שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למי אכפת שהיה מין קבוצתי בחוף?
    איפה הצניעות, איפה האיפוק ואיפה העדינות. מזמן הפסקנו לראות בערכים הללו הנחת יסוד חברתית. נדמה שהיום מצפים מאדם רק לזאת: שלא יעבור על החוק. וזה מה שוהפך את המין הקבוצתי בחוף בוגרשוב לאירוע מצמרר עוד יותר
    נער - יש אומרים שגם חבריו - קיימו יחסים עם אישה בחוף בוגרשוב בתל אביב בעיצומו של יום. הדיון התקשורתי בפרשה מתמקד בעיקר בשאלה אחת: האם היחסים היו מתוך רצון חופשי לחלוטין של האישה (לטענתה, חופשי ביותר). עיתונאים מעלים השערות שונות: האם סיממו אותה? אולי השקו אותה אלכוהול? שמא ניצלו את מצבה הנפשי המעורער?

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    נדמה לי שיש כאן ניסיון למצוא הצדקה רציונאלית לתחושת הקבס שעולה בכולנו נוכח הסיפור הזה. אנו חשים שהסיטואציה המתוארת דוחה ומבזה. אבל במה באמת חטאו הנערים? אישה בוגרת הסכימה לקיים איתם (או אתו) יחסים. מה רע?

     

    רק אל תהיה עבריין

    החברה הישראלית של פעם הייתה יכולה להשיב בקלות לשאלה הזו. כאשר ערכים כמו צניעות, איפוק ועדינות נחשבו מסד הכרחי לחברה נורמאלית - לא היו נחוצות הצדקות נוספות לתחושת הבחילה. הרי מדובר באירוע דוחה ומעוות, ההופך ביטוי אינטימי של אהבה, להתבהמות גסה בראש חוצות.

     

    אבל בחברה הישראלית דהיום - איפה הצניעות, איפה האיפוק ואיפה העדינות. מזמן הפסקנו לראות בערכים הללו הנחת יסוד חברתית. נדמה שהיום מצפים מאדם רק לדבר אחד: שלא יעבור על החוק, האוסר פגיעה באנשים אחרים. המרנו את ערכינו החברתיים המשותפים בחשיבה לגליסטית צרה: רק אל תהיה עבריין. יותר מזה אנחנו לא דורשים. לכן אפשר לבוא בטענות לנערים הללו רק אם נוכיח שאכן פגעו באישה, וכי לא פעלה מרצונה החופשי.

     

    אבל מה אם לא? מה אם תחקיר מעמיק יגלה שהאישה אינה נערת ליווי (כפי שפורסם), אלא חוקרת גרעין מבריקה, שמתוך רצון חופשי מעוות שיתפה פעולה עם הנערים הללו? האם בנסיבות כאלו המעשה יוגדר כנורמאלי, מקובל וראוי? האם נוכל להאשים את הנערים רק על הסעיף הפלילי הזניח של "מעשה מגונה בפרהסיה"?

     

    ערכיים תהיו

    הרמב"ן עמד על כך שאפילו ההלכה היהודית, העוסקת בפירוט רב במוסר האישי, איננה יכולה להקיף את כל ההתנהגויות הפסולות: "התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים, והתירה הַבִּיאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין. אם כן, ימצא בעל התאווה מקום להיות שטוף בזימת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין ובזוללי בשר, וידבר כרצונו בכל הנבַלות (ניבול פה), שלא הוזכר איסור זה בתורה. והנה יהיה נבל ברשות התורה" (רמב"ן, ויקרא י"ט, ב').

     

    אדם יכול להיות "נבל ברשות התורה", לנצל פרצות בחוק ולחיות באופן בהמי ומאוס. כדי למנוע זאת, הסביר הרמב"ן,
    קבעה התורה הוראה כללית: "קדושים תהיו". הציווי הזה אוסר עלינו להסתפק בדרישות החוק, ותובע מאתנו התנהגות ערכית, עדינה ומאופקת.

     

    דומני שכך יש לתרגם את "קדושים תהיו" לישראלית מדוברת: ערכיים נהיה. אסור להפקיד את המוסר הציבורי בידי משפטנים בלבד. אסור למדוד התנהגות מעוותת רק דרך הפריזמה של החוק הפלילי. כולנו מרגישים תיעוב לנוכח העדויות מחוף בוגרשוב. צריך לומר במפורש: גם אם המשפטנים לא ימצאו בספר החוקים סעיף ההולם ענישה על מעשה זה, הוא עדיין פסול ומכוער. אולי חוקי - אבל מסריח.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    זירת האירוע - חוף בוגרשוב
    צילום : עידו ארז
    דברים שעדיף לא לראות
    צילום: index open
    הרב חיים נבון
    צילום: מרים צחי
    מומלצים