אירופה דוחפת את מהגריה לטרור? מראח כמשל

"כל כך הרבה פעמים הגעתי למרכז פריז ואנשים צעקו עליי 'לך הביתה'. הבית נמצא כאן, אבל זה לא מרגיש כמו בית" / חוסיין, צעיר צרפתי ממוצא אלג'יראי, 2005

"אנחנו צרפתים, אבל בהשוואה לצרפתים האמיתיים - אנחנו מרגישים זרים. "ומי הם הצרפתים האמיתיים? התשובה ברורה: אלה עם העור הלבן והעיניים הכחולות" / וואליד, צעיר צרפתי ממוצא אלג'יראי, 2005

"השאלה של הצרפתיות שלי היא שאלה לא רלוונטית. מה זה אזרחות? בסך הכול פיסת נייר. אני מהגטו. אני '93' (המיקוד של אזור סֶיין-סן דֶני, חגורת פרברי העוני המקיפים את פריז). זה הכול" / וואליד, צעיר צרפתי ממוצא אלג'יראי, 2005

הם ברחו מעוני, אבטלה, דיכוי, מלחמות ואסונות טבע לעבר עתיד טוב יותר באירופה. ומה ציפה לרבים מהם ביבשת הישנה? חיים בעוני ובמצוקה בפרברי הערים, בגטאות ובשכונות צפופות במיוחד. יותר מ-20 מיליון מוסלמים חיים כיום ברחבי האיחוד האירופי ומהווים את הקבוצה הדתית הגדולה ביותר מבין תושבי הגוש (4.5 אחוזים מכלל אוכלוסיית האיחוד האירופי). חלקם נולדו במדינות האיחוד, חלקם היגרו אליהן ולרובם הגדול אין כוונה לשוב לארצות המוצא שלהם בשל התנאים הקשים השוררים בהן.

נטע זר באירופה:

• סרקוזי: יש יותר מדי מהגרים בצרפת
• בריטניה משנה כיוון: הרב-תרבותיות נכשלה
• ברלוסקוני: נסכים לקבל רק מהגרות יפות מאלבניה
• שרת האינטגרציה השבדית: רעלות גורמות לבידוד
  

אך למרות זאת, החיים לא תמיד מאירים פנים לאוכלוסייה המוסלמית ההולכת וגדלה באירופה ואנשיה מתמודדים עם מכשולים רבים בדרכם לקידום חברתי, בהם אפליה נרחבת בחינוך, בתעסוקה ובדיור. בחלק מהמקרים, מקור האפליה איננו דווקא בממסד.  

ארץ חדשה. מהגרים לא-חוקיים מסומליה לחופי האי האיטלקי למפדוזה(צילום: AFP)

מכשולים אלה גורמים למוסלמים - ובאותה מידה גם למהגרים אפריקנים, אסייתים ועוד -  לחוש מיואשים ושוליים בביתם האירופי.

מכאן, הדרך לפעמים לעיסוק בפשיעה ובטרור, ורק ימים יגידו אם זה היה סיפורו של מוחמד מראח מטולוז. מראח בן ה-23, צרפתי ממוצא אלג'יראי, הפך ביום בהיר אחד מצעיר "שקט" ו"עדין" "שרצה לבנות וילה וצפה לעצמו עתיד טוב יותר" לרוצח בדם קר ולטרוריסט ש"מונע מאידיאולוגיה קיצונית".

ביום שני עצר מראח את הקטנוע השחור שגנב בתחילת החודש מול בית הספר היהודי "אוצר התורה" בעיר מגוריו. הוא ירד ממנו כשהוא חבוש קסדה והחל לפתוח באש לעבר כל הנקרה בדרכו, ואף ירה בילדים חסרי ישע מטווח אפס. בפיגוע הירי הקטלני נרצחו הרב יונתן סנדלר (29) בניו אריה (6) וגבריאל (3) והילדה מרים מונסונגו בת ה-8. כל הארבעה הובאו למנוחות בירושלים ביום רביעי. שבוע קודם לכן הוא רצח שלושה חיילים בטולוז ובמונטובן ושלשום פרצו כוחות הביטחון הצרפתיים לדירתו וירו בו למוות.

האם היה מראח מספר נוסף בסטטיסטיקה של צעירים שהמצוקה מסביבם ובתוך ביתם דחקה אותם לפשיעה, לאיסלאם הקיצוני ולטרור? האם היה הצעיר הצרפתי קורבן של אינטגרציה שנכשלה, קורבן של מדיניות אירופית שלא השכילה לשלב בתוכה את מיליוני המהגרים ששטפו את היבשת מאז תום מלחמת העולם השנייה ותקופת הדה קולוניזציה? ואולי האשמה היא רק בצעיר המוסלמי, שסבל על פי כמה דיווחים מבעיות באישיותו ולאו דווקא במדיניות ממשלתית כזו או אחרת?

מיעוט שבמיעוט

"כשמדברים על קיצונים מהסוג של מבצע הפיגוע בטולוז ועל הקבוצה אליה הם משתייכים, לא ברור לגמרי כמה הם מונים, אך בוודאי שהם מהווים מיעוט שבמיעוט ואלה לא משקפים את הבעייתיות של המוסלמים באירופה", מסביר ל-ynet ד"ר ראובן פז, חוקר תנועות איסלאמיות ומנהל הפרויקט לחקר תנועות איסלאמיות במרכז הבין-תחומי בהרצליה.

לא שוכחים את מהומות 2005:

• קלישי, פריז: "אני לא צרפתי, אני 93" / נועה רז
• מסביב לפריז יש הרי געש / יואב טוקר
• קן טרור, דקה מהלובר / סבר פלוקי
  

בדבריו שובר ד"ר פז כמה סטיגמות: "פעמים רבות האנשים המרכיבים את הקבוצה הקטנה הזו אינם עניים או מנוכרים לחברה. מדובר באנשים שבדרך כלל משתייכים לדור שני, שלישי, או רביעי בצרפת. מדובר לרוב באנשים משכילים שדווקא קיבלו חינוך טוב". הוא מציין כי בעיית המהגרים באירופה מקיפה לא רק מוסלמים, אלא את כלל המהגרים, בהם אפריקנים רבים - רובם נוצרים - שפשוט לא מצליחים להשתלב בחברה המערבית.

"המהגרים משיבים לפעמים אש כמו חיה פצועה". פריז בלהבות, 2005(צילום: איי פי)

"המערב הפרוע של המהגרים". מילאנו, 2010(צילום: AP)

ד"ר פז מסביר כי אחד המרכיבים של הבעיה היא הגישה של כמה מדינות באירופה, במיוחד אלה שאינן מעוניינות בהגירה באופן מובהק כמו אוסטריה, מדינות במרכז אירופה ובסקנדינביה. לדבריו, במדינות אלה התפתחה בעשור האחרון יותר ויותר שנאת זרים והיחס אליהם מאוד קשה מצד המקומיים, מה שמוביל לתחושת נרדפות מצד המהגרים, ובקרב המוסלמים מביא לתחושות של רדיפת האיסלאם כולו.

תסביך הקורבן

לצד הטענות של המהגרים ובני המיעוטים באירופה לאפליה, יש שיטענו כי ממשלות המדינות ביבשת דווקא הקצו משאבים גדולים כדי לקדם אוכלוסיות אלה. עם זאת, ד"ר פז טוען כי מדובר במכלול של יחסים בעייתיים.

"חלק ממדינות אירופה הן מדינות רווחה שבהן נהנים המהגרים מתנאים סוציאליים רבים. התושבים המקומיים רואים בהם נטל קשה על הכלכלה האירופית שלא נמצאת בשיאה וחשים שהם לוקחים להם מקומות עבודה וגורמים לאבטלה". מנגד, מסביר ד"ר פז, רבים מהמהגרים שלא הצליחו להשתלב בחברה, ובתוכם המוסלמים, תופסים עצמם כקורבן ומנציחים את המצב.

"לרוב, הקיצוניות נולדת מתוך תחושת קיפוח". שכונת טוטנהאם בלונדון(צילום: AFP)

ד"ר פז מסביר כי למרות שתחושות הקורבן מביאות חלק מהמהגרים ובהם המוסלמים לחוש עוינים כלפי מדינות אירופה ובשלב הקיצוני במיוחד לחוש כי מדובר במלחמת דת, "הסכנה של פיגועים נוספים מגיעה בעיקר מכיוון יחידים - וזה יכול לקרות", הוא אומר. "מצב כמו זה של המחבל בטולוז, שהתאמן באפגניסטן, הוא מצב מאוד קיצוני, שלא רואים הרבה". לדבריו, לרוב הקיצוניות הזו נולדת מתוך תחושות הקיפוח.

המאבק בבית - "על מוסלמי"

ד"ר פז מסביר כי בעשור האחרון בעיקר ניצלו גורמים מוסלמים את תחושת הקיפוח של המהגרים המוסלמים בני היבשת האירופית. לדבריו, גורמים כמו ארגון אל-קאעידה הפכו כל מעשה אמריקני או מערבי למאבק גלובלי - "המערב כנגד האיסלאם כולו", מה שהביא לדבריו לתופעת שרשרת: "כאשר יש גילויים אנטי-איסלאמיים באירופה כמו הקריקטורות של מוחמד בדנמרק, או איסור על חבישת רעלות במקומות ציבוריים בצרפת, למרות שהם נקודתיים, הם הפכו לסוגיה 'על מוסלמית', כל מוסלמי באירופה רואה עצמו נפגע מהם".

"יש כאלה שמשתלבים יפה, כולל בפוליטיקה הצרפתית, ספרדית ובלגית. אך באופן כללי, ההשתלבות של המהגרים המוסלמים מאוד קשה בחברה האירופית", אומר המומחה הישראלי ומסביר זאת בעובדה ש"חלקם רוצים לשמור יותר מדי חזק על המורשת, המולדת הישנה או שהם לא רוצים להשתלב בתרבות שרואים בה תרבות אחרת, מלאה שחיתות ציבורית, שמהווה סכנה לערכים שהם רוצים להגן עליהם".

"הרב-תרבותיות לא עובדת". 5% בבריטניה מהגרים(צילום: MCT)

ד"ר פז אומר שהשתלבות המוסלמים באירופה נעה בגלים. לדבריו, העשור האחרון לא בישר טובות למוסלמים ומוקד המחלוקת הגיע דווקא מקרב הדור הצעיר. "בניגוד לדור ההורים שעשו כל שביכולתם להשתלב בחברה האירופית, נרשמת נסיגה בדור הצעיר, דווקא בקרב אלה שנולדו באירופה וחלקם מעולם לא ביקרו במדינות המוצא שלהם. בני הדור הצעיר שומרים על הערכים המסורתיים בצורה הרבה יותר קנאית מהוריהם", אומר ד"ר פז.

"אצל ההורים היה קיים הרצון להתמזג כמה שיותר בחברה החדשה בעוד הצעירים של היום שומרים על הערכים, התרבות, המוזיקה והביגוד. מצב זה יוצר לאומנות מוסלמית שחלקה דתית וחלקה תרבותית". ד"ר פז הצביע על נקודה נוספת שמקשה על התאקלמות המוסלמים הצעירים באירופה. לדבריו, הצעירים המוסלמים מאוד רגישים למה שקורה במדינות המוצא שלהם ומושפעים מהתהליכים שמתרחשים בהן.

עם הפנים לארצות המוצא

"להתחזקות הגדולה של המפלגה האיסלאמית בתוניסיה, בעקבות 'האביב הערבי', יכולה להיות השפעה על התחושות של תוניסאים שהיגרו לאירופה. יש להם קשרים הדוקים עם מדינות האם, כספיים ומשפחתיים, ואירועים שמתרחשים בארץ המולדת משפיעים גם על דור שלישי ורביעי של מהגרים", אומר ד"ר פז.

לדברי המומחה הישראלי לתנועות איסלאמיות, פיגוע הירי בטולוז יכול בהחלט להשפיע על הגל הבא של השתלבות המוסלמים ביבשת אירופה. "כשמתברר שמבצע הפיגוע היה אדם שמזדהה או קשור לג'יהאד העולמי, ייתכן ששוב נהיה עדים לגל של שנאה ולאווירה עכורה בין הקיצוניים בשני הצדדים. מצב זה עלול להביא לגל של תחושות ניכור ואכזבה מחוסר האפשרות להיקלט בחברה וחוזר חלילה".

"לא מרגישים בבית". צפו במהומות בפרברי פריז ב-2009

ד"ר פז מוסיף כי ההתנהלות של הרוב בשני הצדדים תהיה זו שתקבע את השתלבות המהגרים, ובהם המוסלמים, בחברה האירופית. אולם, ההתבטאויות האחרונות מצד מנהיגים אירופים בכירים בסוגיה אינן מעודדות במיוחד.

סרקוזי: יש יותר מדי מהגרים בצרפת

בתחילת החודש אמר נשיא צרפת ניקולא סרקוזי כי יש יותר מדי מהגרים בצרפת ושהדבר מסכן את השתלבותם בחברה הצרפתית. הוא גם מתח ביקורת על הרשויות שצריכות לטפל בנושא. הוא הבטיח, לקראת הבחירות לנשיאות שיתקיימו בעוד כמה שבועות, כי יקטין את מספר המהגרים בכמעט חצי.

"מערכת ההגירה שלנו פועלת יותר ויותר גרוע, מפני שיש הרבה זרים במדינה שלנו ואנחנו כבר לא יכולים למצוא להם דיור, עבודה וחינוך", אמר סרקוזי וספג ביקורת על כך שהוא נוטה יותר ימינה כדי לנסות לקחת קולות ממנהיגת הימין הקיצוני, מרין לה פן.

"הצעירים של היום שומרים על הערכים, התרבות, המוזיקה והביגוד", בלגיה(צילום: AP)

קמרון: הרב-תרבותיות נכשלה

"במסגרת הרב-תרבותיות, עודדנו תרבויות שונות לחיות את חייהן, מנותקות אלה מאלה ומהזרם המרכזי. נכשלנו ליצור חברה שאליה קהילות אלה רוצות להתחבר. זה מותיר חלק מהצעירים המוסלמים חסרי שורשים. כל הבריטים צריכים להאמין בערכים בסיסיים ולקדם אותם באופן אקטיבי. זה אומר שעלינו להבטיח שכל המהגרים ילמדו אנגלית ושבכל בתי הספר ילמדו אלמנטים הקשורים לתרבות המשותפת", אמר קמרון.

גם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל התבטאה בנושא ההגירה, האינטגרציה וכישלון הרב-תרבותיות בגרמניה ועשתה זאת עוד עוד ב-2010. מרקל אמרה כי "הרב-תרבותיות נכשלה לגמרי" יש לדרוש מהמהגרים להשתלב בחברה, בין השאר על ידי מחויבות ללמוד גרמנית - ולא רק לאפשר להם זאת, כפי שנעשה בעבר.

עם זאת, היא הבהירה כי "האיסלאם הוא חלק מגרמניה המודרנית". דבריה של מרקל נאמרו זמן קצר לאחר שראש אחת המפלגות בקואליציה (CSU), הורסט זיהופר, קרא לעצירת ההגירה המוסלמית בגרמניה.

זיהופר הצהיר בראיון עיתונאי כי יש לעצור את ההגירה מטורקיה וממדינות ערביות, שאותן הגדיר כ"תרבויות זרות" לגרמניה, והוסיף כי גרמניה שואבת את ערכיה אך ורק מ"המסורת היהודית-נוצרית ומערכי ההומניזם".