה. וכהכללה, העולים מאירופה היו משכילים יותר".

     

    אבל חלק מהאשכנזים היו חרדים בלי השכלה מערבית וחלקם היו ילדים בזמן השואה ולא למדו בכלל, ואילו לרוב יהודי עיראק הייתה השכלה אקדמאית או תיכונית בשיעור גבוה משל האשכנזים.

     

    "נכון. אבל הסטטיסטיקה שמשווה אשכנזים למזרחים לא בודקת כל עדה בנפרד אלא את הממוצע הכללי".

     

    החוקר יעקב חג'ג' מציין שלרבים מיהודי צפון אפריקה לא הייתה השכלה פורמלית אבל הם למדו בעצמם ורכשו השכלה רבה. הם התקדמו שם לתפקידי מפתח, ובארץ הם נתקעו.

     

    "אלה טענות קשות לבדיקה. זה נכון שהון אנושי זה לא רק השכלה פורמלית. הוא מתחיל בבית ובהורים ויש הרבה דרכים לרכוש ולשפר אותו, אבל הכלים המרכזיים הם בית הספר והאוניברסיטה".

     

    אז למה הפער עדיין קיים, אחרי 50 שנות חינוך ישראלי?

     

    "הפער העדתי הצטמצם מאוד. עיקר הפער כיום הוא בין המרכז לעיירות הפיתוח. רוב תושבי עיירות הפיתוח מזרחים, אבל זאת לא הסיבה לפער".

     

    מחקרים מראים שהפערים החברתיים ב-30 השנים האחרונות דווקא גדלו.

     

    "הפער הכלכלי בין העשירים לעניים ולמעמד הביניים גדלו. הפער העדתי הצטמצם ויש הרבה מזרחים עשירים ובמעמד הביניים. עדיין יש יותר עניים מזרחיים ויותר עשירים אשכנזים, והפער ביניהם גדל, אבל זה לא קשור לפער העדתי".

     

    מדוע העולים החדשים משתכרים פחות מהישראלים הוותיקים?

     

    "לאתיופים יש הון אנושי נמוך שמקשה על השתלבותם. הם ישתלבו בעתיד כמו המזרחים. לעולים מברית המועצות יש הון אנושי גבוה, בזכות החינוך האיכותי במשטר הקומוניסטי. הצעירים ביניהם משתלבים בצורה מוצלחת. למבוגרים יש בעיה: בגלל השפה והרגלי העבודה, קשה להתאים את ההון האנושי שלהם לצרכי שוק העבודה הישראלי, אז חלקם נאלצים לעבוד בעבודות פחות איכותיות".

     

    "אז למה המזרחים בחו"ל הצליחו?"

    חשוב לציין: זוסמן אינו מדבר על הבדלים גנטיים בין העדות אלא על הבדלים נרכשים. הוא מתבסס על טענה מוכרת במחקר הכלכלי והסוציולוגי, שמבוססת על מחקרים אמפיריים. למעשה, הדוגמא הטובה ביותר להון אנושי גבוה היא העם היהודי.

     

    במשך אלפי שנים נאסר על יהודים להחזיק נדל"ן ולעבוד במקצועות רבים. כדי לשרוד הם הפכו לסוחרים ולבעלי מלאכה מוכשרים. הם ניצלו את כלי הלימוד שקיבלו משיטת הלימוד הדתית ופיתחו תרבות של יזמות ויצירתיות. היהודים הפכו לגורם מוביל בכלכלה מעל ומעבר למשקלם באוכלוסייה בכל מקום שלא חסמו אותם. רוב היהודים הגיעו לארה"ב לפני כ-100 שנה חסרי כל, וכיום הם הקבוצה העשירה ביותר בחברה האמריקנית.

