שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: Index Open, רפרודוקציה: אלעד גרשגורן
    ג'ואיש ביזנס: איך הדוד מאמריקה התעשר כל כך?
    רוב היהודים הגיעו לארה"ב לפני כ-100 שנה והיו עניים מרודים. מאז הם התקדמו באופן פנומנלי והפכו לקבוצה הדתית העשירה ביותר בחברה האמריקנית. הם רק כ-2% מאוכלוסיית ארה"ב, אך מהווים 25% מרשימת 400 האמריקנים העשירים ביותר. כיצד זה קרה, ועד כמה הסיוע שלהם חיוני לישראל?

    נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רון לאודר מניו-יורק, עורר השבוע סערה: לאודר קרא לישראל לפתוח מיד במו"מ עם הפלסטינים. הדברים נתפשו כביקורת על ידידו האישי, ראש הממשלה בנימין נתניהו. לאודר הבהיר אחר כך כי הוא "תומך חד-משמעית במדיניות נתניהו". 

     

     

    דברי לאודר עשו כותרות וגררו תגובות נלהבות ונזעמות לא רק בגלל תפקידו החשוב, אלא גם, ובעיקר, בגלל שמדובר באיש עשיר מאוד. מגזין פורבס מעריך את הונו בכ-2.7 מיליארד דולר. משפחתו מחזיקה בקונצרן הקוסמטיקה אסתי לאודר, הוא אחד מאספני האמנות הגדולים בעולם ומחזיק בעשרות ערוצי טלוויזיה וכלי תקשורת בארה"ב ובעולם, כולל רבע מערוץ 10 הישראלי. הוא תורם כבד לאינספור ארגונים, גופים ואישים יהודיים וישראלים - כולל נתניהו.

     


    וול סטריט: המון יהודים

     

    יהודים בכל מוקדי הכוח והכסף

    לאודר הוא ממש לא היהודי האמריקני היחיד שמכניס כסף לישראל ובדרך גם משפיע על המדינה. ישראלים מבוגרים רבים קיבלו פעם חבילה מה"דוד עשיר מאמריקה". אלפי ארגונים, כולל בתי חולים ואוניברסיטאות, מקבלים תרומות מארה"ב במיליארדי שקלים. מחקר של האוניברסיטה העברית מצא שהם מהווים כשני שליש מהתרומות בישראל.

     

    כל עולה מקבל סיוע מהסוכנות היהודית שרוב תקציבה מגיע מתרומות מארה"ב. רבים מאתנו מתגוררים בקרקעות שקק"ל קנתה מערבים בכסף יהודי-אמריקני. אברך חרדי מקבל כ-1,000 שקל בחודש מממשלת ישראל, ועוד כ-3,000 מתורמים חרדים אמריקנים. כל זה לא כולל את הסיוע הפדרלי, שחלק נכבד ממנו מגיע ממסים שאותם יהודים משלמים.

     

    האנציקלופדיה היהודית המקוונת טוענת שבארה"ב חייים כ-5.6 מיליון יהודים (לא כולל כחצי מיליון ישראלים) - כ-1.8% מהאוכלוסייה. רובם גרים בערי החוף הגדולות והעשירות: מיאמי, לוס אנג'לס, פילדלפיה ובוסטון, ובעיקר ניו-יורק. 

     

    מחקר של מכון Pew Forum מ-2008 מצא שהיהודים הם הקבוצה הדתית העשירה בארה"ב: ל-46% מהיהודים יש הכנסה של יותר מ-100 אלף דולר לשנה, לעומת 19% בקרב כלל האמריקנים. סקר אחר של מכון גאלופ מינואר השנה קבע ש-70% מהיהודים נהנים מ"רמת חיים גבוהה", לעומת כ-60% מכלל האוכלוסייה ויותר מכל קבוצה דתית אחרת.

     

    יותר מ-100 מ-400 המיליארדרים ברשימת עשירי ארה"ב שמפרסם מגזין פורבס הם יהודים. 6 מ-20 קרנות ההון המובילות בארה"ב שייכות, לפי פורבס, ליהודים. מייסד גוגל, סרגיי ברין, הוא בן ליהודי, ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, הוא יהודי, וכמוהו גם סגנו, דיוויד פישר, בנו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. גם נשיא הפדרל רזרב, בנשלום ברננקי, הוא יהודי, כמו קודמו, אלן גרינספאן, ומייסד הפד, פול ורבורג. יהודים מיוצגים הרבה מעבר למשקלם באוכלוסייה בוול סטריט, בעמק הסיליקון, בקונגרס, בממשל, בהוליווד, ברשתות הטלוויזיה ובעיתונות האמריקנית.

     


    הוליווד: המון יהודים

     

    מהעיירה לסמטאות בברוקלין

    ארה"ב היא מהמדינות העשירות בעולם, כך שיהודי ארה"ב הם מהקבוצות האתניות העשירות בתבל. סיפור ההצלחה שלהם פנומנלי עוד יותר בהתחשב במהירות שבה התעשרו.

     

    עם הקמת ארה"ב ב-4 ליולי 1776, חיו בה רק כמה אלפי יהודים, רובם אנוסים ומגורשים שברחו מספרד למושבות בצפון אמריקה. באמצע מאה ה-19 היגרו לארה"ב כ-200 אלף יהודים, רובם מגרמניה ומרכז אירופה. רובם היו רפורמים, מבוססים כלכלית, שראו את עצמם כגרמנים וכאמריקנים יותר מאשר כיהודים. הם התפזרו ביבשת והקימו עסקים, מחנויות ומפעלים קטנים ועד ענקים פיננסיים כמו ליהמן ברדרס וגולדמן זקס.

     

    גל ההגירה הגדול התחיל ב-1882. רוסיה הצארית, שבה התגוררו כמחצית מיהודי העולם, עברה מהפיכה תעשייתית כושלת ועמדה על סף קריסה, והיהודים בעיירות התרוששו ועברו פוגרומים אכזריים. במשך 42 שנה היגרו לארה"ב 2 מיליון יהודים מאוקראינה, מערב רוסיה, פולין, ליטא, ביילרוס ורומניה. הם היו רבע מהיהודים באותן ארצות, כ-15% מהיהודים בעולם, ופי 10 ממספר היהודים שעלו באותה תקופה לארץ ישראל. בכך ארה"ב הפכה לריכוז היהודים הגדול בעולם. העליה ההמונית לארץ החלה ב-1924, כשארה"ב חוקקה חוקים נוקשים שעצרו את ההגירה.

     

    המהגרים הגיעו לארה"ב בספינות מהגרים דחוסות ורובם היו חסרי כל. חוקר התקופה, ד"ר רוברט רוקאווי, כתב ש-80% מהיהודים בארה"ב לפני מלחמת העולם הראשונה, עבדו בעבודות כפיים, רובם במפעלי טקסטיל. מקומות עבודה רבים נחסמו בפניהם בשל מסע הסתה אנטישמי שהוביל התעשיין הנרי פורד. רובם חיו בצפיפות ובזוהמה בשכונות עוני בניו יורק - ברוקלין וה-Lower East Side.

     

    סרטים וספרים רבים מתארים את העולם שקם בשכונות הללו: תוסס, אבל קשה וברוטלי. הייתה שם תרבות שוקקת של קברטים ותיאטראות זעירים ביידיש, לצד מאפיה יהודית עם ברוני פשע מפורסמים, כמו מאיר לנסקי, אבנר "לונגי" צווילמן ולואיס "לפקה" בוכהלטר, שצמחו מהסמטאות המזוהמות. רבים מהיהודים, שהיו סוציאליסטים עוד באירופה, נעשו פעילים באיגודי עובדים ובשביתות והפגנות פועלים. איגודים מקצועיים רבים - כמו ה-AFLIO - איגוד פועלי הטקסטיל האמריקני - הוקמו בידי יהודים. 

     

    אלא שהמהגרים היהודים נחלצו מהעוני והתקדמו מהר יותר מכל קבוצת מהגרים אחרת. לפי רוקאווי, בשנות ה-'30, כ-20% מהגברים היהודים היו בעלי מקצועות חופשיים, פי שניים מבכלל האוכלוסייה האמריקנית. האנטישמיות נחלשה אחרי מלחמת העולם השנייה וההגבלות על קבלתם לעבודה פחתו, ולבסוף בוטלו במסגרת הצהרת זכויות האדם והאזרח שפורסמה ב-1964, בזכות מאבקם של פעילים ליברלים, שרבים מהם היו יהודים.

     

    ב-1957, 75% מהיהודים בארה"ב היו עובדי צווארון לבן, לעומת 35% מכלל הלבנים בארה"ב; ב-1970, עבדו 87% מהגברים היהודים בעבודה משרדית, לעומת 42% מכלל הלבנים, והיהודים השתכרו 72% מעל הממוצע הכללי. השריד היחיד לעוניים הוא שרובם עדיין תומכים במדיניות רווחה ובמפלגה הדמוקרטית.

     

    במקביל להתעשרותם, השתלבו היהודים בחברה. הם עברו מהסלאמס לפרוורים המטופחים, זנחו את היידיש ואימצו את הלבוש, התרבות, הסלנג והרגלי הדייטינג והשופינג של האליטה הלא-יהודית. רוב היהודים עזבו את הדת כשהיגרו לארה"ב אבל חזרו אליה לאחר מכן והצטרפו לקהילות רפורמיות וקונסרביטיות, ובכך נעשו דומים לאמריקנים, שרובם נוצרים דתיים. 

     

    "היהודים תמיד למדו יותר"

    לצד היהודים, הגיעו לארה"ב מיליוני מהגרים מאירלנד, איטליה, סין ועשרות מדינות אחרות. גם הם התבססו מאז, אבל היהודים הצליחו יותר מכולם. מדוע? כל המומחים ששאלנו אמרו שהסיבה היא ההשכלה היהודית. ארגון הסטודנטים היהודי-אמריקני "הלל" בדק את שיעור הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות מובילות בארה"ב ומצא שבין 9% ל-33% מהם יהודים. 

     

    "המסורת היהודית תמיד קידשה לימוד, והיהודים התאמצו ללמוד מהרגע שהגיעו לאמריקה", אומר הנספח המסחרי לשעבר של ישראל בארה"ב, דני הלפרין, "בנוסף, ליהודים יש מסורת חזקה של יזמות עסקית. האירים, למשל, באו ממשפחות של עובדי אדמה, עם מנטליות שונה, למדו פחות ויזמו פחות".

     

    "היהודים התקדמו דווקא בגלל שהרבה תחומים היו חסומים בפניהם", אומר הלפרין, "הרבה מהאירים נקלטו במשטרה, למשל, ורק מעט יהודים. היהודים נכנסו לתחומים חדשים שבהם היה ואקום והיה צורך באנשים עם יוזמה. הם לא השתלבו בבנקאות המסורתית, אז הם הקימו את בנקאות ההשקעות".

     

    "תעשיית הקולנוע נוצרה בשנות ה-30' יש מאין, והיהודים ממש השתלטו עליה. עד היום יש המון שמות יהודיים בצמרת של הוליווד ורשתות הטלוויזיה. אחר כך הם נכנסו בעוצמה גם להיי-טק, שגם הוא ענף חדש שדורש יכולת למידה".

     

    "סבא הגיע עם שני דולר, אבא השלים דוקטורט"

     "היהודים היו העם הראשון שעבר גלובליזציה", אומרת בקי כספי, סגנית נשיא ארגון JFNA - הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, "הייתה להם רשת של קשרים גלובליים הרבה לפני עמים אחרים, וקהילה חזקה ותומכת. הארגון הקהילתי היהודי נחשב למודל בכל הקבוצות האתניות האחרות. זה עזר ליהודים בכל מקום ובמיוחד בארה"ב, שתמיד הייתה פתוחה יותר ממדינות אחרות ונתנה שוויון הזדמנויות, ומצד שני - לא תומכת בפרט".

     

    איך מוסדות קהילתיים עוזרים לאנשים להצליח בעסקים?

     

    "העזרה ההדדית איפשרה ליהודים עניים ללמוד. המשפחה שלי היא דוגמא לדבר שקרה למיליונים. סבא שלי הגיע לניו-יורק עם שני דולר בכיס. הוא מכר עפרונות, ואחר כך מכנסיים ואחר כך דברים אחרים, ובינתיים למד אנגלית, גרמנית, וספרדית וקשר קשרים. היו לו חמישה ילדים, והייתה למשפחה חנות קטנה בברוקלין. הם קיבלו עזרה מארגון היהודי Hias שאיפשרה להם ללמוד. הם היו כל כך עניים שלא היה להם כסף לספרי לימוד, אז האחים עזרו אחד לשני. אבא שלי היה הכי צעיר, ועד שהוא הגיע לאוניברסיטה ארבעת הגדולים הצליחו להתבסס, אז כולם עזרו לו והוא הצליח לסיים לימודי רפואה". 

     

    "היהודים היו חייבים להצטיין כדי לשרוד", אומר הפרופסור לכלכלה אביה ספיבק (המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר), "היה לי פעם סטודנט ממוצא רוסי, שסיפר לי שההורים שלו אמרו לו: 'אתה חייב להיות הכי טוב, כי אז אולי תקבל תפקיד קטן'. זה היה המצב של היהודים בחו"ל, וגם באמריקה עד שנות ה-60'. האוניברסטאות היוקרתיות סיננו סטודנטים יהודים, אז הם למדו בקולג'ים וקיבלו את הציונים הכי טובים. כשהאפלייה נעלמה, היהודים הגיעו לצמרת".

