עיני הכריז על סכסוך עבודה: "יש פה סחר עבדים"

כפי שהבטיח לפני שבוע , יו"ר ההסתדרות עופר עיני הכריז היום (ג') על סכסוך עבודה כללי במשק. עיני דורש שהממשלה תפסיק ככל האפשר את העסקת עובדי הקבלן במשק. "לא יכול להיות צדק חברתי בלי התיחסות לעובדי הקבלן", אמר עיני בפתח דבריו. "יש פה עובדים שלכאורה עובדים אצל מישהו אחד, אך בפועל עובדים אצל מישהו אחר שמקבל עליהם עמלת תיווך, נוצר פה סוג של סחר עבדים". האירוע הועבר בשידור חי ב-ynet.

• חוזרים לרחובות: עצרות ענק ו"שביתת העם"
• עיני: דו"ח טרכטנברג מאכזב, עלול לפגוע בעובדים
• טרכטנברג איכזב? פרשני "סוגרים חשבון" דנים
  

"אני שמח שלאורך כל השדרה (שדרות רוטשילד - ת"ג) שמעתי עשרות אנשים, אגודת הסטודנטים, תנועות נוער, שרים וח"כים - ולא היה אחד שאמר שהנושא הזה לא צודק. הצדק החברתי הגדול ביותר הוא לטפל בעובדי הקבלן", אמר עיני.

ההחלטה על הסכסוך עדיין כרורה באישור של בית נבחרי ההסתדרות, שיתכנס היום ב-15:30 אחר הצהריים. עם זאת, ההצבעה היא פורמלית בלבד כיוון שההחלטה האמיתית כבר התקבלה למעשה על ידי עיני עצמו.

משמעות ההכרזה של סכסוך כללי במשק היא שבעוד שבועיים מרגע ההכרזה תוכל ההסתדרות להשבית את כל המגזר הציבורי, כולל נמלי האוויר והים, הרכבות, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, וכן לגרום לשיבושים במערכת החינוך. שירותי הבריאות והחירום יפעלו במתכונת שבת.

אם ארגוני המורים יצטרפו לשביתה - מה שאינו סביר שיקרה - תושבת מערכת החינוך כולה. עדיין לא ברור אם גם הבנקים והמפעלים הפרטיים הגדולים יושבתו, ולמרות שבשביתות כלליות קודמות הם לא שבתו, במקרה הזה יש סבירות גבוהה שכן, בשל מעורבותם של ארגוני המחאה שמחוץ למגזר הציבורי.

סביר להניח שיהיו שביתות מקומיות גם בחברות שעובדיהן אינם מאוגדים, אף שלא ברור אם הדבר החוקי. יש לציין שארגון "כוח לעובדים" הודיע על תמיכה במהלך. הארגון מייצג רק כמה אלפי עובדים, אך תמיכתו נותנת למהלך של ההסתדרות חיזוק נוסף. אם אכן ייצא הדבר לפועל, יקרה הדבר במקביל ל"שביתת העם הראשונה" עליה הכריזו אתמול מנהיגי מחאת האוהלים. במקביל, הודיעו גם הסטודנטים כי הם שוקלים להשבית את פתיחת שנת הלימודים.

מבחינה חוקית, ההסתדרות יכולה לפתוח בשביתה כללית במשק מ-26 באוקטובר. לרוב, שביתות כלליות פורצות רק אחרי כמה ימים של משא ומתן מעבר לתאריך הרשמי. לוח הזמנים הזה מתיישב עם הודעתם של ראשי מחאת האוהלים, שהודיעו אמש על "שביתת העם" ב-1 בנובמבר, אף כי ניתן להעריך שאם ההסתדרות תעדיף תאריך אחר מסיבותיה שלה, ראשי המחאה יצטרכו להזיז את תאריך השביתה שלהם.

