הרבנית קנייבסקי נטמנה: רבבות "התייתמו"
בעולם החרדי-ליטאי, הרבנית בת שבע קנייבסקי הייתה יוצאת דופן: צדיקה שמקבלת קהל לברכות, שהמונים משחרים לעצתה. ג'ודי ניר-מוזס-שלום: "אני לא פריקית של ברכות, אבל היא העבירה אליי אנרגיות טובות"
היחס האישי החם לכל אחד, חוש ההומור, הצניעות והסגפנות, ההתמסרות לציבור, סיפורי הניסים וגם ריבת אתרוגים אגדית – כל אלה הפכו את הרבנית בת שבע קנייבסקי מ"הבת של" (ואשתו, וכלתו, ונכדתו של...) לדמות חד-פעמית בפני עצמה. לצדיקה שעולים אליה לרגל. ליוצאת דופן בנוף הרבני הגברי והקשוח של העולם החרדי-ליטאי.
עוד בערוץ היהדות :
- בניתם סוכה יפה? צלמו ושלחו אלינו
- חסידי מישקולץ חגגו לשליט: בזכות התפילות
- עתירה לבג"ץ: מנעו הפרדה במאה שערים
עשרות אלפים, מכל החוגים הדתיים, השתתפו אמש (שבת) במסע הלוויה של הרבנית מרחוב רשב"ם בבני ברק. ההלוויה יצאה מבית הכנסת "לדרמן", הצמוד לביתה, שאותו הקפידה לפקוד כמה פעמים ביום, אל בית העלמין "זכרון מאיר" בעיר. בשקט מופתי ובלי הספדים - כפי שציווה בעלה, הרב חיים קנייבסקי - נטמנה המנוחה בסמוך לכמה רבנים גדולים מהדורות האחרונים.
לקראת הלוויה שיגר מד"א עשרה אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ. חובשים ופרמדיקים הגיעו גם רגלית כדי לטפל במי שיזדקק לכך. גם כונני "איחוד הצלה" היו בלוויה וטיפלו בכ-60 מקרי חירום (בהם התעלפויות). שני מטופלים פונו לבית חולים.
הרבנית בת-שבע קנייבסקי השאירה אחריה רבבות מעריצים שבורים, מעריצים של ממש - גם אם בעולם הליטאי שאליו השתייכה לא יאהבו את ההשאלה מעולם החול. אחד מהם הוא אביה, "פוסק הדור", הרב יוסף שלום אלישיב, שכשהתבקש פעם על-ידי חתנו, הרב חיים, לברכו לרפואה שלמה, ענה: "מה אתה צריך אותי? יש לך את אשתך!"
בין המיותמים גם מאות אתרוגים שהיו אמורים להישלח לביתה מיד לאחר שמחת תורה, כדי שתכין מהם ריבה מיוחדת, שרבים מייחסים לה סגולות מיוחדות לפיריון. מדי שנה הייתה הרבנית אוספת את פירות ההדר של ארבעת המינים – תחילה מ"גדולי הדור" ואחר כך מיהודים "פשוטים" – ואת המרקחת הייתה מעניקה בצנצנות קטנות לנשים עקרות שביקשו את ברכתה.
"כולם יצאו ממנה מרוצים"
אחת ה"חסידות" של הרבנית בת-שבע קנייבסקי היא אשת התקשורת ג'ודי ניר-מוזס-שלום, שנפגשה איתה מדי כמה חודשים - ובכל פעם יצאה נפעמת מחדש. זה התחיל בהיכרות אישית באמצעות אחד הנכדים, אך עם הזמן צירפה ג'ודי למפגשים גם כמה מחבריה הידוענים, והיא מעידה ש"כולם נתפסו".
"אמרו לי שהיא אישה מיוחדת, ואחרי ההיכרות איתה אני חושבת שהיא האישה הכי חשובה שהייתה ברחוב החרדי ליטאי", מספרת מוזס, "כל פעם שראתה אותי, גם אם הייתה באותו רגע ביציאה מבית הכנסת עם הרבה אנשים, הייתה מנשקת ומחבקת אותי. אני, מצידי, קניתי לה פעם חולצה במתנה לאחד החגים.
"אני לא כזו פריקית של ברכות, אבל הייתה העברה של אנרגיות טובות ממנה אליי. זה מה שהיא נתנה לי ולחברים שלי. כולם יצאו ממנה מרוצים. מה שהלהיב אותי היה האור שהיא הקרינה, טוב הלב, הצניעות והשמחה. מדי פעם הייתי באה אליה עם חברים, ולפעמים סתם לבקר".
ג'ודי מציינת לשבח את יחסם של הרבנית המנוחה ובעלה, ייבדל לחיים ארוכים, לציבור הרחב, ואומרת כי הם "מתעסקים נטו בלעשות טוב לאנשים". לדברי ניר-מוזס-שלום, לרבנית הייתה מילה טובה לומר לכל אחת: "במיוחד אני זוכרת כלה שלא היה לה כסף להתחתן והגיעה אליה בבוקר החתונה כדי לקבל ברכה, ואישה שלא הצליחה להיכנס להריון – עד שקיבלה ממנה ברכה".
צניעות שכבר לא רואים
בהקשר זה ציינה ניר-מוזס-שלום כי בניגוד לדעתם של רבנים בכירים בציבור אליו היא שייכת (ובהם, ככל הנראה, גם בעלה), קנייבסקי עודדה נשים לפנות לטיפולי פוריות ולא להיכנע למצב שבו הן אינן מצליחות להרות. ואכן, ראש מכון פוע"ה (פוריות ורפואה על פי ההלכה), הרב מנחם בורשטיין, פירסם הודעת אבל על פטירת הרבנית ש"עודדה אלפי זוגות של המכון לעשות מאמצים רבים
כדי לזכות בזרע של קיימא".
על צניעותם של בני הזוג, אמרה ג'ודי ניר-מוזס-שלום כי בבית משפחת קנייבסקי יש מטבח בגודל "מטר על מטר" שבו הייתה הרבנית בת-שבע מציידת את צאצאיה, ילדים שבאו לבקרה בדרך חזרה מבית הספר, באוכל שבישלה ואיכסנה בקופסאות קטנות – הכל תוך כדי שהיא מקבלת "המון המון נשים" שבאו לביתה כדי לקבל עצה או ברכה.
"היא לקחה אותי לחדר השינה וראיתי על מה הם ישנים - מיטות ברזל נפרדות שלא רואים כמותם מאז הסרטים של פעם", הוסיפה, "שום דבר של מותרות לא מעניין אותם. אין להם שום עניין בדברים שקשורים לחומר". לדבריה, יחד עם הרב יצחק כדורי, היו הרב והרבנית קנייבסקי "המוהיקנים האחרונים, בדור שבו מקובלים נוסעים במכוניות יוקרתיות וגרים בווילות מפוארות".
לפנייה לכתב/ת 