     

    בגלל זה הם הצליחו בארה"ב יותר מבמקומות אחרים?

     

    "האפלייה פחתה ברוב המדינות. אני חושב שהיהודים הצליחו באמריקה במיוחד בגלל שהקפיטליזם טוב ליהודים. ליהודים יש נטייה ליזמות, הם לומדים יותר וניחנים בתפישה מהירה, יודעים לתפוש הזדמנויות, ויש להם נטוורקינג. סביבה תחרותית נותנת ליהודים ייתרון".

     

    זאת הסיבה שהישראלים פחות עשירים מהיהודים האמריקנים? 

     

    "אני חושב שה'גניוס היהודי' - שזה לא עניין גנטי אלא תרבותי - בא לידי ביטוי בארץ בתחומים אחרים. היהודים באמריקה הגיעו למדינה עם תשתית קיימת, יציבה וחזקה. כאן היה צריך להקים את כל התשתיות מאפס, בתנאים קשים".

     

    "הממשלה פוגעת בסיוע, אבל הוא יימשך"

    אין ספק שהצלחתם האדירה של יהודי ארה"ב סייעה ליהודים לשרוד בארץ. "העזרה היא מעבר לתרומות עצמן", אומרת כספי, "הסיוע הפדרלי מגיע במידה רבה בזכות הלחץ היהודי. אנשי עסקים ישראלים נעזרים בקשרים באמריקה לפתוח שווקים ולגייס כספים, בעיקר לתעשיית ההון-סיכון".

     

    הסיוע האמריקני מחזק את הקשר בין שתי הקהילות - שביחד מהוות כיום כ-80% מהעם היהודי - אבל גם זורע אי-נחת בשני הצדדים: האמריקנים רואים בישראל "מקלט ליום סגריר" ומרגישים מחוייבים לעזור לה, אבל חלקם מרגישים שכספם מבוזבז בגלל התנהלות שגוייה; הישראלים חיים בחרדה ממה שיקרה כאן אם וכאשר הסיוע ייפסק. החרדה גוברת כיום, כששליש מהיהודים בארה"ב מתחתנים עם לא-יהודים ומצהירים שהם מרגישים פחות קשורים לישראל.

     

    "ישראל הייתה קמה ושורדת גם בלי הסיוע האמריקני, אבל היא הייתה יותר עניה", אומר הלפרין, "יש תחומים, כמו ההשכלה הגבוהה, שבהם הסיוע הוא קריטי ואם הוא ייעלם פתאום, יהיה קשה". 

     

    בכל פעם שיש ויכוחים בין ממשלת ישראל ליהודים באמריקה , קמים אנשי ציבור ישראלי ואמריקנים ומזהיר ש"יום אחד יימאס להם והם יפסיקו לתרום". זה עלול לקרות? 

     

    הלפרין: "היקף התרומות הולך ופוחת בשנים האחרונות. היהודים מרגישים שייכים לחברה האמריקנית ומעבירים תרומות לארגונים אמריקנים. הם רוצים שיראו את שמם במוזיאון בניו-יורק במקום במוזיאון בירושלים. ככל שהשואה מתרחקת, החרדה לקיום ישראל יורדת. ישראל גם כבר לא נתפשת כמדינה ענייה. ולאמריקנים גם יש בעיות משלהם: המשבר הכלכלי, והחינוך בארה"ב, שנעשה יותר ויותר יקר. התרומות יצטמצמו בהדרגה ויכול להיות שבסוף הם ייעלמו".

     

    "אבל קשה לי להאמין שהתרומות יעלמו בבת אחת בגלל משבר פוליטי. זה נראה כאילו הממשלה שלנו שואפת בכל כוחה שזה יקרה, אבל למרבה המזל, היא לא מצליחה אפילו בזה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס
    צילום: AP
    מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג
    צילום: רויטרס
    איש הקולנוע סטיבן שפילברג
    צילום: רויטרס
    יו"ר הפדרל רזרב, בן ברננקי
    צילום: AP
    בקי כספי, ארגון הפדרציות היהודיות: "סבא הגיע עם שני דולר"
    צילום: באדיבות JFNA
    צילום: מאיר אזולאי
    אביה ספיבק: "היו חייבים להצטיין"
    צילום: מאיר אזולאי
    מומלצים