שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשהירח זורח על המלח
    הקיבוצניק שעיניו נוצצות כשהוא מדבר על ים המלח, המיקרוביולוג שמכהן כד"ר ליופי בספא העתיק בעולם והחוקר ששרד 14 שעות בתוך בולען. האנשים שמכורים לים המלח וכה חרדים לגורלו

    בלילה, הירידה התלולה אל ים המלח נראית כמסע אל סוף העולם. לבית הקפה קוראים הצ'אנס האחרון, הנחל הוא אוג, אחר כך סוכות השאנטי של הכדים ומישורי הבוץ האפלים של נסיגת המים ואור הירח הניתז מהמשטח הממורק של ים המלח הכי עמוק בעולם. "אחד ויחיד במינו‭,"‬ אומר לי הגיאולוג אלי רז. "כי אגמים מתוקים כמו הכנרת יש מאות אלפים, ואגן מלוח ועמוק כל כך יש רק אחד‭."‬

     

    כבר הצבעתם לים המלח ? כל קול קובע!

     

    רז הוא מן ה"מלוחים‭,"‬ אותם חסידים - אוהבים שחיים על שפת הימה ששטחה כשש מאות קמ"ר וחוקרים אותה וחיים ממנה כדייגי ים שאין בו דגים, חרדים לגורלה, וכשהם רוצים להירגע הם צפים בה על גבם. "שלווה גדולה פה‭,"‬ אומר לי פקח שמורת עין פשחה שהיה פעם נער חרדי. "אולי זה מהברום‭."‬ זו השלווה שחש גם מי שבא מן המאמינים באל ונטש ונדד עד שהגיע לים המלוח.

     

    אחר כך ריח נפלא מהשיחים המלוחים שעל שפת הים, ושלטי בית הערבה ומערות קומראן ומגילות ים המלח. החושך מלא ניחוח מאובק כצופן סוד עתיק והכביש ארוך ומתעקל וצר. מצידו האחד נפער הים ומהאחר תלוי מצוק ההרים ושלטי "זהירות בולענים‭"!‬ כאילו יכול אדם להיזהר מפני הרגע שבו נפערת האדמה תחת רגליו לעומקים עצומים. אבל אני חש בטוח על הכביש, והעולם נראה יציב בבואי אל שערי קיבוץ עין גדי המואר כפנינה על הגבעה הסלעית.

     

    ושם, בלב הישימון, נפתח פתאום גן מופלא שנטעו לפני 50 שנים הראשונים ובו דשאים ועצים טרופיים וגם עץ באובב. עומד לו עץ לחם הקופים הזה שפרחיו לבנים, כמי שנעקר הרגע מהכוכב של הנסיך הקטן או מלב קונגו. גזע עצום כמו פיל, עגול ומלא עיניים ולו צמרת עצומה. ריח המלוח על המים ודלת לחדר נעים אחרי עייפות הדרך הארוכה. "פה כולם ישנים היטב בגלל הים או האוויר ואין נדודי שינה‭,"‬ אומר לי החבר ז'בו שבא לכאן דורות לפניי. אבל שנתי נדדה מחמת משהו ליד ים המלח.


    "אגן מלוח ועמוק כל כך יש רק אחד‭."‬ ים המלח (צילום: תומריקו)

     

    ז'בו משורר המלח  

    הוא איש קטן קומה ועטור זקן עבות כמין גמד גינה חכם שרוב חייו עברו לצד המים המלוחים. מלא ידע חובק עולם כרבים פה, כאילו מילא המקום העתיק הזה את החי לצידו בפרטים ובהבנה, ואין האדם נשאר נרפה וסכל. זבולון לויים, זה שמו המלא, נולד בשיראז, איראן, בא ממשפחה אמידה, אך חמישים שנים הוא מתפרנס פה כמכונאי ובנאי, מסגר ברזל וגם פסל של שיש ומלח. "אם היה פה חול במקום הים, אנשים רבים יותר היו חולים‭,"‬ הוא מתייחס לים המלח כאל שיקוי פלאים שכל השותה ממנו מחלים.

