שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    לא הר ולא גיגית: תורה היא בחירה חופשית

    קל לאמץ את המדרש שקובע שהאל כפה את התורה על העם, אך מעמד הר סיני הוא ברית שנכרתה מתוך בחירה חופשית. מי שרוצה להיכלל בברית - מוזמן, גם אם לא נולד לאם יהודייה

    עיקרון הבחירה החופשית הוא מהעקרונות המנחים המרכזיים של תפיסת העולם המקראית. עיקרון זה מלווה את התנ"ך מאז למדו אדם וחוה להבחין בין טוב לרע - ועד לנבואות אחרית הימים. הוא הנותן טעם והיגיון בשכר ובעונש, הוא המכריז על חירות האדם - ומחייב אותו לקחת אחריות על בחירותיו בכל זמן, גם מול אלוהים. לא ניתן לכפות על איש תורה ומצוות.

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    אלא שלא כולם מסכימים לעיקרון זה. מדרש מפורסם מהתלמוד הבבלי, מספר כי במעמד הר סיני אלוהים "כפה על בני ישראל הר כגיגית", ואיים להרוג את כולם אם לא יקבלו את התורה. מדרש זה מציע תמונת עולם דתית, בה האל מצווה, והאדם מציית לו. חד וחלק.

     

    ברית התורה והבחירה

    רוב הדתות ומרבית הדתיים יקבלו בהבנה ובשמחה את תפיסת העולם הזו, שהנחת היסוד שלה היא שלאל יש זכות לכפות את התורה, בהיותו בורא העולם ומנהיגו, ולאחר שהוציא את בני ישראל מארץ מצרים. אלוהים הוא גדול, חזק וקובע, ובני ישראל נכנעים בעל-כורחם לצו העליון.

     

    זוהי הדרך המקובלת להבנת היחס הראוי בין האדם לאלוהיו, אך פשט התורה מציג אפשרות אחרת, פחות מוכרת. הסיפור על מעמד הר סיני ומתן תורה מעוצב מראשיתו (בשמות י"ט), ועד סופו (שם, כ"ד) - כסיפור על כריתת ברית. לא צו חד-צדדי, אלא חתימת חוזה בין שני צדדים, שכל אחד מהם מכריז על הסכמתו לבוא בברית, ומאשר זאת בחתימת ידו.

     

    אלוהים איננו כופה על בני ישראל לקבל את התורה, אלא מציע להם אפשרות לבחור בה: "אם תשמרו את בריתי", הוא אומר, "אשמור ואגן אליכם כמו על אוצר יקר". משה מביא את ההצעה בפני בני ישראל, והם בוחרים בברית. שלוש פעמים הם חוזרים על נוסח האישור – "נעשה", "נעשה", "נעשה ונשמע" - ורק אז הופך החוזה למחייב.

     

    לא מחויבות אוטומטית

    ניתן לטעון שמבחינה הלכתית-פורמאלית, לאחר שנחתם, מחייב החוזה את כולם. כל מי שנולד לאם יהודייה הוא יהודי, וכל מצוות התורה מחייבות אותו, וכל מי שאיננו יהודי איננו חלק מהברית. אלא שעיקרון הבחירה החופשית איננו סובל ממחויבות אוטומטית או פטור גורף, לכן ההגדרה ההלכתית "מיהו יהודי" איננה העיקר.

     

    הברית שנכרתה בסיני מקדימה את המחויבות ההכרתית לזו ההלכתית. הבריתות שכרתו אברהם, משה, יהושע ואחרים בתנ"ך, נעשו מתוך הסכמה ובחירה, וכולן מלמדות שהמחויבות לחוזה בין אדם לבין אלוהיו, איננה יכולה להיות אוטומטית. מי שאינו מאמין באלוהים, איננו מחויב לשמור את מצוותיו, ומי שמעדיף מערכת ערכים אחרת, איננו כפוף לערכי התורה.

     

    באותה המידה, מי שבוחר להאמין באלוהי ישראל ובתורתו, בין אם נולד יהודי ובין אם לאו - כורת ברית אישית עם אלוהיו,
    ואיננו זקוק להסכמות מאיש. דבריה של רות המואבייה "עמך עמי ואלוהייך אלוהי", אשר הפכו לסיסמת ההצטרפות לעם ישראל - נאמרו ללא אישור מאיש, ואפילו נעמי, חמותה, הסתייגה מהם.

     

    ברית סיני היא ברית יעוד. מטרתה - תיקון האדם והעולם. מי שבוחר להיות חלק ממנה, מקבל על עצמו מחויבות לפעול לשיפור עצמו וסביבתו. היא מוצגת בפני כל אדם כאתגר. האם תרצה ללכת בדרך זו, או לא? הבחירה בידך.

     

    • הכותב מרצה במכון הרצוג של ארגון "פנים ", משתתף בתיקון ליל שבועות מקוון שעורכת רשת בתי המדרש בישראל, ומרצה היום (ג') בכנס "לכתך אחרי במדבר" בעין צורים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים