שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מש' החוץ: שואת הארמנים - לא עניין לפוליטיקאים
    בעיתוי רגיש, תקיים ועדת החינוך דיון בנושא רצח העם הארמני. משרד החוץ סבור כי מדובר "בנושא להיסטוריונים, לא לפוליטיקאים". ח"כים רבים נמנעו מלהגיב לנושא הנפיץ

    היחסים המעורערים בין ישראל לטורקיה יקבלו עוד תפנית שלילית? דווקא בזמן שטורקיה פועלת באופן חסר תקדים נגד צרפת, לאחר אישורה של הצעת חוק בנוגע לרצח העם הארמני, תדון היום (ב') ועדת החינוך של הכנסת בנושא הנפיץ. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין דחה בקשה לדחות את הדיון, אבל גם הח"כים מבינים שהנושא רגיש במיוחד. בניגוד למקרים רבים בהם הם ששים להגיב, הפעם כמעט כולם סירבו להתייחס לדיון ולהצעה.

     

    טורקיה וצרפת כבר הסתכסכו בנושא:

    טורקיה: סרקוזי הפר הבטחתו להפיל חוק רצח העם

     

    פרט לחברי הכנסת וליו"ר ריבלין - שהחליט להשתתף בדיון - ייטלו בו חלק גם נציגים ממשרד המשפטים וכן ממשרד החוץ. לפני כשלוש שנים ניסו במשרד החוץ למנוע דיון בשואת הארמנים, אך הפעם הם הציגו עמדה שונה במעט. "מדובר בנושא שבעניינו צריכים להכריע היסטוריונים ולא פוליטיקאים", אמרו במשרד.

     

    היועץ לביטחון לאומי בלשכת ראש הממשלה, יעקב עמידרור, ביקש מריבלין לדחות את הדיון, אך יו"ר הכנסת לא נענה. "כעם שעבר שואה, לא נוכל להתעלם מנושא כזה ולכן הדיון יתקיים", אמר לעמידרור.

     

    גלאון: לגלות רגישות לאסונם של אחרים

    ח"כ זהבה גלאון ממרצ, שהצעתה לסדר היום בנושא "הטבח בעם הארמני" תעלה לדיון בוועדת החינוך, ביחד עם הצעתו המקבילה של ח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי, סבורה כי "הכרה בזוועות שהתרחשו בעבר לא צריכה להשפיע על היחסים העתידיים עם טורקיה". גלאון מאמינה כי טורקיה תמצא את הדרך לשמור על קשרים דיפלומטיים עם ישראל על פי אינטרסים משותפים, בלי קשר להצהרות שנשמעות מפי ראש ממשלתה רג'פ טאיפ ארדואן.

     

    "הצהרותיו של ארדואן נועדו יותר לצורכי פרופגנדה פנימיים", טוענת גלאון, שאומרת כי על הכנסת חובה להביע עמדה ברורה בנושא רצח העם הארמני, בפרט על רקע "השתיקה הרועמת של ממשלות ישראל לאורך שנים רבות כל כך". חברת הכנסת הוסיפה כי "החובה המוסרית להכיר ברצח העם הארמני אינה נושא של ימין ושמאל. דווקא כבת לעם היהודי, שידע שואה שאין כמוה בזיכרון האנושי ונלחם נגדה גם בימינו, מוטלת עלינו חובה מוסרית ראשונה במעלה לגלות רגישות לאסונם של עמים אחרים, ובעיקר להבין את ההשלכות".

     

    היחסים בין צרפת לטורקיה הגיעו בשבוע שעבר לשפל, אחרי שאושר חוק האוסר על הכחשת השואה הארמנית. על פי הצעת החוק, שעברה בבית התחתון של הפרלמנט הצרפתי, אזרח שיכחיש את רצח העם שביצעו שלטונות האימפריה העות'מאנית ב-1915 צפוי לעונש של שנת מאסר ו-45 אלף יורו קנס. בתגובה, החזירה טורקיה את שגרירה מפריז והודיעה על שורת צעדים חסרי תקדים, בהם איסור על נחיתת מטוסי קרב צרפתיים בשטחה וביטול כל הפגישות המדיניות עם נציגי צרפת.

     

    רצח הארמנים הוא אבן נגף המלווה את היחסים בין טורקיה לארמניה זה עשרות שנים. הארמנים טוענים כי בין 1915 ל-1918 טבחו קברניטי האימפריה במיליון עד מיליון וחצי ארמנים משום שהחשיבו אותם לגיס חמישי, והם רואים בעצמם הקורבנות הראשונים של רצח עם במאה העשרים. סביב אותן שנים, כך מעידים סיפורים ותמונות מצולמות, קיימו הטורקים בין השאר את "צעדות המוות" שבהן הוליכו המוני ארמנים שבועות ארוכים בלי מים ומזון עד שמתו בדרך. אחרים נורו למוות.

     

    אנקרה מכירה אמנם ב"סבל" הארמנים, אך טוענת כי ממדי ההרג היו צנועים בהרבה, וכי לא היה מדובר ברצח בכוונה תחילה. הטורקים מסרבים לקבל אחריות על מעללי הדורות הקודמים, ועושים מאמצים דיפלומטיים כבירים כדי למנוע מהעולם להכיר בזוועות כרצח עם. בעבר כבר איימו בניתוק יחסים עם מדינות והחזירו שגרירים על רקע כל החלטה שנתפשת כצעד בדרך להכרה בהרג הארמנים כרצח עם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ארדואן. "הצהרות לצורכי פרופגנדה"
    צילום: רויטרס
    ח"כ גלאון. "ההכרה - חובה מוסרית"
    צילום: עופר עמרם
    מומלצים