עוני, רעב ומלחמה. מה מצפה לדרום סודנים בבית?
90% חיים מתחת לקו העוני, 10% בתנאי רעב ומטוסי הצפון מפגיזים ללא רחם את המדינה הצעירה. בין שהם פליטים ובין שמהגרי עבודה, דבר אחד בטוח - הדרום סודנים שמגורשים מישראל לא שבים לארץ זבת חלב ודבש. מומחית לסודן ל-ynet: "דרום סודן או דרום ת"א? כל בר דעת יבחר בדרום ת"א"
ארץ חדשה, בעיות ישנות: פליטים או מהגרי עבודה? דבר אחד בטוח, הדרום סודנים שיגורשו מישראל לא שבים לארץ זבת חלב ודבש. בחודש הבא תחגוג דרום סודן שנה לעצמאותה, אחרי שהתפצלה ממדינת האם שלה, אולם לא בטוח שיש לה כל כך הרבה סיבות למסיבה לאור המצב הקשה שבו היא שרויה - מדיני, חברתי וכלכלי.
לקראת גירוש, עוד כותרות ב-ynet
- לפני גירוש: הבן הקבור, הפרוטזה שלא תוחלף
עם היווסדה, נקודת הפתיחה הכלכלית של דרום סודן לא בישרה טובות לעתיד הקרוב או הרחוק שלה - 90 אחוזים מתושביה חיים מתחת לקו העוני (קרי הכנסה של פחות מדולר ליום), ו-18 אחוזים חיים בתנאי רעב. 10 אחוזים בלבד מתושבי הדרום זוכים לשירותי בריאות באופן קבוע, ולא בטוח שארצם הצעירה והענייה מסוגלת להעניק ביטחון כלכלי לשבים אליה מישראל. עם זאת, בית המשפט קבע בשבוע שעבר שאין מניעה להחזירם למכורתם.
לדרום סודן יש פוטנציאל כלכלי לא מבוטל בזכות שדות הנפט שנמצאים בשטחה, אך בחודשים האחרונים היא מנהלת קרבות עקובים מדם עם שכנתה מצפון על השליטה על שדות הנפט - ששאלת השליטה עליהם עדיין לא הוסדרה באופן רשמי - על הרווחים מהנפט, על סימון גבולות ונושא הפליטים.
חבית הנפט והנפץ
בתחילת השנה הפסיקה דרום סודן לשאוב נפט בטענה ששכנתה, שמחזיקה בצינורות המובילים את הנפט, גונבת אותו ממנה.
הצבא הדרום סודני פלש לפני חודשיים לשדה הנפט בעיר הגליג שבמחוז יוניטי שנמצא באזור הגבול בין שתי המדינות האפריקניות, וחרטום הגיבה בסדרה של תקיפות אוויריות שגבו את חייהם של עשרות בני אדם. הקרבות וחילופי האש עדיין לא נפסקו ושני הצדדים נמצאים על סף מלחמה, למרות ניסיונות הקהילה הבינלאומית לפתור את המשבר.
הרפובליקה של דרום סודן - תעודת זהות:
עיר בירה: ג'ובה
שטח: כ-620 אלף קמ"ר
אוכלוסייה: 9.7-7.5 מיליון בני אדם
שפות רשמיות: ערבית ואנגלית
הדת השלטת: נוצרית
הקבוצה האתנית המובילה: הדינקה
נשיא: סלבה קיר
"הבעיות האמיתיות טרם נפתרו וגל נוסף של מלחמה שטף את האזור. לא מלחמה ברצף, אלא גלי לחימה כאשר סודן מפציצה בדרום ושתי המדינות מחליפות ביניהן מהלומות צבאיות", אומרת ל-ynet פרופ' יהודית רונן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן.
אך בעוד מאגרי הנפט מהווים מקור הכנסה חשוב ביותר, דרום סודן היא מדינה שנעדרת כמעט לחלוטין משאבים כלכליים ולכן היא תלויה רבות בסיוע חוץ. "תקווה היא מילת המפתח", אומרת פרופ' רונן. "לדרום סודן יש הרבה נפט ויש גורמים זרים רבים שמשקיעים בשטחה. אם המשבר בין שתי המדינות יגיע לידי פתרון, יש עתיד לשתי המדינות האפריקניות".
התינוקות מתים, הפליטים צמאים למים
אלפי בני אדם שילמו בחייהם בעקבות הסכסוך בין דרום סודן לבין סודן ויותר מ-150 אלף איש נעקרו מבתיהם. אחת ההשלכות למצב היא זרם עצום של פליטים ששוטף מדינות שונות, בהן מצרים וישראל. חלק גדול מהעקורים משתכן במחנות פליטים של האו"ם בגבולות דרום סודן, אך אין זה אומר שהם הגיעו אל השקט והנחלה משום שהמחנות מופגזים לא פעם על ידי מטוסי חיל האוויר הסודני. במקביל, האו"ם מתקשה לספק את צורכיהם של אלפי הפליטים במחנות, ולא מזמן הוא הכריז כי מי השתייה במקום אוזלים.
ואם בזה לא די, תקיפות של מיליציות חמושות וסכסוכים אתניים לא תורמות לשיפור המצב הביטחוני במדינה הצעירה, שגם ככה סובלת משיעור תמותה גבוה של ילדים מתת תזונה ומשיעור תמותה גבוה בקרב יולדות - הגבוה בעולם.
"דרום סודן שונה לחלוטין מאז זכתה לעצמאות", אומרת פרופ' רונן. "המדינה החדשה לא התקדמה באופן דרמטי בשנה החולפת וגל השיכרון שאפף אותה התפוגג. עם צעידתה לעבר עצמאות היו בדרום סודן ציפיות שהמריאו לגבהים רבים. הכול התפוגג וצריך להתמודד עם המציאות השטח".
"כל מדינה 'תקועה' עם אוכלוסייה שאינה שלה"
לאיזו מדינה שבים הדרום סודנים הרבים ששוהים בישראל? לדברי פרופ' רונן, הם שבים למדינה שעל סדר היום שלה עומדות סוגיות חשובות ביותר: הסדרת תוואי הגבול בין שתי המדינות, הסדרת שאלת השליטה על שדות הנפט וסוגיית הפקתו וייצורו של הזהב השחור והסדרת חזרתם של דרום סודנים מהצפון.
"הסודנים לא רוצים את הדרום סודנים שחיים בקרבם זה עשרות שנים אחרי שבאו לשפר את מצבם הכלכלי. שתי המדינות מצאו עצמן 'תקועות' עם אוכלוסייה של מדינה אחרת. מי שהחליט לעשות שימוש באוכלוסייה של המדינה האחרת הייתה חרטום, שהחליטה להחזיר לדרום את תושביו ולהעמיס עוד יותר על בעיותיו", אומרת פרופ' רונן.
"בהשוואה למצב בדרום סודן, כל בר דעת היה בוחר בדרום תל אביב", אומרת פרופ' רונן. לדעתה, מדינת ישראל צריכה לעשות בדיקה יסודית לבירור והגדרת הסטטוס של הדרום סודנים שחיים בישראל. "מדינת ישראל לא יכולה להפוך למקום לשיפור חייהם של אזרחי מדינות אחרות שנכנסים אליה באופן לא חוקי".
דרך אחת להקל על המצוקה הכלכלית בדרום סודן היא צמצום הצבא שלו שמנופח בתקציבים. אולם לאור המתיחות הגדולה עם הממשלה בחרטום, לא נראה שהשלטונות בעיר הבירה הדרומית ג'ובה ימהרו לקצץ בתקציבי הצבא.
בתחילת השנה שעברה הצביעו תושבי דרום סודן - נוצרים ברובם - בעד התפצלות ממדינת האם שלהם. משאל העם נערך בהתאם להסכם השלום שנחתם ב-2005 בין כוחות הדרום לבין ממשלת סודן בחרטום, ששם קץ ל-20 שנות מלחמת האזרחים באזור, שגבתה את חייהם של מיליוני אזרחים. תושבי הדרום, שבו כאמור מרבית אוצרות הנפט, נדרשו להכריע אם יתנתק האזור ממדינת האם ויכריז על עצמאותו, או שימשיך להיות נתון לריבונות הממשלה בחרטום.
לפנייה לכתב/ת 