     

    הכל על ים המלח - עכשיו באינציקלופדיה של ynet

     

    "כל יום הים שונה‭,"‬ אומר ז'בו ועיניו נוצצות מאחורי משקפיו בחדרו התכליתי והצנוע כחדר רווק צעיר. "אין יפות כמו זריחות הירח על המים‭."‬ זה מושג חדש שלמדתי: זריחת ירח. אין פה שקיעות בשל מיקומם, רק זריחות שמש וירח על פני מים. "פס זהב על פני חלקת מים שחורים. והכל נקי והטבע במערומיו. בלי שיחים ועצים. ומי המעיינות המתוקים נחים על פני הים המלוח והרוח משחקת בהם ומציירת פסים לבנים וצורות אחרות בלי הרף. ציור מתוק על ים מלוח. כעל פני לוח ציור ענקי שמשתנה. וכשאין רוח זוהי מראה שמשקפת את העולם: הרים וצוקים ושמיים‭."‬ כך סח לי ז'בו הנחמד כמשורר המלח.

     

    "וכשאני נכנס למים אני חש שחרור והאוויר בא ממערות המלח וישנים נהדר‭."‬ הוא מדבר גם על התחלפות העונות. הנסיגה של הקיץ שכל שנה גורע מטר מעומק הים ויוצר מדרגה חדשה על הקרקע. בים המלח הוא מביט כביצירת אמנות גדולה של הטבע. "ובטבע אין טעויות. אין יפה ואין מכוער, אין מוסרי ולא מוסרי. אתה פועל נכון - אתה שורד‭."‬ וטעינו?

     

    "נגענו בטבע, קילקלנו, ייבשנו את הים, שאבנו והוצאנו מינרלים ואכלנו אותה. אבל אני לא נבהל, יימצא גם הפתרון‭."‬ הוא איש תזזיתי מאוד ואופטימי למרות מכות שחטף בחייו והוא מוביל אותנו בלילה בגן בו נח קיבוץ עין גדי, רץ מבאובב לבאובב, יש כארבעים ושבעה, ונוגע בעץ כותנה ברזילאי. כגמד בגנו. "החוכמה היא כמו באובב‭,"‬ מצטט ז'בו פתגם אפריקאי. "איש אינו יכול להקיף אותה‭."‬ בשמיים החשוכים זוהרים כוכבים והאוויר רענן ומבושם - מלח-ים ומתק-פרחים.


    רוב חייו עברו לצד המים המלוחים. ז'בו (צילום: שאול גולן)

     

    אבי בר והנמלה האורגת  

    בחמש ועשר דקות בראשית הבוקר מבדיל פס דק בין הים ליבשה ומצטייר רכס ההרים. זה הזמן שגן הקיבוץ מתמלא לא אחת שועלים מוואדי השועלים ויעלים חסרי פחד אדם מן המצוקים. "לפעמים שומעים‭,"‬ אומרת לי החברה היעילה מירב איילון, "את נקישת קרני היעלים הנלחמים בעונת ההזדווגות או את נאקות הצבות הסודאניות‭."‬ מתעוררת גם משפחת שפני הסלע שחיה בין קברי ותיקים בבית העלמין וזו שחיה על גג חדר האוכל.

     

    באור ראשון ענוג אנו דוהרים צפונה. שומר בדואי מנומנם פותח לנו את שערי שמורת עין פשחה שלוש שעות טרם זמן ובחדר אחד מתעורר הפקח אבי בר. רכב המאיול הירוק מותנע ואנו נכנסים לשמורה ורואים כמה רחק הים המתייבש. משטחי בוץ עצומים טובעניים משתרעים עתה למרחקים והאדמה מבותרת ערוצים שנפערים בעת שנחלי מים מתוקים רודפים אחרי קו הים המתרחק.

     

    אבי בר, פקח צרוב שמש ששרוך צבעוני שזור בשערו ועגיל בגבתו, וכולו רוח שמורות הטבע, היה פעם בן משפחה ירושלמית חרדית של 12 ילדים. כבר בילדות, הוא מספר לי בשבתנו בצל אשל, חש מחנק באותו עולם סגור בד' אמותיו, אסף נחשים ועקרבים ולבו יצא לטבע. לפני 15 שנים נולד מחדש, כשהלך לנחל חרדי והלאה משם לעולם, מצא משפחה מאמצת חמה, ובחיפוש אחרי תיקון טייל להודו, עבד עם סוסים והיה חקלאי בערבה, עד שהתגלגל לשמורת עין פשחה ומצא בית במצפה שלם.

     

    ופה אתה שלם?

    "שמח. זה המקום הכי נמוך בעולם עם אנרגיה חזקה וניגודים עזים: מעיינות מתוקים בים מלוח, ירק ויובש, הרים ועמקים. אולי גם הברום עושה אנשים שמחים‭,"‬ אומר מי שהיה פעם הנערון אברהם ברילמן כשאנו מדוממים את רכב המאיול והולכים בשקט של אור ראשון, זולת רחש חיות בסבך וצליל זרימת מים מתוקים בין הקנים. הוא מראה לנו את השבילים החבויים ואת הדקלים שנשרפו אך ממשיכים חייהם בשכיבה. את הסוף וקני הסוכר והסמר הערבי, את קיניהם של דרורי הירדן שתלויים על העצים כפרח זרדים, את תנועתה של הנמלה האורגת ואת חיי ברקנית האשל.

     

    הוא מספר לנו על דגי נוית ים המלח שמתקיימים בשכבת המתוקים שעל ים המלח כדובי קוטב על קרחונים. מענפי האשל לידנו נוטפים אגלי טל מלוח ומונעים מצמחים אחרים לגזול את המים. הכל טריקים של השרדות הטבע. אבל יד האדם כבדה מאוד על הים לכלותו.


    כאן גדלים דגי נוית ים המלח. עין פשחה (צילום: זיו ריינשטיין)

     

    מאור והמלכה קליאופטרה  

    לד"ר זאבי מאור היה דוד בשם אוטו לוקס שעבד כטבח מלון קליה טרם ימי המדינה. בן גוריון התארח שם בליל כ"ט בנובמבר 1947 ופולה מנעה מן האורחים להקיפו כי ידעה כמוהו שמעתה יתחילו צרות גדולות. מטוס הדואר האנגלי היה נוחת פה וממשיך להודו של האימפריה הבריטית. אחר כך חלפה תהילת עולם. המלון נחרב במלחמת ‭,'48‬ אבל לפני כארבעים שנים חזר החייל זאבי מאור לקליה עם הנח"ל ונשאר פה.

     

    הוא עבד במטעי התמרים ולמד אגרונומיה וביוטכנולוגיה, ומאז שהוקם מפעל אהבה לתכשירי היופי של ים המלח הוא מכהן כד"ר ליופי בספא הכי עתיק בעולם. פה הפיקו את בושם האפרסמון ושמן המור וארס נחשים ותכשירי מרפא ויופי לקליאופטרה ומלכים אחרים לפני אלפי שנים וידעו כי למינרלים סגולות מרפא. מאור עצמו, שהוא כבן 55, עור פניו חלק כפרסומת למוצריו. "אולי כי השמש פה מסוננת היטב‭,"‬ הוא אומר. לא נראה לי שהוא מניח קרם לילה. אפילו חברו גבי פלקסר, שהיה אחראי גידולי השדה של קיבוץ קליה והוא ארגנטינאי צוהל וצרוב שמש, נראה חלק פנים יחסית לפלחים בני גילו.

     

    "התחלנו את המחקר מסיפורי הסבתא, שבצאתך מים המלח יש לך עור תינוק וכל אותן אגדות שהולכות עד ימי קליאופטרה‭,"‬ אומר לי מאור. "ומצאנו שיש בסיס לכל‭."‬ עסק עולמי צמח, שמגלגל עשרות מיליוני דולרים בשנה.

     

    "יש ניסיון של אלפי שנים של טיפולי מרפא בלי תופעות לוואי‭,"‬ אומר לי מאור שקם כל בוקר בחמש ויוצא לרכוב או ללכת על שפת המים. "ים המלח נשאר חידה עבורי. לא השכלנו לחיות איתו ולהגן עליו מפנינו. לא לקחנו אחריות על מעשינו‭."‬ כרבים אחרים יהיה גם הוא מאושר אם יבחר הים כאחד משבעת פלאי הטבע העולמיים וייווצר לחץ בינלאומי על ישראל וירדן לפעול מיד להצלת הים. הפתרון שנראה לו מעשי מכל ההצעות הוא התפלה מסיבית של מי הים התיכון והזרמתם לכנרת וממנה, דרך הירדן, לשיקום ים המלח. כשאנו מדברים, צוללים חוקרים סקוטים בים ומנסים לברר האם מים מתוקים או שמא חיידקים שמכרסמים במלח יוצרים את הבולענים המאיימים לזלול כל מה שהוקם פה בעמל רב.


