שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    קנו לעצמכם דיסק לחג, ונקו אותו מאבק

    האלבומים שמחכים לכם על מדפי חנויות המוזיקה לקראת חג הפסח, הם בעיקר אוספים ומארזים שנראים כמו מסיבת ארכיון של הערוץ הראשון: נוסטלגיה מוכרת של קלאסיקה עברית - המיטב. ככה מתחדשים?

    רגע לפני פסח, באופן מסורתי חג הזהב של תעשיית המוזיקה הישראלית, וכבר אפשר להכריז בצער: מדובר בתעשייה הנאספת אל אבותיה. לאו דווקא במובן המורבידי של הביטוי, אלא בהקשר של האוספים. והאבות.

     

    עוד תווים של שי להב  ב-ynet:

     

    תעשיית המוזיקה שלנו מזכירה כרגע את ערוץ אחד, רגע לפני הרפורמה: מוסד מפואר בדימוס, שכל מה שנותר לו הוא הארכיון. היות וגם צרכני הדיסקים הפוטנציאליים - כלומר, אנשים בני 30 ומעלה - כבר לא ממש מתחברים למוזיקאים חדשים, אלא אם אלה פרצו מתוך הפריים טיים של ערוץ 2, יוצא שגם אין ממש ברירה אחרת.

     

    גם זוכה למארז: יוני רכטר שר "עוגן הרם"

     

    וכך, במקום להשקיע דמיון ומחשבה בפיתוח אמנים חדשים, מיטב המוחות היצירתיים מכונסים לקראת החג במטרה אחת: איך למכור את אותם שירים שכבר מכרנו מיליון פעם, בפעם המיליון ואחת, מבלי שהצרכן ירגיש שמורחים אותו. בהתאמה, ככל שהמקוריות של התוכן המוזיקלי קטנה, כך המקוריות של הקנקן רק עולה ופורחת. נאחזים במארזים.

     

    דוגמא קלאסית היא סדרת "מחוברים" של חברת פונוקול. לוקחים שני אלבומים קיימים, שיש ביניהם סוג של קשר נושאי, מוכרים אותם יחד במחיר משתלם ומתהדרים בשם בעל ניחוח רלוונטי ועכשווי. כך למשל, חיברו בין אריק איינשטיין ויוני רכטר, בין גלי עטרי ועפרה חזה - ובין סשה ארגוב וחיים חפר.

     

    עופרה חזה שרה את "לתת" במסגרת פרויקט "עבודה עברית"

     

    כיוון קבוע אחר הוא האוספים. אלה מתחלקים להרבה מאד תתי סעיפים: הראשון הוא האוספים הסטרייטים. מוש בן ארי, למשל, חוגג אוסף כזה לראשונה בתולדותיו. טבעי ומתבקש אחרי למעלה מעשור של פעילות. כנ"ל לגבי סאבלימינל, שמשיק אוסף כפול הכולל גם 5 שירים חדשים.

     

    שם טוב לוי זכה עתה לאוסף משולש, במסגרת סדרת "המיטב", 20 שנה אחרי שאלבום האוסף הראשון שלו יצא לחנויות (ומאז, איך לומר, הקריירה של שם טוב לוי הנפלא באמת לא הייתה משופעת בלהיטים). אחרי פסח ייצא גם אוסף משולש של עפרה חזה, שכבר נאספה בעבר בשני מארזים משולשים(!) שנקראו "מנגינת הלב" ו"מנגינת הלב 2" כמובן.

     

    תת סעיף נוסף הוא אוספים נושאיים. למשל: שירי האהבה הגדולים של חוה אלברשטיין, אוסף כפול חדש שיצא עכשיו. או: "היו זמנים: לסבא וסבתא באהבה", השירים הגדולים של שנות ה-50 בארץ (המתחרה בקרב חסר פשרות באוסף החדש "ארצנו הקטנטונת" של שירי הגבעטרון, המוקדש לעשור הראשון של המדינה).

