שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    התרגיל המסריח, גרסת המקור
    פרס כבר הזמין את החברים לחגיגה בכנסת. אפילו סוניה באה. בדקה ה-90 הכול השתבש: הרבנים התערבו, ההסכם נחתם-לא-נחתם בעט מחיק ואריק שרון "חטף" שני ח"כים לפרדס. 22 שנים אחרי, הגיבורים משחזרים את המעשיות והדרמה ומזכירים: "זאת הפוליטיקה, מי שלא מבין אין לו מה לחפש בה"

    "הוא נראה מותש ופגוע. במרירות רבה מאוד דיבר על כך שרב היושב בניו יורק יכול להכתיב לחברי הכנסת בישראל איך להצביע. הוא נזקק לזמן, קצבתי לו עוד חמישה עשר ימים להשיג את הרוב הדרוש לו. כל הפרשנים הפוליטיים ניסו להסביר מדוע התמשכה הפגישה בינינו על פני יותר משעה. הסיבה האמיתית לכך הייתה שפרס עמד על סף התמוטטות פיזית כשהגיע אלי. המזכירות בלשכתי הבחינו בכך שהוא חיוור וחלוש מאוד. עלינו לדירתי ואורה מיהרה להכין לו ארוחה. הוא חישב להתמוטט, פיזית ואולי גם מנטאלית".

     

    (מתוך ספרו האוטוביוגרפי של הנשיא לשעבר חיים הרצוג "דרך חיים")

     

    היה זה אחד הימים הקשים, ההזויים והמשפילים בתולדות כנסת ישראל בכלל, ובקריירה הפוליטית של שמעון פרס בפרט. דווקא באותו הבוקר התעורר מנהיג המערך למה שאמור היה להיות אחד הימים המרגשים בחייו, היום בו יציג את ממשלתו החדשה בכנסת ויושבע לראשות הממשלה. אפילו סוניה פרס חרגה ממנהגה ביום ההוא והצטרפה לבעלה בנסיעתו לירושלים. כמה דקות לפני 7:00 נכנסו השניים למכוניתם, אבל אז פתח הנהג את הרדיו כדי להאזין לחדשות והפצצה (הפוליטית) נפלה. "חברי הכנסת מטעם אגודת ישראל לא יתמכו בממשלה הצרה בראשות העבודה", בישר הקריין. המשמעות ליושבים ברכב הייתה ברורה - בלי חברי הכנסת של "אגודה" אין ממשלה. השמועות מספרות שעד שהגיעו לפתח בניין הכנסת בירושלים שתקו בני הזוג פרס שתיקה רועמת.

     

    אחרי 7:30, מחדר סיעת העבודה בכנסת, ניסה פרס להפעיל את כל הקשרים והמתווכים, ללא הצלחה. חברי הכנסת הסוררים ורדיגר ומזרחי מאגודות ישראל שהבטיחו לתמוך בהקמת ממשלתו נעלמו כלא היו. כשפתח היו"ר דב שילנסקי את המושב המיוחד של הכנסת, פרס המיוסר כבר ידע שחסר לו הרוב הנדרש להקמת הממשלה ובתום דיון סוער ביקש דחייה. סוניה ישבה כל העת ביציע האורחים, צפתה בבעלה מתבזה.

     

    החיוך של סוניה ושמעון פרס נמחק מהר באותו יום (צילום: הרמן חנניה, לע"מ) (צילום: הרמן חנניה, לע
    החיוך של סוניה ושמעון פרס נמחק מהר באותו יום(צילום: הרמן חנניה, לע"מ)

     

    שעות ספורות אחר כך יגיע פרס לבית הנשיא ויבקש ארכה נוספת להקמת הממשלה, אז על פי הרצוג גם כמעט והתמוטט. מאוחר יותר בראיון לרדיו יכנה יצחק רבין את הפארסה הפוליטית הזו בכינוי הקליט, שיהפוך מאז למטבע לשון - "התרגיל המסריח".

     

    למען השם, תן לפרס. בעצם לשמיר

    "אני ממש לא חושב שהכינוי 'תרגיל מסריח' תואם את מה שבאמת קרה בשטח, זה היה ניסיון למהלך פוליטי לגיטימי", שיחזר בשיחה עם ynet יוסי ביילין, מהאדריכלי המהלך הכושל ההוא, בשבוע של פצצה פוליטית מהדהדת במיוחד. "בעצם הרעיון של ממשלה צרה בראשותנו קרם עור וגידים מרגע הקמתה של ממשלת האחדות

     בראשות יצחק שמיר מהליכוד. הפיצוץ הגיע על רקע הצעתו של מזכיר המדינה האמריקני ג'יימס בייקר להביא להידברות אזורית. שמיר סרב וזה היה הקש ששבר את גב הגמל".

     

    בעקבות התנגדותו של שמיר למסמך בייקר, התכנסו שרי העבודה ודנו בהפלת הממשלה. כשנודע לשמיר על כך הוא הכריז על פיטורי פרס, שהיה אז שר האוצר. בתגובה התפטרו כל שרי העבודה. שמיר לא ידע שבאותו הזמן רקח פרס הסכם סודי עם השר הצעיר אריה דרעי וסיעת ש"ס לתמיכה בהפלת הממשלה.

     

    הרב עובדיה יוסף ואריה דרעי. הזגזוג של ש"ס (צילום: בועז בן ארי, כיכר השבת) (צילום: בועז בן ארי, כיכר השבת)
    הרב עובדיה יוסף ואריה דרעי. הזגזוג של ש"ס(צילום: בועז בן ארי, כיכר השבת)

     

    הדרמה רק התחילה. "ידיעות אחרונות", 16 במרס 1990 ()
    הדרמה רק התחילה. "ידיעות אחרונות", 16 במרס 1990
      

    ב-15 במרס 1990 התקיימה הצבעת האי אמון. 60 חברי כנסת תמכו בהפלת הממשלה, 55 התנגדו. אגודת ישראל תמכה במהלך, וחברי הכנסת של ש"ס - להוציא את השר יצחק פרץ שהתנגד - נעדרו מהמליאה. הייתה זו הפעם הראשונה והאחרונה שבה נפלה ממשלה בישראל בהצעת אי אמון. אחרי שנפלה ממשלת שמיר, פרס פתח במשא ומתן להקמת ממשלה עם החרדים. הסכם ראשוני נחתם עם חברי דגל התורה, אולם עם שתי הסיעות החרדיות האחרות התגלו קשיים.

     

    "צריך להבין שבראש ש"ס עמדו אז שניים - הרב שך והרב עובדיה יוסף", מזכיר השר דאז פרץ. "ומיום הקמתה של ש"ס ועד אותו תאריך כל מהלך היה מתואם בניהם. אבל הפלת הממשלה נעשתה בלי תיאום עם הרב שך. הרי אנחנו בש"ס הבטחנו לציבור שלנו לפני הבחירות שאנחנו הולכים עם הליכוד. עכשיו לא רק שתרמנו להפלתה של הממשלה, גם הייתה כוונה להצטרף לממשלת שמאל צרה. הרגשתי שאנחנו פוגעים בקהל הבוחרים שלנו".

     

    בסוף זה לא הצליח ()
    בסוף זה לא הצליח

     

    הרצוג מטיל על פרס להרכיב את הממשלה. מציאות בלתי אפשרית (צילום: סער יעקב, לע"מ) (צילום: סער יעקב, לע
    הרצוג מטיל על פרס להרכיב את הממשלה. מציאות בלתי אפשרית(צילום: סער יעקב, לע"מ)

     

    ד"ר ניסן לימור היה באותם ימים מנכ"ל בית הנשיא. "כשיש ניסיון להקמת ממשלה, הנשיא על פי החוק מחויב לקיים התייעצויות עם הסיעות, אבל המציאות בשטח הייתה פשוט בלתי אפשרית", הוא מסביר. "מגיעה סיעה מסוימת ואומרת דבר אחד, ויום אחרי בכיר בסיעה אומר דברים הפוכים. רגע אחד יש הסכמה וברגע הבא אין".

     

    הנשיא המנוח הרצוג כתב בספרו: "לאחר הפגישה שלי עם נציגי ש"ס, הרב עובדיה יוסף טלפן אלי וביקש שאתעלם מכל מה ששמעתי בפגישה. הוא הפציר בי, 'למען השם', להטיל את הרכבת הממשלה על פרס. והנה בו בערב בשעת לילה מאוחרת הגיע אליי אריה דרעי, מנהיג ש"ס ושר הפנים והודיע כי עכשיו נתונה תמיכת ש"ס לשמיר. התקשיתי מאוד לעמוד על טיב המשא ומתן הפוליטי שהתנהל מאחורי הקלעים ועל מהות ההבטחות שנסחרו בין המפלגות, אינני בטוח שאפילו רציתי לדעת מה באמת קרה שם".

     

    הדיווח ב"ידיעות אחרונות": פרס יוצא מבית הנשיא. על סף התמוטטות ()
    הדיווח ב"ידיעות אחרונות": פרס יוצא מבית הנשיא. על סף התמוטטות

     

    ח"כ אברהם שריר, לצד שושנה ארבלי אלמוזלינו (צילום: יעקב סער, לע"מ) (צילום: יעקב סער, לע
    ח"כ אברהם שריר, לצד שושנה ארבלי אלמוזלינו(צילום: יעקב סער, לע"מ)

     

    הרב יוסף שמר באותו הזמן על עמימות ולא נתן לפרס תשובה ברורה. במצב זה עדיין לא היה לממשלה הווירטואלית של פרס רוב בכנסת. הוא פנה לסיעתו הטרייה של יצחק מודעי שפרשה מן הליכוד והבטיח לחבריה הבטחות מפליגות. משכשל המשא ומתן עם הסיעה כולה, התמקדו המאמצים בניסיון להגיע להסכם עם אחד מחבריה - ח"כ אברהם (אברשה) שריר.

     לפי פרסומים, לשריר הובטח כי יהיה שר בכיר בממשלה האחראי על שני משרדים, שריון מקום עבורו ברשימת העבודה לכנסת הבאה, ומינוי של מקורביו למשרות בכירות בחברות ממשלתיות.

     

    "לא דובים ולא יער", מפטיר השבוע שריר בלגלוג, "הדבר היחיד שמדויק בסיפור הזה הוא שאני פרשתי מהליכוד בעקבות סכסוך עם שמיר, שנישל אותי בהפתעה מרשימת השרים של הליכוד. כשהתפוצץ סיפור התרגיל המסריח, מה לא אמרו עליי? אבל תאמין לי, הכול שטויות, המצאות".

     

    עבר עם העט מעל הנייר

    לעומת ש"ס, באגודת ישראל דווקא הייתה כוונה להיכנס לממשלה. הסיעה שמנתה חמישה חברי כנסת אפילו חתמה על הסכם קואליציוני מול העבודה. סיפור ההסכם הזה הפך ברבות השנים למעשייה פוליטית. שני הגיבורים המרכזיים היו חברי הכנסת אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי.

     

    "מי שחי את החיים הפוליטיים יודע שזאת הייתה דרמה אדירה", מספר מזרחי. "במשך שלושה שבועות הגיעו לביתי בלוד מאות, אולי אלפי אנשים שהפעילו עליי מכבש לחצים פוליטיים מכל הכיוונים. אני הייתי אצל פרס אולי ב-15 ישיבות, נפגשתי איתו ואמרתי לו - תשכנע אותי, ולא השתכנעתי. בשלב מסוים אפילו נשלחה אליי מטעמו אישיות רבנית מאוד חשובה שהסבירה לי שאפילו לא צריך להצביע בעד, מספיק שלא אצביע נגד. אמרו לי - סע לשבועיים לבקר את המשפחה בארה"ב, תחזור ותהיה שר בכיר".

     

    וגם הברחת נשק ענקית לעיראק ()
    וגם הברחת נשק ענקית לעיראק

     

    כחלק מניסיונות השכנוע להצביע יחד עם הסיעה בעד הממשלה, מספר מזרחי שהובטחו לו הבטחות מרחיקות לכת. "קבלתי מסרים ברורים ממפלגת העבודה שמה שאני רוצה אני אקבל, הבטיחו לי מעמד של שר בכיר ותוספת תקציב למשרד של 25 מיליון שקל בשנה הראשונה. אמרתי להם שתקציבים לא מעניינים אותי".

     

    מי שהפעיל אז בשלט רחוק את חברי הכנסת ורדיגר ומזרחי היה הרבי מלובביץ', שהתנגד נחרצות לכניסה לממשלה הדוגלת במסירת שטחים. אולם פרס בתמימותו עדיין האמין אז שההסכם שחתם עם אגודת התורה יעמוד במבחן. "הייתה חתימה על ההסכם ופשוט רימו אותנו", נזכר ביילין. "ורדיגר ומזרחי פשוט נעלמו. שרון החביא אותם בפרדס והם לא הגיעו. אני זוכר שישבנו בכנסת וחיכינו, זאת הייתה מבוכה גדולה. בסוף הבנו שהם לא מתכוונים להגיע".

     

    הדרמה החרדית, אפריל 1990 ב"ידיעות אחרונות" ()
    הדרמה החרדית, אפריל 1990 ב"ידיעות אחרונות"
      

    "פרס היה כל-כך בטוח שיש לו רוב, עד כדי כך שהזמין את בני משפחתו וחבריו לכנסת", מתאר יוסי אחימאיר, שהיה אז עוזרו האישי של שמיר. "היה קרב על כל קול, בדקה ה-90 ורדיגר ומזרחי נשארו עם שמיר. היו אז סיפורים על פגישות ליליות חשאיות עם אריק שרון , שהוא לקח אותם לפרדס בחבל לכיש ליד בנימין והסתיר אותם".