400 אלף עובדי קבלן במשק

עיני דורש להעביר את עובדי הקבלן להעסקה ישירה, וכך גם את העובדים המועסקים בחוזים אישיים. מדובר בדרישה שאינה מופיעה בדו"ח טרכטנברג ואינה כרוכה בתוספת תקציב למדינה. לדברי עיני, "התופעה הרבה יותר רחבה ממה שאנחנו מודעים אליה. היא התחילה בקטן, וזה תפח לממדים מפלצתיים. זה בלתי נתפס. החלטנו לעשות מעשה".

בניגוד לתנועת המחאה שדורשת להפסיק לחלוטין את העסקת עובדי הקבלן במשק, בהסתדרות דורשים לצמצם את ההעסקה הזאת ככל הניתן, כאשר המטרה היא שהעסקה הקבלנית תהיה של עובדים קבלניים ולא של עובדים שמועסקים בתפקידם במשך שנים. ההסתדרות חתומה על הסכמים קיבוציים עם חברות קבלן וכוח אדם בעצמה ולכן אינה יכולה לדרוש מטרה מרחיקת לכת כמו חיסולן המלא.

עיני הוסיף ואמר היום: "אני מתפלל לאלוהים שזה יצליח, שיהיה לנו הכוח לנצח במאבק הזה. זאת הזדמנות שהעובדים החזקים, שתמיד מושמצים בתקשורת, מתגייסים למען החלשים. אין שום סעיף נוסף במאבק הזה, רק עניין עובדי הקבלן. אין לנו שום מטרה אחרת. לכולנו יש קרובי משפחה ומכרים שהם עובדי קבלן ואאוטסורסינג כזה או אחר אז זה מאבק של כולנו, של מאות אלפי משפחות שרוצים להיות חלק מעם ישראל ולא להיזרק לפינה ולהישאר בחוץ.

"אני קורא לממשלה ולמעסיקים: הגיעה העת לשבת ולפתור את הבעיה הזאת. ישבתי השבוע עם מאות ראשי ועדים וראיתי חשמל בעיניים שלהם. הם רוצים לעזור לעובדים הללו". 

אבנר סולטני, מרכז עובדי כוח אדם בהסתדרות, אמר ל-ynet: "זאת ההזדמנות הגדולה שלנו לעזור לאנשים שצריכים אותנו יותר מכולם. הממשלה עוברת על החוק בסיטונאות בהסכמי העסקה שהיא עושה עם החברות האלה. אנחנו הצלחנו להביא לכך שכמה אלפי עובדי קבלן וכוח אדם נקלטו וקיבלו קביעות ומייצגים בתביעות משפטיות אבל זאת טיפה בים ליד ההיקף של כל התופעה".

ההערכה היא שבמשק מועסקים כ-400 אלף עובדי קבלן וכוח אדם, רובם במגזר הציבורי - משרדי ממשלה ורשויות, ומיעוטם בחברות גדולות כמו הבנקים. חוק חברות כוח האדם מחייב חברות שמעסיקות עובדים באמצעות חברות השמה לקלוט אותם תוך 9 חודשים כעובדים מן המניין. החוק מיושם אך המעסיקים מצאו דרך לעקוף אותו: מרבית העובדים מועסקים בחברות המוגדרות כ"קבלן חיצוני" ולכן החוק אינו חל עליהם. מרבית עובדי הקבלן מועסקים בשכר מינימום ורבים מהם סובלים מהלנות שכר ומפגיעות בתנאיהם הסוציאליים.

קיים ויכוח אם צורת ההעסקה הזאת בכלל חוסכת כסף למדינה, כיוון שהכסף שהממשלה משלמת לחברות עולה בחלק מהמקרים על הכסף שנחסך על חשבון העובדים. רבים מבעלי חברות הקבלן הם אנשים עם קשרים פוליטיים במפלגות ובעבר נחשפו לא מעט פרשות שבהם התברר כי הם זכו במכרזים כדי לתגמל אותם על פעילות פוליטית.