     

    גידי גוב ורוני אלטר מבצעים את "אבשלום" מתוך "לילה של כוכבים"

     

    לקטגוריה הזו אפשר להכניס גם את "יהודה הלוי פינת אבן גבירול", אוסף כפול של שירים מתוך המופע נושא אותו שם, שהתקיים ב-2004, וכן שירים אחרים המהווים המשך מודרני של ז'אנר הפיוט. המקרה הזה הוא חריג, כי ההשקעה שנעשתה כאן ברמת האינפורמציה, המאמרים שנכתבו במיוחד ואיסוף החומרים היא כל כך גדולה, עד שמדובר במוצר מקורי לכל דבר, למרות שהוא אוסף.

     

    מה שמוליך אותנו לאלבום חדש נוסף מבית "עבודה עברית" - שאחראי גם לאוסף הקודם - "לילה של כוכבים". שירי הילדים של שלום חנוך, בביצועים חדשים של זמרים עכשוויים. כאן כבר מדובר בז'אנר מתוחכם יותר של אוסף. אנחנו מגישים לכם שירים שאתם כבר מכירים היטב, למעשה גדלתם עליהם, ככה שאין צורך במאמץ אמיתי, אבל בכסות עדכנית של "מיטב המבצעים" שיטפלו מחדש בשירים.

     

    זו כבר הפעם השנייה שבה שלום חנוך זוכה לכבוד הזה, שהיה מפוקפק למדי במקרה הקודם - מחווה לשירי "חתונה לבנה" שלו. מבלי להתייחס לאיכות האלבום צריך להזכיר שעם כל הכבוד להשקעה, ולשורה הארוכה והמכובדת של אמנים שמשתתפים בו, עדיין מדובר בהליכה על הנתיב הכי בטוח והלא בהכרח מקורי (בשונה ממיזם אחר של "עבודה עברית", "רישומי פחם", בו לקחו אלבום כמעט סקיצתי של מאיר אריאל, והפיחו בו חיים חדשים לגמרי).

     

    שלום חנוך מככב גם בתת סעיף אחר, זה של ההופעות המוקלטות. דרך אלגנטית להוציא אוסף, אבל עם ערך מוסף (לא תמיד. ממש לא). "יציאה 2" של שלום מנציח בפעם השנייה סיבוב הופעות מצליח שבו נלקחו הקלסיקות שלו ופורקו עד דק לרמתן האנפלגדית (בלי קשר ל"4 תחנות", סיבוב ההופעות החדש יחסית שלו, שבו כל הופעה הוקדשה לכמה אלבומים שלו מתקופה מסויימת, וגם זכה למארז מרובע משל עצמו...). בקיצור, אפילו גדול הרוקרים שלנו הפך למפעל הנצחה.

     

    גם יוני רכטר חוגג אלבום הופעה חיה כפול, "העיקר זה המוזיקה". במקרה שלו, חשוב לציין שרכטר נהנה בשנתיים האחרונות מפריחה גדולה בהופעות שלו, והאלבום הזה מתעד היטב את התנופה שמאפיינת אותן. בהקשר הזה חשוב להזכיר גם את סיבוב ההופעות החדש מחודש של מתי כספי וריקי גל, שמצטרף לרשימה הארוכה שלעיל במובן הזה שערכו הוא בעיקר נוסטלגי ורגשי, לא מקורי.

     

    כל הנאמר כאן לא סותר את העובדה שיצאו גם אלבומים מקוריים לקראת פסח

    השתא. החשובים שבהם ייסקרו כאן בשבוע הבא. ובכלל, אם בודקים מספרית, הרי שכמות האלבום החדשים שיוצאים בארץ בשנים האחרונות עולה - ואפילו מאד! - על הכמות שנרשמה בימי הזוהר של תעשיית המוזיקה הישראלית.

     

    אבל בכל הנוגע לאלבומי מיינסטרים מאז'וריים, כאלה שאמורים להפוך למתנת החג הקלאסית, יש מעבר הדרגתי וברור מאלבומים מקוריים חדשים, לאוספים מאוספים שונים. מה שנותר מחברות התקליטים מפחד להשקיע בחומרים חדשים. מה שנותר מציבור רוכשי הדיסקים מפחד להיחשף לחומרים כאלה. הפשרה היא: קנו לעצמכם מארז לחג.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אריק איינשטיין ושלום חנוך. נוסטלגיה
    עטיפת אלבום
    שם טוב לוי. אוסף משולש
    עטיפת אלבום
    גלי עטרי. המיטב
    לאתר ההטבות
    מומלצים