שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "שרלוק הולמס 2": אקשן לגברים שאוהבים גברים
    הבלש הוויקטוריאני חוזר בשנית בגילומו של רוברט דאוני ג'וניור העוקצני. ב"שרלוק הולמס: משחק הצללים" עלילת האקשן מואצת ואף חושפת צד הומו-אירוטי ביחסי הגיבור וידידו ווטסון

    "שרלוק הולמס: משחק הצללים" ("Sherlock Holmes: A Game of Shadows") הוא החלק השני בסדרת הסרטים המעדכנת את גיבורו של ארתור קונאן דויל לגיבור-על ויקטוריאני. הפרסונה המתחכמת של רוברט דאוני ג'וניור משתלטת על דמותו ועלילותיו של הולמס - הטון וקצב הדיבור מהירים ועוקצניים ויש אלמנט קבוע של התגרות, הליכה על הסף וחשיפה של אישיות גבולית באיזונה הנפשי.

     

    ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    צפו בטריילר של "שרלוק הולמס: משחק הצללים"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    דאוני שזנח את התמכרויותיו לסמים מימים עברו והפך לגבר שרירי וחסון, מגלם הולמס שיכולותיו האינטלקטואליות הכבירות מנוצלות בעיקרן לתכנון מוקדם של המאבק הפיזי כנגד יריביו. הזרקות תמיסת הקוקאין של הדמות הספרותית נותרו לעומת זאת מחוץ לסרט.

     

    התפיסה הסגנונית של הפרק הקודם חוזרת ומועצמת: התקופה הוויקטוריאנית עם טכנולוגיית-רטרו משוכללת ("סטים-פאנק"), וסצנות אקשן גרנדיוזיות, בימוי תזזיתי של תנועות מצלמה ועריכה המזוהה עם גאי ריצ'י. אם הסרט הקודם היה הטוב בסרטיו של ריצ'י (מחמאה צנועה למדי בהתחשב ברקורד שלו), הרי שהעצמת מאפייניו הסגנוניים אינה עושה עמו חסד. מי שלא התלהב מהגישה הפרועה שהופגנה ב-2009, יכול לוותר מראש על החוויה שמציע הסרט הנוכחי.

     

    משחק הצללים והמצלצלים

    עלילת "משחק הצללים" מעמתת בין הולמס ומי שמוכר כיריבו הגדול ביותר – פרופסור מוריארטי (ג'ארד האריס). לדמותו של מוריארטי לא הייתה נוכחות רבה בסיפורים המקוריים של קונאן דויל, אך הוא זכה, ברבות השנים והעיבודים, להיחשב ל"נמסיס" של הולמס.

     

    רוברט דאוני ג'וניור וג'אד לאו כהולמס ו-ווטסון ()
    רוברט דאוני ג'וניור וג'אד לאו כהולמס ו-ווטסון

     

    בסיפור הקצר "הבעיה האחרונה" (1893), דויל, שמאס בדמותו של הולמס, הורג את הבלש ויריבו בנפילה משותפת ממפלי רייכנבארך בשוויץ. בלחץ המעריצים הוא נאלץ לאתר חורים עלילתיים בסיטואציה זו שיאפשרו להחיות את הולמס. למרות שעלילת "משחק הצללים" שואבת אלמנטים מסיפור זה, מותר להניח שהולמס לא עומד למות בזיכיון סרטים השווה מאות מיליוני דולרים.

     

     

    במקור הספרותי, מוריארטי היה מלך העולם התחתון של לונדון - מי שמזימותיו עמדו מאחורי שלל פעולות קרימינליות שלמראית עין לא היו קשורות זו לזו. ב"משחק הצללים" הוא משודרג לדרגת ארכי-פושע כלל אירופאי המנסה להקדים בכמעט רבע מאה את הופעת מלחמת העולם הראשונה. אופיין השאפתני של מזימות אלו מאפשר לעלילת הסרט לנוע מעבר לגבולות לונדון, לסדרה של סצנות פעולה המתרחשות בכל רחבי אירופה.

