שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סיפורי סבתא: אלתרמן שלא הכרתם
    הסבתא החב"דניקית של נתן אלתרמן דיברה אתו יידיש "כדי שיידע לדבר עם יהודים", עשתה לו הבדלה במוצאי השבת, ולימדה אותו להתפלל. עוד חוזר הניגון החסידי
    הוא היה אחד מגדולי המשוררים העבריים. היא הייתה סבתא שלו, שטרנה ליבוביץ', חב"דניקית ודתייה מאוד. הקשר בין נתן אלתרמן לסבתו היה אחד המשמעותיים בחייו, ועל אף שקראתי את "עוד חוזר הניגון" עשרות פעמים - אין סיכוי שאקרא אותו פעם נוספת בלי לחשוב על ה"בּוֹבֶּע" שלו.

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    הפן החדש בביוגרפיה של מי שנודע "כאיש הבוהמה מקפה כסית", התגלה בזכות נכדו, נתן סלור, שהחליט להפסיק את הבריחה ממשא המורשת הספרותית של משפחתו, ויצא למסע בעקבות נתן-הסבא. המסע המצולם יוקרן הערב (ה') בערוץ הראשון: "מותר להיות סנטימנטלי - נתן בעקבות אלתרמן".

     

    חנה גורדון, אורה טבת ונתן סלור: "נתן צריך לדעת לדבר עם יהודים"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "ליבוביץ' זה מלשון ליובאוויטש", מספרת חנה גורדון, בת דודו של אלתרמן. "סבתא באה ממשפחה חסידית ביותר, אבל לא כמו חב"ד של היום", היא ממהרת להבהיר. הלוואי על כולנו להיות חנה גורדון, מרחק דקותיים מיום הולדתה ה-90. חדה, מפוקחת, עם אירוניה דקה מן הדקה ששזורה בכל משפט, גורדון היא למעשה העדה הכמעט יחידה על נתן אלתרמן הצעיר.

     

    "סבתא הייתה חיה אצל דודה בלה (אמא של נתן אלתרמן). אני ואחותי, נתן ולאה (אחותו) גרנו קרוב אחד לשני. לפעמים באותו בניין, תקופות מסוימות באותה דירה ממש. סבתא הייתה, ללא ספק, דמות דומיננטית בחייו".

     

    "המקור לשיריו - בסידור"

    מרחק הגילאים בני שני בני הדודים, חנה ונתן, היה משמעותי. "כשהוא היה בן עשרים אני הייתי בת עשר, ועדיין מערכת היחסים המאוד מיוחדת ביניהם הייתה ידועה לי גם כילדה. הם היו קשורים אחד לשני בצורה יוצאת דופן. הוא למעשה חי איתה מאז שנולד. שניהם היו מאוד שקטים ומופנמים, וחצי מהתקשורת ביניהם הייתה בכלל ללא מילים. הם פשוט הבינו האחד את השני. כשהוא היה מגיע לביקור, חיכתה לו כוס מים על השולחן, ואז הגיעה שאלה הקבועה, ולא משנה באיזו שעה: 'נתן, רוצה חביתה?' לא שאוכל היה חשוב לה. היא לא הייתה סבתא של אוכל או של קניות, היא הייתה פשוט סבתא".

     

    "כילדה חשבתי שהפסוקים והביטויים שהוא שילב בשיריו היו המצאה גאונית, עד שפגשתי את המקור בסידור". אלתרמן ב"כסית" (צילום רפרודוקציה: עטא עוויסאת   ) (צילום רפרודוקציה: עטא עוויסאת   )
    "כילדה חשבתי שהפסוקים והביטויים שהוא שילב בשיריו היו המצאה גאונית, עד שפגשתי את המקור בסידור". אלתרמן ב"כסית"(צילום רפרודוקציה: עטא עוויסאת )

     

    חנה גורדון ואורה טבת, בנות הדוד של אלתרמן, חלקו עמו את הקשר עם הסבתא. "אני זוכרת את עצמי בגיל חמש או שש, מעבירה אותה את הכביש לבית הכנסת שהיה מצדו השני", מספרת אורה טבת. "בכל שבת היא הייתה הולכת – ואני הייתי הולכת איתה. סבתא התפללה, ואני שיחקתי בחוץ.

     

    "נתן היה מגיע להתפלל איתה בראש השנה וביום כיפור. עד היום כשאני מתפללת בבית הכנסת בכיפור, אני קוראת את התפילה ונזכרת בו ובשיריו. כילדה חשבתי שהפסוקים והביטויים שהוא שילב בשיריו היו המצאה גאונית, עד שפגשתי את המקור בסידור. אני לא חושבת שזה פחות גאוני, זה אפילו גאוני יותר".

