שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מ"אַל-קסאם" ל"כיפת ברזל": בחירת השם והפיתוח
    מערכת ההגנה האקטיבית מפני רקטות, שהוכיחה את עצמה בסבב ההסלמה האחרון בדרום, פותחה בתנאי לחץ. ראש הפרויקט במשרד הביטחון מסביר בשיחה עם ynet את החלק של אשתו בבחירת השם, וסוקר את העלות מול התועלת

    רגע לפני שהסוללה הרביעית של "כיפת ברזל" הופכת למבצעית ולאחר שהמערכת הוכיחה את יכולתה בסבב ההסלמה האחרון בדרום, מספר ראש הפרויקט במשרד הביטחון, אלוף-משנה צ', על מערכת ההגנה מפני רקטות. בשיחה עם ynet הוא נזכר למה נבחר השם "כיפת ברזל" ולא "אַל-קסאם".

     

    "כיפת ברזל" - כתבות אחרונות ב-ynet:

    לוחם "כיפת ברזל" הציל טכנאי רגע לפני שיגור טיל

    תיירי כיפת ברזל: חשוב שהילד יראה את המערכת

    משעל לארדואן: עזה הפכה אתר לניסוי כיפת ברזל

    השגריר כתב טור, ארה"ב תשלח עוד כיפות ברזל?

     

    בשקט, הרחק מאור הזרקורים, כשמצד אחד מהנדסי רפא"ל עמלים על הפיתוח, ומצד שני אנשי חיל האוויר מפעילים את המערכת, הוביל אלוף-משנה צ' יחד עם צוות קצינים צעירים - סא"ל גיא, רס"ן מ', רס"ן רותם וסרן עינת - את הפרויקט תחת לחץ של התגברות איומי הרקטות. "בדרך כלל לוקח לפתח מערכת הגנה מסוג זה בסביבות 12-10 שנה, לנו זה לקח 3 שנים", סיפר ראש הפרויקט ל-ynet.

     

    "בקיץ 2004 נהרג הילד הראשון בשדרות מפגיעת קסאם, ואז פנינו לתעשיות וביקשנו פתרון. במשך שנה ישבנו על המדוכה ללמוד 24 הצעות שקיבלנו. הפתרון הכי קרוב לוועדה המקצועית שקבעה כי טיל מיירט הוא העדיפות, היה של רפא"ל. כתבנו להם תוכנית הדגמה ושר הביטחון דאז, עמיר פרץ, הנחה אותנו ב-2006 להפוך אותה לתוכנית מבצעית, על מנת שתוך שנה יסתיימו הפיתוח וההצטיידות".

     

    כיפת ברזל בפעולה בבאר-שבע (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    כיפת ברזל בפעולה בבאר-שבע(צילום: AFP)

     

    לאלוף משנה צ' וצוותו לא היה זמן מעט לנשום. הירי על הדרום לא הפסיק והזמן היחיד שמצא כדי למצוא שם למערכת ההגנה שנולדה היה בסופי שבוע. "השם הראשוני שעליו חשבתי היה בכלל אל-קסאם, אבל כשהפרויקט נכנס להתנעה הבנתי שזה שם בעייתי. ישבתי עם אשתי, ודיברנו על שמות אפשריים. היא הציעה את השם טמי"ר (טיל מיירט) כשם לטיל, ולמערכת עצמה חשבנו על כיפת הזהב. ביום ראשון למחרת, השם טמי"ר אושר מיד, אבל הייתה בעיה עם השם כיפת הזהב, מחשש שייתפס כמנקר עיניים - אז הוא שונה לכיפת ברזל".

     

    במהלך שנות הפיתוח, המערכת עמדה בהצלחה מול ניסויי שיגור של עשרות סוגי רקטות - בהם קטיושות, פג'ארים ארוכי הטווח, קסאמים וגראדים. חיל האוויר ערך ניסוי קבלה משלו בפברואר אשתקד, וחודשיים לאחר מכן רשם את היירוט הראשון, האמיתי. בסבב האחרון אחוז ההצלחה עמד על כ-85%, והמטרה בעתיד היא להגיע ל-95% יירוט. "בעולם, מערכות יירוט עומדות על 70% הצלחה. בעבר, מתוך מודיעין, סיכלנו 5% מהשיגורים, כך שגם 70% זו הצלחה אדירה", הסביר ראש הפרויקט, המשתייך למנהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון.

     

    כיפת ברזל בפעולה מעל אשדוד

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אחד השדרוגים שעברה המערכת בחודשים האחרונים התבטאה בהגדלת "עקבת ההגנה" של כל אחת משלוש הסוללות הפעילות, שמצליחות להגן על כ-90% מתושבי הדרום. שיפור היכולת הזו, בהתבסס על המשך הפיתוח, יאפשר בעתיד למערכת הרביעית שתגן על גוש דן להתמודד במקביל עם רקטות שישוגרו על האזור מלבנון ומעזה במקביל.

     

    עלות מול תועלת

    ברגע שמזכירים לאלוף-משנה צ' את נושא העלויות, חיוך ציני עולה על פניו. עלות כל טיל מיירט הוא עשרות אלפי דולרים, אבל אלוף-משנה צ' מזכיר את העלות מול התועלת בהצלת חיי אדם. "עשינו בדיקה. במלחמת לבנון השנייה נורו כ-4,000 רקטות לעבר ישראל, כ-1,000 מהן פגעו באזורים מיושבים. אם היה לנו אז את 'כיפת ברזל' שמיירטת את מרבית הרקטות, זה היה עולה 50-100 מיליון דולר. הנזק הישיר בלבד שנגרם למדינה בעקבות נזקי הרקטות ההן מוערך בכ-1.5 מיליארד שקל. יחס דומה מצאנו גם ב'עופרת יצוקה'".

     

    תיירי כיפת ברזל: עשרות הגיעו לסוללה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כ-800 מיליון שקל הושקעו בפיתוח המערכת ובהצטיידות בשתי הסוללות הראשונות, ובשנים האחרונות הצטרפה
    ארצות-הברית למימון המשך ההצטיידות, בהיקף של כ-200 מיליון דולר. הסוללה החמישית תגיע בסוף השנה והשישית במהלך שנת 2013. במבט לאחור, במערכת הביטחון לא מתחרטים לרגע על הבחירה במערכת הזו על פני החלופות שהוצעו, בהן יירוט באמצעות לייזר - הצעה אמריקנית שעד היום לא הבשילה לפיתוח מבצעי - או באמצעות תותחי וולקן, שבמקרה כזה שמונה מערכות ירי היו מספיקות להגן על עיר כמו שדרות. לעומת חלופת הלייזר, שלא נמצאה יעילה בכל מזגי האוויר בניגוד ל"כיפת ברזל", המערכת של רפא"ל נמצאה האפקטיבית ביותר להתמודד גם עם מטחי רקטות. "צריך להעביר את המערכת עוד כמה תהליכים של עדכונים ושיפורים", אמר אל"מ צ'. "בסיבוב הבא אני מאמין שנראה ביצועים טובים יותר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    85% הצלחה. "כיפת ברזל"
    צילום: EPA
    עשרות אלפי דולרים לטיל
    צילום: AFP
    אלוף-משנה צ'
    צילום: יואב זיתון
    מומלצים