     

    הולמס טרוד לא רק בסיכוי למלחמה עולמית, אלא בבעיה הרת גורל אף יותר: ד"ר ווטסון (ג'אד לואו) עומד להתחתן עם קלי (קלי ריילי). איירין אדלר (רייצ'ל מקאדאמס), המושא הרומנטי הנשי של הולמס מהסרט הקודם, נרצחת בתחילת הסרט על ידי מוריארטי.

     

    נומי ראפאס מצטרפת לדאוני ג'וניור ולאו כצלע הנשית של הולמס ו-ווטסון ()
    נומי ראפאס מצטרפת לדאוני ג'וניור ולאו כצלע הנשית של הולמס ו-ווטסון

     

    האירוע, שבקושי מעכיר את מצב הרוח של הולמס לדקות ספורות, נשכח במהירות המבהירה היכן נמצאים הקשורים הרגשיים המהותיים של הדמות. לא, הם לא מופנים כלפי הדמות הנשית התורנית - מגדת העתידות הצועניה מאדאם סימזה (נומי ראפאס - ליסבת' סלאנדר השבדית בהפקת האולפן ההוליוודית הראשונה שלה). חרף צבעוניותה האתנית, סימזה היא דמות אנמית ומיותרת. היחסים העמוקים הם, כמובן, בין הולמס לווטסון, ובין הולמס לתשליל שלו – פרופסור מוריארטי.

     

    ווטסון - הרבה יותר מידידו

    הקושי של הולמס להשלים עם נישואיו של ווטסון לקלי מופגן. הזוג מתחתן אך ברכבת המובילה אותם לירח הדבש אנשיו של מוריארטי מתקיפים, והולמס (שעוקב אחר בני הזוג מבלי שידעו) נאלץ להשליך את מרי מהרכבת - פעולה המאפשרת לו ולווטסון להמשיך לבד בהרפתקאותיהם. בגמר אחד האירועים המסעירים שיהיו בהמשך, הולמס מוצא את הרגע לפנות לווטסון ולשאול אותו "האם אינך מאושר עכשיו ממש כפי שהיית (יכול להיות) בירח הדבש שלך בבריטון?".

     

    צמד חמד. דאוני ג'וניור ולאו ב"שרלוק הולמס: משחק הצללים" ()
    צמד חמד. דאוני ג'וניור ולאו ב"שרלוק הולמס: משחק הצללים"

     

    במסגרת נסיונותיו המתמידים של הולמס להיתקע בין ווטסון ואשתו, דגש מיוחד מושם על יכולת ההתחפשות וההסוואה של הולמס. בין אם מדובר בתחפושת המאפשרת לו להיטמע בתוך חדרי מגורים,

    ובין אם הוא עוטה על עצמו תחפושת דראג. אי אפשר להאשים אותו בוויתור תבוסתני על הגבר שלו.

     

    החיזוק לממד ההומו-ארוטי מצוי גם בדמותו המשעשעת של מייקרופט (סטיבן פריי), אחיו הבכור של שרלוק הולמס. מייקרופט מבריק כמו אחיו, אך מעדיף אורח חיים מיושב התואם את תפקידו כעובד מדינה בריטי. הוא מאופק, למעט נטייתו המופגנת להסתובב בעירום ליד נשים תוך הפגנת אדישות מוחלטת לנוכחותן.

     

    גודש האירועים , התנועה המתמדת, והתקציב הנרחב המופגן היטב, מאפשר לריצ'י ליצור אנרכיה עלילתית מתמשכת. פחות שנון מכפי שהדמויות והסגנון היו רוצים לגרום לנו להאמין. פחות מתוחכם ויותר מתחכם. פחות אינטריגות ופענוח מחושב, ויותר תפניות כמעט אקראיות המוצדקות ביכולת ההיקש העל אנושית של הגיבור. פחות שכל והרבה יותר כוח. זהו בידור לקוי אך אפשרי.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים