שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    המינהל עצר התכנית לבניית כפר הנופש בניצנים
    בעלי החיים ניצלו: השר להגנת הסביבה כבר הגיע לסיכום עם מינהל מקרקעי ישראל על הקפאת התוכנית, אך רק כעת ניתן אישור רשמי לביטולה והעברתה לצפון אשקלון. החברה להגנת הטבע: "אנו מצפים מראש המינהל החדש ליישם את הסיכומים שבוצעו עם קודמו"

    מינהל מקרקעי ישראל הודיע כי עצר תכנית את קידומה של התכנית לבניית כפר הנופש בניצנים. התכנית אושרה לפני כ-5 שנים במסגרת תכנית מתאר ארצית לאזור ניצנים (תמ"א 39) והיא כללה בנייה עבור ממפוני גוש קטיף והקמת כפר נופש גדול לאורך החוף. כחלופה לתכנית יוקם באזור בצפונה של העיר אשקלון כפר נופש דומה.

     

    נאבקים על החופים - לא רק בניצנים:

     

    התכנית עוררה התנגדות ומאבק עיקש מצד הגופים הירוקים, שתמכו בהקמת הכפר החלופי בצמוד לעיר אשקלון. בחודשים האחרונים הוקם מטה מאבק בראשות עמותת "אדם טבע ודין" והחברה להגנת הטבע, שטענו כי התכנית עתידה לבתר את שמורת הטבע, לחסום את המסדרון אקולוגי ולפגוע במרחב החולות הגדול האחרון שנותר לאורך החוף.

     

    השר להגנת הסביבה גלעד ארדן שתמך במאבק, הגיע לסיכום עם מינה מקרקעי ישראל על הקפאת התוכנית והקמת הכפר במיקום לא בעייתי מבחינה אקולוגית באזור צפון אשקלון. ראש המינהל הקודם ירון ביבי תמך בתכנית, אך בהמשך הוא התחלף ועד כה המינהל לא נתן אישור רשמי להחלטה לדחות את תכנית הקמת כפר הנופש.

     

     

    חולות ניצנים (צילום: רונן שביט) (צילום: רונן שביט)
    חולות ניצנים(צילום: רונן שביט)

     

    מהחברה להגנת הטבע, השותפה למאבק למען שמירת חולות ניצנים נמסר: "לשמחתנו הסיכום עם המינהל על הקפאת התוכנית וקידום הקמת כפר נופש בצפון אשקלון, במיקום שאינו בעייתי מבחינה סביבתית כמו חולות ניצנים, הצליחה. אנו מצפים מראש מינהל מקרקעי ישראל החדש בנצי ליברמן, ליישם את הסיכומים שבוצעו עם קודמו ולפעול לקידום הקמת כפר נופש בצפון אשקלון".

     

    חולות ניצנים הם אזור המתפרש על פני 30 אלף דונמים דרומית לאשדוד וצפונית לאשקלון לאורך קו החוף. הם בנויים משני רכסי כורכר שעוקבים אחרי קו החוף. החולות הוכרזו כשמורת טבע כדי לשמר את הדיונות שבהם. בחולות יש מגוון בעלי חיים וצמחים, ביניהם צבי ארצישראלי, צב יבשה מצוי, שועלים, נמיות, ארנבות וחוגלות.

     

    עד 1948 שכן ממזרח לחולות הכפר הערבי איסדוד. תושבי הכפר עיבדו שטחים חקלאיים בשקעים שבחולות, והחולות עצמם שימשו לרעיית עדריהם. כתוצאה מהפעילות האנושית, הכסות הצמחית של החולית הייתה נתונה להסרה תמידית, וכך נשאר האופי הנודד של החולות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים