שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחאת האתיופים: למה לא מכירים בקסים חדשים?
    עשרות אתיופים, יחד עם קֵסים מהעדה, הפגינו מול משרד ראש הממשלה בדרישה להשוות את זכויות כוהני הדת לאלה של רבני השכונות. "הרבנים חושבים שהידע והתורה נמצאים רק אצלם", טוען אחד מראשי המאבק

    עשרות קֵסים, המשמשים מנהיגים רוחניים בעדה האתיופית בישראל, פותחים במאבק להכרה בהם ולהשוואת זכויותיהם לאלה של רבני השכונות. לטענתם, למרות החלטת ממשלה העניין, יש ביניהם שאינם מוכרים כלל על-ידי המשרד לשירותי דת, ואלה שכבר הוכרו - מופלים לרעה ביחס לרבנים, ומעמדם נמוך משלהם.

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    הבוקר (יום א') הפגינו הקסים ובני העדה האתיופית מול משרד ראש הממשלה בירושלים, והם מאיימים לפתוח בשביתת רעב. קס סמאי אליאס, מראשי המאבק, אמר ל-ynet כי הוא וחבריו ממתינים להכרה כבר יותר משנה, לאחר שבספטמבר 2010 אישרה זאת הממשלה. לטענתו, אין מדובר בעיכוב ביורוקרטי אלא ב"עניין מגמתי, מטעמים דתיים".

     

    אליאס דורש כי המועצות הדתיות ברחבי הארץ יכירו בקסים כנותני שירותי דת, מאחר שהעדה האתיופית צורכת אותם מהם "בצורה אינטנסיבית", כהגדרתו. לטענת הקס, עשרות מנהיגים רוחניים כאלה, שעלו ארצה לאחר שהחלו לכהן, זכו להכרה כבר בשנת 1992, אך תנאי העסקתם ומעמדם נמוכים משמעותית מאלה של רבני השכונות, ואילו הקסים שהוסמכו בישראל כלל אינם מוכרים.

     

    "הרבנים חושבים שהידע והתורה נמצאים רק אצלם", אמר אליאס והסביר כי המסורת והמנהג האתיופים הם עניין עקרוני, ובכל הקשור להם - הקסים הם המקובלים ביותר על הקהילה הוא הדגיש כי הדרישות שלו ושל חבריו אינן גבוהות: להכיר בשחיטה שלהם לבני הקהילה בלבד ולא לצורכי מסחר, ולהעניק להם סמכות לבירור יהדות לצורך נישואים ולא לרישום עצמו. "מי מומחה לזה, אם לא אנחנו?" תהה, "מי יכול להוכיח יהדותם של אתיופים טוב יותר?"

     

    "הם כמו קראים"

    גורם רבני הבקיא בנושא דחה בשיחה עם ynet כי שורש הסכסוך בין הממסד הרבני לקסים, טוען אותו גורם, נעוץ בכך שרבים מהם מחזיקים בתפיסה דתית הדומה לזו של ה"קראים", ואינם מקבלים את התורה שבעל פה הלכה למעשה, ולכן בנושאים שבהם היא סותרת את הכתוב בתנ"ך הם פוסקים באופן שונה מההלכה המקובלת. לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי בשלל תחומים, כאשר הבולטים שבהם הם בדיני שחיטת בשר, לוויית המת ואבלות.

     

    לדברי הגורם, המאבק הנוכחי אינו משקף צורך אמיתי של הקהילה ב"רועים רוחניים", משום שרוב בניה נולדו בארץ ורואים את עצמם כישראלים, בין היתר בקבלת אורח החיים הדתי המקובל בה. לשיטתו, המאבק נובע מגעגועים נוסטלגיים לחיים היהודים באתיופיה, ובעיקר מרדיפת כבוד של הקסים - ולכן אחד מכלי הניגוח שלהם הוא הדרישה לאפשר להם לרשום בעצמם זוגות לנישואים.

     

    "למרות שהציבור כבר לא הולך אחריהם, הם מצפים שבישראל יהיה להם מעמד כמו באתיופיה", אמר הגורם, "אם הם ילכו על זה בצורה קיצונית, זה עלול להביא להפרדת העדה מהדת היהודית, כי הקבוצה הזו לא מקבלת את ההלכה ומנסה לעשות דברים שאף מועצה דתית בישראל לא יכולה לקבל. זה תפוח אדמה לוהט שהממשלה גלגלה אל משרד הדתות".

      

    איש דת לכל 2,000 אתיופים

    מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "בישראל מכהנים כיום 58 קייסים ורבנים אתיופים לאוכלוסייה בת 120 אלף איש. כלומר, קס או רב בן העדה על כל 2,000 איש בני העדה. לאחר תהליך הכשרה, ימונו 13 רבנים

    נוספים (סה"כ 71) או אז, יהיה קייס או רב בן העדה לכל 1,600 איש. כדי לסבר את האוזן, לאוכלוסייה היהודית ישנו רב לעשרת אלפים תושבים ויותר. תשעה מבני העדה האתיופית הוסמכו לפתוח תיקי נישואים ולבירור יהדות, בהם הרב יוסף הדנה רב העדה האתיופית, המועסק על-ידי המשרד לשירותי דת.

     

    "החלטת הממשלה על מינוי 13 רבנים נוספים מבני העדה לא לקחה בחשבון קשיים פרוצדורליים שהתעוררו במשך הזמן, והמשרד התגבר עליהם. לאחר סיום החלק המכרזי, שכלל פרסום המכרז לשם הצגת מועמדות, ראיונות, מיון ובחירת הזוכים, אנו לפני חתימת חוזה עם חברה לשם הדרכת הנבחרים שיקבלו מלגה בזמן לימודיהם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים