פרשנות: ההישג של חמאס, האתגר של אבו מאזן
פריצת הדרך בעסקה לשחרור שליט התאפשרה לא רק בזכות עמדת ישראל, כי אם גם בשל היחסים המורכבים בין הפלגים הפלסטיניים והשינויים במעמדה של מצרים וסוריה. הצד השני
החתימה של תנועת חמאס על עסקת גלעד שליט נעשתה תוך ויתורים רבים. הנסיבות המשתנות, האביב הערבי שלא היטיב עם התנועה ומופע הניצחון של אבו מאזן מעל בימת האומות המאוחדות דחק את חמאס המתנהלת במספר מוקדי כוח מתחרים עם גבה אל הקיר.
שחרור שליט - כותרות אחרונות ב-ynet:
- קלטת אחת, 3 מכתבים, 1,935 ימים. הזמן החטוף
תחושת הניצחון והלגיטימציה הבינלאומית לה זוכה אבו מאזן יצרה בקרב הנהגת חמאס תחושה כי לא רק שהיא אינה נמצאת באור הזרקורים, אלא שאינה מצליחה להציג הישג פוליטי ממשי לפלסטינים. ראשי התנועה חיפשו דרך מוצא. עסקת שליט היתה מבחינת חמאס נקודת המוצא מהסבך הפוליטי אליו היא נקלעה.
הפטרונות והתמיכה הסורית לא אפשרו לחאלד משעל ולראשי חמאס לצאת כנגד המשטר ברמה ההצהרתית. בתגובה לאירועים בסוריה, חמאס חיפשה להתקרב למצרים. החתימה על הסכם הפיוס הפנים פלסטיני היתה הסנונית הראשונה שבישרה על רצונה של חמאס להגיע לפשרות בדרכה לשוב למרכז הבמה הציבורית.
שחרור שליט - כותרות אחרונות ב-ynet:
על אותו ההסכם חתמה פתח כבר באוקטובר 2009, חמאס התנגדה לו. השינויים הגיאופוליטיים דרשו הקרבת קורבן מצד חמאס. מהרגע בו חתמה חמאס על הסכם הפיוס הפלסטיני, נוצר מסלול ההידברות בינה לבין המודיעין המצרי. ההתגמשות סביב סוגיה זו הבהירה לראשי המודיעין המצרי כי בכוחם עתה להפעיל מכבש לחצים נוסף על מנת לקדם נושאים נוספים.
באופן פרדקוסלי, המתיחות הרבה שאפיינה את המתרחש בגבול המצרי שהתחדדה לאחר הפיגוע שאירע בכביש מצפה רמון אילת, יצרה מסלול הידברות בין ישראל למצרים סביב שורה של נושאים ביטחוניים. הדיאלוג הזה תרם אף הוא לקידום העסקה, שכן מצרים שלאחר ההפיכה רצתה להראות שהיא עדיין שחקן מרכזי ויכולה למלא תפקיד של מתווך אחראי.
לצד כל אלו, יש לזכור כי מוקדי הכוח המתחרים בחמאס אינם דרים במציאות אחת. מהרגע בו השתלטה חמאס בכוח הזרוע על רצועת עזה והפכה להיות הריבון שם, היא החלה לשאת באחריות ישירה על חיי התושבים. חמאס עזה ספגה מכות קשות מאז השתלטותה על הרצועה וחטיפתו של שליט, ששיאה היה במבצע "עופרת יצוקה".
מעבר למחיר ששילמה התנועה, היא היתה צריכה לשאת בעול שיקום הרצועה, אזור החיים הצפוף בעולם שרמת החיים הנמוכה בו ירדה לרמות המאפיינות מדינות נחשלות בעולם השלישי. תושבי הרצועה שנשאו עיניים לגדה המערבית, שם הצליח אבו מאזן במפעל בניית תשתיות המדינה, ראו כי מדיניותה של חמאס נכשלה. חוסר היכולת להציג הישג מדיני הוביל את הנהגת החמאס בעזה, להפעיל יותר לחץ על הנהגת התנועה בדמשק על מנת לקדם את העסקה.
שחרור שליט - כותרות אחרונות ב-ynet:
ישיבה בירושלים: מכינים את החנינה לרוצחים
- צבי שליט מתאפק: רוצה קודם לראות את הנכד
- הערב שבו אבא נרצח בפעם השנייה
- שבויים לשעבר: גלעד יצטרך שקט, לא פסטיבלים
מבחינת חמאס, חתימת ההסכם תאפשר לה לשחרר לרחוב הפלסטיני גל שמחה ספונטני. בעיניים פלסטיניות, סוגיית האסירים היא מהחשובות ביותר ונושא האסירים מהווה קונצנזוס. העסקה תאפשר לחמאס להציג מבחינתה הישג ברמה הלאומית, שיהווה אתגר מול מדיניותו של אבו מאזן.
עסקת שחרור האסירים תוצג ברחוב הפלסטיני כהישג ממשי שהצליחה חמאס לייצר בזכות ההתנגדות החמושה, לעומת המדיניות הדיפלומטית של אבו מאזן, שמצליחה לייצר תמיכה בינלאומית אך אין לה למעשה אחיזה וביטוי ממשי שניתן לחוש על פני השטח ובחיי היומיום. חמאס אינה פעלה אך ורק למען שחרור אסיריה, אלא דאגה כי בעסקה יכללו מחבלים חברי כל הפלגים הפלסטינים השונים.
על אף ההישג שחמאס תשאף לציירו כיוצא דופן, ההתעקשות הישראלית והקריאה הנכונה של המפה הצליחה לצמצם את דרישות החמאס ולדחוף את התנועה לפינה לקראת אישור העסקה. ההתעקשות הישראלית הביאה לכך כי חמאס נאלץ לסגת מרשימת דרישותיו המקורית שבה הוא החזיק לאורך שלבים ארוכים של המגעים.
העין הישראלית תיחשף בקרוב למראות לא קלים. בין 1,000 האסירים ישוחררו מאות מחבלים עם דם על הידיים. אותם האסירים יתקבלו כגיבורים ברחוב הפלסטיני, תהלוכות שמחה ומסיבות קבלת פנים רשמיות ילוו את חזרתם הביתה. אבו מאזן אשר גם הוא בירך על העסקה מודע לגל הפופולריות החמאסית שישטוף יחד עם שחרור האסירים את
הרחובות.
חמאס אכן הצליחה ליצר הישג פוליטי ממשי. השאלה הגדולה היא אם אותו גל תמיכה חמאסי, יומר לגל טרור בסופו של התהליך. כי אם כך אכן יהיה, ישראל יכולה לסגת בה מהתחייבותה ולסכל את אלו אשר ישובו למעגל הטרור. הפלסטינים יודעים כי היום, יותר מתמיד, יש להם יותר מדי מה להפסיד. עסקת שחרור האסירים מציבה אתגר גדול לא רק לישראל, אלא גם לאבו מאזן, הפתח ופרויקט בניית המדינה שהם לקחו על עצמם.
ד"ר עידו זלקוביץ, מומחה לחברה ופוליטיקה פלסטינית, מלמד בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ועמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