     

    "ברגע שהוא היה מגיע, היא הייתה עוזבת הכל ובאה לדבר אתו", גורדון מעידה. "אני לא יודעת על מה הם דיברו, כי היא אף פעם לא שיתפה אותי. כששאלתי, היא ענתה 'סתם דיברנו', והמשיכה לנהל אתו שיחות ארוכות בנפרד. הם דיברו ביידיש, והרי אבא שלו הנהיג את שיטת החינוך לגיל הרך בעברית. הוא היה אומר לה: 'את מדברת עברית, וגם הוא. בשביל מה היידיש בכלל?' וסבתא הייתה עונה לו: נתן צריך לדעת יידיש, כדי שאם ידפוק עני בדלת - שיידע לדבר אתו. שיידע לדבר עם יהודים".

     

    אבא שלו היה רב

    נתן ובנות הדוד ינקו מילדות את סיפורי הרבי הזקן, שכל ילד בכפר חב"ד יודע לדקלם גם באמצע הלילה. ומאחר והייתה היחידה ששמרה על המסורת, הייתה מבדילה לנכדיה עם כוס יין. הפרידה מהדת החלה אצל ילדיה, ככל הנראה עוד באירופה. "המשפחה וסבתא עלו ארצה, כי אבא של נתן היה בדעה שמגורים בארץ ישראל זו המצווה הכי חשובה שיש, וכל השאר מיותר אל מול הערך הזה. הוא הספיק לעבור ברוסיה הסמכה לרבנות, אף שלא נראה לי שעשה בה שימוש אי-פעם. אבל אני יודעת שכאשר היו לסבתא שאלות בהלכה, היא הייתה שואלת לדעתו".

     

    הסבתא החב"דניקית רצתה מאוד לקרוא לבנה "שניאור", על שם האדמו"ר הזקן של חב"ד, אך השם כבר היה תפוס על ידי בעלה, ולאחר שלבנה נולדו שתי בנות - התקווה לשניאור קטן נכזבה. "ובכל זאת, כדי לשמר את שם הסב - והרב, הוחלט לקרוא לאחותי הצעירה אורה".

     

    איך זה שעד כה איש לא עלה על הקשר המיוחד הזה? אני שואלת את אורה טבת, זו שהייתה צריכה להיות שניאור.

     

    "זה פשוט, מכיוון שהמשפחה לא שומרת מצוות, לא היה אף קרוב עם כיפה 'שיעורר חשד'. ועם זאת, מי שקרא את בן-הדוד שלי כמו שצריך, יכול היה לגלות את זה בעצמו. המטען היהודי שלו ניכר במילים, בביטויים וברעיונות".

     

    "עוד חוזר הניגון', מה זה נשמע לך?" מוסיפה גורדון. "זה יהודי, חסידי, ניגון זה ניגון".

     

    איך חיה משפחה חילונית עם סבתא שומרת מצוות?

     

    גורדון: "למשפחה היה הרבה כבוד אליה. היא הייתה אישה חכמה שקראה, היא ידעה על מה היא מדברת. היא אף פעם לא חרצה דעה על מישהו אחר. הבית היה כשר רק בגללה. אני צמתי ביום כיפור כדי לכבד אותה. אני זוכרת גם שאחרי שהיא נפטרה, חששתי להפסיק פתאום כדי שזה לא יבטא כאילו זלזול בזכרה, אז עזרו לי מהשמים. לשמחתי יצא שהייתי בקיבוץ של 'השומר הצעיר', ובסוף היום אמר מישהו, כהערת אגב, שהיה היום כיפור. אבל נתן צם, לא בגללה. הוא צם כי הוא פשוט צם".

     

    כמה לדעתך היא השפיע על הכתיבה שלו?

     

    "השפעה של ממש? לא נראה לי שמי יודע מה. הוא לא הקדיש לה שיר או משהו כזה, לפי מה שידוע לי. ההשפעה הייתה
    בעצם קיומה. אני זוכרת שביאליק בא לבקר אותנו אחרי ששיריו של נתן החלו להתפרסם. הוא ישב בסלון הבית, ורצה לברך את דודי בכישרון הנדיר שגילה הבן. כולם שמחו ואמרו לסבתא: 'שמעת מה ביאליק אומר על נתן שלנו?' אבל היא לא התרגשה בכלל. ישר אמרה שהיא ידעה את זה כבר מזמן, כזאת הייתה".

     

    כשסבתו נפטרה, שהה אלתרמן עם אביו החולה בטיפולים רפואיים בפריז. "זו הייתה פרידה קשה. הם היו כל כך קרובים. כשסבתא אמרה 'נתן לא מרגיש טוב', ושאלתי איך היא יודעת - התשובה הייתה 'אני רואה'. מה זה עשה לו כמשורר? את זה ישפטו הקוראים".

     

    • הסרט "מותר להיות סנטימנטלי - נתן בעקבות אלתרמן" יוקרן הערב (ה') בערוץ הראשון, בשעה 21:30

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ידע יידיש על בוריה. נתן אלתרמן
    צילום: משה מילנר, לע"מ
    באדיבות ערוץ 1
    לקחה את הנכד לבית הכנסת. שטרנה ליבוביץ'
    באדיבות ערוץ 1
    מומלצים