     

    ההון האנושי היהודי הוא הסיבה העיקרית להצלחתה הכלכלית של ישראל. התוצר הלאומי הגולמי הישראלי הוא כ-30 אלף דולר לשנה, פי שלושה מהממוצע העולמי, פי שניים מבלבנון, פי חמישה מבמצרים ופי שישה מבירדן. ארץ ישראל בסוף המאה ה-19 הייתה חקלאית ונחשלת עוד יותר משכנותיה, עם ייצור תעשייתי זעום וכמעט ללא ייצוא. בשנות ה-40', היא הפכה לארץ תעשייתית שמוצריה נמכרו בכל האימפריה הבריטית, עם התמ"ג הגבוה במזרח התיכון. הסיבה: בשנים 1878-1948 עלו לארץ כחצי מיליון יהודים, שכ-90% מהם למדו בבית הספר קרוא וכתוב, חשבון, הנדסה וגאוגרפיה, לעומת כ-10% מהפלסטינים.

     

    אלא שההון האנושי הגבוה מאפיין יהודים מכל העדות. "אני לא אוהבת את הדיבורים על 'הון אנושי'", אומרת ביטון. "זה נכון שליהודים יש מנטליות שדוחפת ללמוד ולהצליח - אבל זה קיים גם אצל מזרחים! עובדה שבחו"ל יש קהילות יהודיות-מזרחיות עשירות ומצליחות ביותר, כמו הפרסים בלוס אנג'לס".

     

    "לאבא שלי במרוקו היו שבעה אחים", היא מספרת. "כולם למדו בתיכון. אחת נסעה לצרפת. שני הילדים שלה רואי חשבון, והבכור גר בפנטהאוס ענק שמשקיף על שער הניצחון. האחרים הגיעו לקריית מלאכי. ורוב בני הדודים שלי עדיין שם ועובדים בייצור במפעלים, כנהגים, דברים כאלה. הם לא רעבים ללחם אבל הם חיים בהישרדות, כמעט בלי בילויים ותרבות, עם חרדה בלתי-פוסקת לפרנסה".

     

    מה הסיבה להבדל? מישהו חסם את דרכם בארץ, או שבצרפת למדו יותר?

     

    "גם וגם. זה העניין: לב האפלייה היה מסלול הלימודים שהממסד יצר למזרחים, שמראש חסם אותם. למדת בבית ספר בקרית מלאכי, אחר כך בבית ספר מקצועי, ואז כבר ברור לאיזו עבודה תלך. רק מי שנחלץ מהמסלול הזה הגיע לאנשהו, כמו אמא שלי ואחיותיה שנעשו מורות. וזה קיים עד היום. אין סיכוי להתקבל לאוניברסיטה ואין כסף למכללה, אז לא לומדים.

     

    "מטריף אותי כשאני שומעת אשכנזים שאומרים 'אנחנו הצלחנו, כי אצלנו הכל הסתובב סביב הלימודים, אז השקענו'. סליחה, ואצלנו זה לא היה ככה? וזה עזר לנו?".

     

    המוטיבציה וההשקעה בלימודים של ילד מזרחי בעיירת פיתוח זהה לילד אשכנזי במרכז ולילד יהודי בגולה?

     

    "הדבר הכי נורא שקרה לילדים בעיירות הפיתוח זה שאתה שואל אותם, מה תעשה כשתהיה גדול, אז הבנות אומרות שיפתחו מספרה והבנים - פיצריה. לימודים נשמעים להם כמו פנטזיה מגוחכת. לילדים יהודים בגולה הייתה מוטיבציה לעקוף את הגויים, לסדר אותם. כאן, זאת המדינה שלך, אתה אמור ללמוד כדי להשתלב. אנשים באו לכאן בתקווה שזאת הגאולה. מי היה מאמין שדווקא כאן ידחו אותם? איזו תקווה השאירו להם?".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מעברות בשנות ה-50: כולם התחילו שם. לאן הם הגיעו
    צילום: לע"מ
    מעברת פרדיה
    צילום: לע"מ
    דימונה: 3% אבטלה
    צילום: ישראל יוסף
    דימונה. הפער נשאר. האם הוא עדתי?
    צילום: הרצל יוסף
    הרצליה פיתוח: "יש הרבה מזרחים עשירים"
    צילום: אודי לולו
    צילום: Index Open
    קורות חיים: בוזגלו או זילברשטיין, מה תיקח? (צילום אילוסטרציה)
    צילום: Index Open
    יפעת ביטון: "מטריף אותי שאשכנזים אומרים לי: אנחנו השקענו"
    מומלצים