שתף קטע נבחר

הדייטים הכי הזויים שלי

הדייט שהקציב שעה "על השעון" לפגישה הראשונה, הבחור שהתחיל את הדייט ב-20 דקות של חיפוש שירותים, וזה שבכה אחרי שנזרק בתום דייט אחד בלבד. אודליה ארביב יצאה עד היום עם 70 בחורים. חתונה לא יצאה מזה, אבל ספר כן

כל צרכן הוליווד מתחיל יודע שכדי להתחתן מספיק להיתקל בבחורה נאה, רצוי כשהיא מחזיקה ערימת ספרים, ואז להפיל אותם. במהלך איסוף הספרים כדאי ליצור קשר עין מובך - ומכאן הכל כבר יסתדר. לכן, כשגדלים, זה מאוד מפתיע לגלות שהטריק הזה קורה רק בסרטים, ובחיים האמיתיים בחורות נאות לא באמת מסתובבות בספרייה ומפילות ספרים. גם בחורים נאים לא ברור היכן הם מסתובבים, מה שבטוח - לא לבליינד דייט עם אודליה ארביב.

 

עוד בערוץ היהדות - קראו:

 

ארביב, רווקה דתיה בת 25, מנהלת סטודיו לצילום ארועים, יצאה עד היום עם 70 בחורים. מאחר שלא יצאה מזה חתונה, היא החליטה להוציא מזה ספר. "ברוך שפטרני מעונשו של דייט" הוא סיפור של כ-50 דייטים של ארביב ושל חבריה וחברותיה. זו לא ספרות, אבל זו בהחלט קבוצת תמיכה טובה למי שעדיין נמצא שם.

 

"בתנועה אלגנטית ומושכת תשומת לב הוא הוריד את השעון מהיד והניח על השולחן (אוקי...). שאלה, תשובה, שתיקה. שאלה, תשובה, שתיקה. ואז סוף סוף הם מצאו שיחה על איזה מקרה משותף שקרה להם. וככה סתם באמצע הדיבור הוא פשוט קם ואמר שנגמר הזמן וצריך ללכת. מסתבר שאצל חרדים פגישה ראשונה זה שעה בול. לימים היא ראתה החוכמה שבדבר, אבל למה ככה באמצע המילה..." (מתוך "ברוך שפטרני מעונשו של דייט")

 

את הספר כתבה ארביב שנתיים אחרי שהתחילה לצאת לדייטים. "עברתי דברים מוזרים ואמרתי לעצמי שזה לא הגיוני שזה קורה רק לי", מסבירה ארביב, "שאלתי את עצמי האם כך זה צריך בכלל להיות, כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, גיליתי שעוד אנשים עברו כל מיני דייטים משוגעים. החלטתי שאני חייבת להוציא על זה ספר שאולי מישהו יקרא ויתנחם בו. שרווקים אחרים יבינו שיש עוד מישהו איתם באותו מצב".

 

הספר התחיל כרשימה של שמות. ארביב כתבה לעצמה את שמות כל הבחורים שהיא יצאה איתם, מי הכיר לה, מאיזו עדה הוא היה ומה גילו. אחר כך היא התחילה לכתוב חוויות מאותם ערבים בלתי נשכחים.

 

"תקשיבי", הוא אמר, "בגלל הרופא שיניים שתיתי הרבה להפיג את הטעם ואני חייב לשרותים". הוא נכנס לפיצריה ושאל אם יש שרותים. נכנס לקיוסק ליד, אין שירותים. "תקשיבי, אני ממש חייב שירותים" (מה אתה רוצה שאני אעשה?) "למה אין פה שרותים ניידים כמו בפארק הלאומי?" "כי תכל'ס גברים לא כזה צריכים שירותים כדי לעשות, ונשים שצריכות, בחיים לא יעשו בשירותים ציבוריים". בסוף הוא נכנס מאחורי איזה בית כנסת. (מתוך הספר)

 

"המצב היום הוא כזה שנהיה מרגע לרגע יותר גרוע", מתארת ארביב את סצינת הדייטים הדתיים במילים הכי חמות שהיא מוצאת, "אני חושבת שפעם באמת היה יותר קל. כמו שפעם היה אפשר לקנות רק שוקולד אחד - שוקולד פרה, אבל היום יש פרה עם עוגיות ופרה עם פיצפוצים ופרה עם סוכריות קופצות. פעם היה דתי והיה חילוני, היום יש כל מיני סוגים של דתיים, ויש חרדי שעושה צבא ויש בחורים שרוצים נשים חכמות שלמדו באוניברסיטה אבל שלא תהיינה יותר חכמות מהם. אנשים לא מוכנים היום להתפשר על הפנטזיה שלהם.

 

"אתמול נפגשתי עם בחור שכבר 15 שנה יוצא לדייטים. הוא בן 35 ולא מוכן להתפשר על מישהי שהיא לא בלונדינית מטר שבעים עם עיניים כחולות. הם אולי אומרים לעצמם אם אנחנו כל-כך מתאמצים וזה לכל החיים, אז שלפחות תהיה יפה".

 

בכל הנוגע ליופי, ארביב מעידה על עצמה שאותה זה לא מעניין. "היום רוב האנשים פוסלים על נתונים חיצוניים", היא טוענת. "אבל אני אעדיף מכוער שיש בו את התכונות שאני מחפשת, מאשר יפה בלי תכונות. לכיעור מתרגלים. הרבה מאוד מאלה שיצאתי איתם, החיצוניות שלהם לא הייתה משהו, אבל כשאני מכירה לעומק הוא יכול להיראות יפה בעיניי. אני לא מוטרדת מנתונים חיצונים, זה שולי בעיניי".

 

"הוא נתן לה להתחיל לספר על עצמה... ואז הוא התחיל ולא גמר. הוא סיפר על עצמו, אני ואני ואני... דיבר בלי הפסקה, היא לא הצליחה להחזיק את העיניים - וזהו, זה קרה. לילה טוב - היא נרדמה. הוא ניסה לעשות רעש בידיים וברגליים. כלום, הבחורה שקועה בשנת היופי שלה. קרא לה בשמה - כלום. פתאום הבזיק לו רעיון. הוא חייג אליה. כיאה לדייטים הנייד שלה היה על רטט והיא הרגישה את הנייד שלה רועד לה בין הידיים והקיצה בבהלה משנתה". (מתוך הספר)  

 

היפהפיה הנרדמת של ארביב לא זוכה לסוף כמו זה שבאגדות ולא חוזרת הביתה עם נסיך, אבל לפחות יש לה סיפור לספר לחברות. ויש לא מעט סיפורים נוספים שיכולים להרכיב פאזל הזוי של עולם הדייטים: כמו הבחור שהתקשר למחרת הדייט הראשון בשבע בבוקר ואחרי שהסבירו לו שאין טעם להמשיך - הוא פרץ בבכי, הבחור שישב בדייט עם בחורה, הלך רגע לשירותים וכשהוא חזר גילה שהבחורה נעלמה, והבחור שהעיר לבת הזוג הפוטנציאלית שהשיחה על חשבונו והם כבר מדברים הרבה זמן.

 

"היה בחור אחד שיצאנו מספר פעמים ותמיד הסתובבנו בפארקים", מספרת ארביב, "בפגישה שלישית הצעתי לו שנשב בבית קפה. הזמנתי שוקו, הוא הציע שאני אזמין גם קצפת והוא יאכל אותה אם אני לא רוצה. לעצמו הוא הזמין גלידה ב-40 שקלים. בסוף, כשהגישו לנו את החשבון, אני רואה שהבחור ממשיך לשבת בידיים שלובות והבנתי שהוא לא מתכוון לשלם. הוצאתי את הכרטיס אשראי שלי ושילמתי. הבחור שם חמישה שקלים עבור הטיפ ולא הפסיק להתרברב על זה. לימים הבנתי שזו שיטה אצלו".  

 

הסיפורים של ארביב לא מסגירים אותה. הם קלילים, כתובים כמעט כמו שיחה, אפילו כאבי הלב מתוארים במעט קופצנות, אבל על עצמה היא מעידה שהיא אחרת: "אני לא בחורה בת 25 רגילה. אבי נפטר כשהייתי בת 7, והיו לי הרבה התמודדויות. אני חושבת שעברתי בחיים לא-מעט דברים שחישלו אותי וחיספסו אותי. כשהתחלתי לצאת לדייטים לא היו לי את הפנטזיות שיש לבחורות רגילות בגילי. תמיד חיפשתי בחורים שיהיו הרבה יותר מבוגרים ממני, אנשים היו בשוק. לא הבינו איך בחורה בת 18 יוצאת עם בחורים בני 30, אבל אני חיפשתי בחור שיש לו 'כתפיים רחבות', שהוא בוגר, שהוא עבר כבר את החלק הילדותי של החיים".

 

"הם קבעו שהוא יאסוף אותה מדירת השירות הלאומי. דפיקה בדלת. "הי אני אביאל, באתי לענת", "כן, היא כבר יוצאת", "מה שמך?"אמונה". הם יצאו, דיברו, היה נחמד. אבל הראש שלו היה עסוק באמונה. למחרת התקשר ואמר את האמת "תקשיבי את מתוקה אמיתית, אבל חשבתי, אולי תוכלי להכיר לי את אמונה?", "בטח בטח". אחרי שלושה חודשים הם התחתנו, אבל לא נשארו חייבים והכירו לענת את אלקנה. גם הוא בא אסף אותה מהדירה, ולא להאמין, רבקה פתחה לו את הדלת... כן כן, שוב בעל כורחה היתה ענת השדכנית והכירה ביניהם". (מתוך הספר). 

 

בחיים, בסוף גם ענת מתחתנת עם אביתר - הבן דוד של אלקנה, שאיתו היא כבר לא קבעה בדירה. אצל ארביב, למרות מה שחישל אותה בחיים, יש עדיין חיבה

לסרטים רומנטיים, והיא הכניסה לספר לא מעט סיפורים שאפשר היה לעשות מהם סרט.

 

היא מספרת על אחד מהם: "יש לי חברה שהפיקה לכל החברות שלה את החתונות. בחתונה ה-25 שהיא עשתה, כשהיא כבר מתה להתחתן בעצמה, תוך כדי שהיא רצה לתוך האולם לסדר דברים היא נתקלה בבחור - ונפלו לה כל הדברים מהידיים. הוא עזר לה להרים, ומשם זה המשיך.

 

"כשמתוודעים לכל הסיפורים האלה מבינים שהסרטים באו מהמציאות ולא להפך, בסופו של דבר, גם הסרטים הכי רומנטים קורים בחיים"

 

THE END

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אודליה ארביב
ברוך שפטרני מעונשו של דייט
עטיפת הספר
מומלצים