     

    "שום פרדס, שום שרון ושום פגישות חשאיות", מנפץ מזרחי את האגדה. "באותו הבוקר שלחתי פקס לפרס, כתבתי שם שאני מכבד אותו מאוד, אבל שלא אוכל לתמוך בממשלה שדוגלת בהחזרת שטחים, כי זה נוגד את המצפון שלי ואת הבטחותיי לבוחרים. הצעתי לו לבטל את הישיבה, אבל הוא המשיך בכל זאת".

     

    מאוחר יותר התגלו בעיות גם במסמך הקואליציוני שנחתם בין אגודת התורה למערך. האגדה מספרת שורדיגר אומנם השתתף בטקס החתימה, אך במקום לחתום על ההסכם רק עבר עם העט מעל הנייר. "יש כמה גרסאות לסיפור הזה", טוען בפנינו מזרחי, "אם אתה שואל אותי, ההשערה שלי היא שוורדיגר השתמש בעט מחיק ועם זה הוא חתם. אני באופן אישי מודה שחתמתי על ההסכם הקואליציוני, אבל כמו שבן אדם עושה תשובה על חטא, גם במקרה הזה לא הרגשתי שלם עם ההסכם. בנוסף עמדתי אז מול מכבש לחצים כל-כך גדול, הלחץ עליי היה כמעט היה לחץ פיזי".

     

    ימי האחדות תמו. שמיר ופרס בכנסת (צילום: נתי הרניק לע"מ) (צילום: נתי הרניק לע
    ימי האחדות תמו. שמיר ופרס בכנסת(צילום: נתי הרניק לע"מ)

     

    ביילין מתאר את הקרב המאסף: "בניסיון נואש אחרון פרס ביקש מהרב עובדיה יוסף שש"ס יצביעו בעד. אבל הרב עובדיה סרב. כך למעשה הסתיים היום המביך ההוא כשהממשלה שהייתה אמורה לקום, לא הוקמה".

     

    "הספין של רבין"

    כעבור כמה ימים, כשהתברר לנשיא הרצוג ששני הסרבנים של אגודת ישראל לא ישנו את דעתם וגם לא יתפטרו מהכנסת, הוא טלפן לפרס, ואמר לו שאינו רואה טעם בהמשך הניסיונות להקים ממשלה בראשותו. "חשבתי שמוטב לסיים את הפרשה, לצמצם את ההפסדים ולהחזיר לידיי את המנדט בדרך מכובדת. כמוהו בדיוק ידעתי שחברים ממפלגתו מתארגנים מאחורי גבו להדיחו מן ההנהגה ולהכתיר תחתיו את רבין", כתב הרצוג בספרו.

     

    "התרגיל המסריח היה כינוי מאוד פוגעני של רבין כלפי מהלך מדיני שהוא היה בעצמו חלק דומיננטי אם לא מוביל בו", תוקף ביילין. "זה היה ספין מתוכנן היטב. מה שרבין עשה היה דבר ציני ביותר, כדי לנקות את ידיו מהפארסה, הוא יצא לרדיו וקבע את המונח המטעה 'התרגיל המסריח'. כמובן שבמפלגות הימין אימצו בשמחה את הכינוי ועשו ממנו מטעמים".

     

    ב-26 באפריל זה כבר נגמר. הכותרת המשולשת ב"ידיעות אחרונות" ()
    ב-26 באפריל זה כבר נגמר. הכותרת המשולשת ב"ידיעות אחרונות"

     

    פרס ורבין. ימי תיעוב (צילום: נתן אלפרט, לע"מ) (צילום: נתן אלפרט, לע
    פרס ורבין. ימי תיעוב(צילום: נתן אלפרט, לע"מ)

     

    "זה היה מהלך פוליטי לגיטימי, מה פה היה פסול?", שואל אברהם שריר. "רבין פשוט שנא את פרס והדביק למהלך הזה את הכינוי 'התרגיל המסריח'. אם לא היריבות ביניהם מי היה מתייחס לזה בכלל? ביטויים נדבקים, אין מה לעשות. השבוע לדוגמה כולם מדברים על כך שמופז קרא לביבי שקרן ועכשיו הוא יושב איתו בממשלה. אז גם זה נדבק. בסופו של דבר אם אתה שואל אותי על התרגיל הפוליטי ההוא ועל זה שנעשה בין הליכוד לקדימה השבוע, שניהם רחוקים מלהיות מסריחים".

     

    בצד השני עוד לא שוכחים. "אם רבין אמר שזה תרגיל מסריח, אז כל שנותר הוא להסכים איתו", אומר יוסי אחימאיר. "לדעתי ביבי ראה בשבוע שעבר את ועידת הליכוד וזה הזכיר לו את ימי שמיר, כשמתוך הבית מגיעה אופוזיציה. בדומה לימים ההם אני חושב שהדבר החמור ביותר הוא תת התרבות הפוליטית. תראה את מופז, אחרי השבוע אני קורא לו רב-אלוף הזיגזגים".

     

     (צילום: מיכאל קרמר) (צילום: מיכאל קרמר)

    סיכומי הנשים של. "ידיעות אחרונות", אפריל 1990 (צילום: מיכאל קרמר) (צילום: מיכאל קרמר)
    סיכומי הנשים של. "ידיעות אחרונות", אפריל 1990(צילום: מיכאל קרמר)

     

    "זאת הפוליטיקה ומי שלא מבין את זה אין לו מה לחפש בה", מטיח מזרחי את האמת בפנים. "זה כמו בל"ג בעומר בהר מירון, מצד אחד אנשים מתפללים ובוכים, מצד שני שמחה והילולה. ככה זה גם בפוליטיקה".

     

    הרב יצחק פרץ עמד בפרץ. "כבר אז חשבתי שש"ס עשתה טעות אדירה כשזגזגה אל מול הבוחרים שלה", הוא טוען, "אני מאמין שאיש אמת צריך להיות איש אמת גם בעולם הפוליטי".

     

    איפה הם היום

    בסיומה של הפארסה ההיא, חזר המנדט לידי הנשיא ומלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על שמיר. הליכוד בראשותו הצליח להרכיב קואליציה שנשענה על מפלגות הימין, המפלגות הדתיות והמפלגה לקידום הרעיון הציוני של מודעי.

     

    ומה עלה בגורלם של גיבורי הפרשה? ובכן, שריר חזר לליכוד לאחר שנענה לקריאתו הדרמטית של שמיר שנכנסה ללקסיקון הפוליטי "אברשה שוב הביתה". זמן קצר אחר כך הגיעה הקריירה הפוליטית שלו לסיומה. פרץ פרש מש"ס בעקבות התרגיל והקים סיעת יחיד. לקראת הבחירות לכנסת ה-13 חבר ליהדות התורה, אך כעבור זמן קצר פרש, והיום הוא רבה הראשי של העיר רעננה.

     

    הלוזר, השרדן. הנשיא (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    הלוזר, השרדן. הנשיא(צילום: אוהד צויגנברג)

     

    מזרחי פרש גם הוא בעקבות התרגיל המסריח מאגודת ישראל והקים סיעת יחיד בשם גאולת ישראל, הוא הצטרף לממשלת שמיר וכיהן בה כסגן שר הבריאות. בבחירות לכנסת השלוש עשרה התמודד במסגרת סיעת היחיד שלו,
    אך לא עבר את אחוז החסימה. על ורדיגר חברו של מזרחי לסיעה, הופעלו לחצים כבדים להתפטר מהכנסת בעקבות התרגיל המסריח. הוא כמעט הגיש את התפטרותו, אבל אז חזר בו ותמך בממשלתו שמיר. כיום, בן יותר מ-90, כבר אינו מתראיין.

     

    ופרס? הוא בנה לעצמו באותם שנים את תדמית הלוזר, שנדמה שעזבה אותו רק בשנים האחרונות. אט אט הפך להיות השורד האולטימטיבי, זה ששום משבר או מפלה לא יעצרו אותו. השבוע הוא בירך את נתניהו ומופז על המהלך שרקמו. כעת ימשיך ללוות אותם, מאותה הלשכה בדיוק שבה כמעט התמוטט מול הנשיא הרצוג לפני 22 שנה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אליעזר מזרחי. הלחצים, החתימה, החרטה
    צילום: מיכאל קרמר
    ורדיגר עם דוד הלחמי, שהיה אמור להחליפו
    צילום: מיכאל קרמר
    דודו פריד
    יוסי ביילין. ניסיון נואש אחרון
    דודו פריד
    צילום איי פי
    שרון ופרס. אחרי כמה סיבובים, גם הם התחברו
    צילום איי פי
    היום את התרגילים הפוליטיים מעלים לאינסטגרם
    מומלצים