    הפתרון לשיקומו: התפלת מי הים התיכון והזרמתם דרך הירדן

     

    אלי רז ויומן הבולען  

    14 שעות ישב הגיאולוג והמומחה לים המלח אלי רז בתוך בולען, כיונה במעי הדג לפני שמונה שנים. לו זז, היה המקום הופך לקברו והוא איש קומפקטי וקפיצי בעל פני שדון הוני שאינו נח לרגע. גם בשבתו שם, מצפה להצלה, רשם על נייר טואלט את יומן הבולען: "בערב סוכות בשעה ‭06:50‬ ביקשתי מנועם את ג'יפ החילוץ לגיחה לנחל חבר, כדי לתעד כמה בורות חדשים‭...‬ מעט אחרי שבע, בעת שעסקתי במדידות סמוך לבור, קרסה האדמה תחתיי ונפלתי פנימה. השעתיים הראשונות היו דרמטיות מאוד; חושך, דימיתי שאני קבור בתוך מפולת ואינסטינקטיבית חתרתי בכל הכוח למעלה. לשבריר שנייה חשבתי שהתעוורתי, או שככה זה בעולם האחר, ואז החל להסתנן אור מבעד לאבק והפך בהדרגה לכתם עגול וכחול של שמיים.

     

    "בראש ערימת המפולת נוכחתי שאני חי, רואה, בריא ושלם. חגורת הבטן עדיין צמודה, ובה מצלמה, פלאפון, מצפן, עט ופתק עם ציונים כלשהם. הפלאפון לא הועיל בבור. האבק שקע ובקירות הבור נראו סדקים שהפרידו מסות גדולות של חומר נוטה ליפול, שכלל גם הרבה אבנים גדולות. לטפס על החומר הבלתי יציב הזה לא בא בחשבון. חששתי שמפולת נוספת היא רק עניין של זמן והתחלתי לכתוב בחיפזון מכתבי פרידה‭"...‬.


     

    בילה 14 שעות בתוך בולען. אלי רז (צילום: שאול גולן)

     

    רק בערב נמצא רז וחולץ ומאז חזר לסורו. מתרוצץ. מזהיר, מסמן את אלפי הבולענים הקיימים והבאים בתור אם לא ייעשה מעשה להצלת הים. רוקם תוכניות. מטפס בבקרים עם אור ראשון על ההר לצפות בים. "רק לשכב עליו ולהירגע כבעבר כבר איני יכול, כי כשאני נמצא שם מתחילה לכרסם בי המועקה‭."‬ אין שלווה למי שיודע. ואלי רז יודע ומייעץ ומנבא. מציע בתקיפות ליישם את חלופת ההתפלה והזרמת המים לכנרת ומשם לפה מיד. הוא לוקח אותי לחוף קטן שבו מתרחצים כמה רוסים בוצניים ובקתת המציל ניצבת על גלגלים כדי לרדוף אחרי הים הנסוג.

     

    סמוך לשם כבר ננטשו מטעי התמרים המתוקים של עין גדי מחמת הבולענים וכפר הנופש שעל הים נעזב לנפשו. כשאנו באים יושב ליד גדר האזהרה שמעון שוקרון שהגיע כנער לפני 43 שנים לים המלח ונשאר מאהבה לים, להרים, לנחלים לשיטפונות שכולם מדברים עליהם, אותה התפרעות טבע בחורפים גשומים, כשחול ואבק הופכים לזרם מים אדיר ששוטף הכל. שוקרון זוכר את הופעת הבולען הראשון ליד ביתן מתרחצים. איך סתמוהו בחשאי ואיך שב ונפתח עד שבלע עובדת. אז נעלו הכל, ורק הוא נשאר לגור ולשמור על שנעזב. כל חודש רואה שוקרון כיצד פוערת האדמה פיה, ובולעת נתח אחרי נתח, כמפלצת המענישה את האדם על חטאיו. בשעה הזאת כבר עז האור ומנצנץ מחופי המלח כמתיבת אוצר ואנו דוהרים חזרה צפונה.

     

    איך עוזרים לים המלח לזכות?

    קודם כל מצביעים (בדרכים המפורטות בהמשך) וגם מגייסים: אם כל אחד מאיתנו ייקח על עצמו לגייס "רק" 7 מצביעים נוספים, נוכל לרשת את העולם בימים שנותרו עד לסיום התחרות.

     

    מצביעים "ים המלח" בתחרות 7 פלאי עולם הטבע דרך:

    אתר משרד התיירות www.goisrael.gov.il

    אתר ים המלח: http://www.votedeadsea.com

    ישירות באתר התחרות: www.new7wonders.com

     

    או באמצעות מסרון:

    שולחים למספר 2244 את המילים: ים המלח או بحر الميتאו DEAD SEA. מחיר משלוח הודעה: 50 אגורות בישראל, ניתן להצביע ללא הגבלה. התשלום עבור הפעלת השירות, חברת הסלולר, המפעיל בארץ, והקרן הפרטית המקיימת את התחרות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מי לא אוהב אותו?! ים המלח
    צילום: הרצל יוסף
    מומלצים