שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נפרד או מעורב: איפה הילד הדתי יילמד?
    קשיים ביצירת קשר עם המין השני או רווקות מאוחרת, רווח לימודי לבנות או תיוג של חלקן כ'מופרעות', חוסר צניעות או איסור מיושן - הציבור הדתי נאבק על חינוך מעורב או נפרד
    בשנים האחרונות מתקיימת מלחמה של ממש בתוך הציבור הדתי על אופיים של בתי הספר היסודיים: חינוך של בנים ובנות יחיד, או בנפרד? מן הצד הליברלי נשמעות האשמות חריפות על "התחרד"לות" ומן הצד השני טענות על "חפיפניקיות הלכתית". כנס שייערך היום (ה') במכון שילה, עוסק בהרחבה בהיבטים השונים של השפעת החינוך הנפרד והמעורב. מה באמת עדיף לילדים?

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    ד"ר צבי מוזס, פסיכולוג קליני העומד בראש מכון שילה, אומר בראיון ל-ynet כי בניגוד למחשבה הרווחת, כבר בגילאי 4-5 יש לילדים מודעות מינית מסוימת. "בוודאי שלא מדובר על זהות מינית מפותחת כמו זו של גיל ההתבגרות, אך היא בהחלט קיימת", הוא אומר. "ניתן לכנות זאת 'זהות פסאודו מינית'. ישנה סקרנות מינית מסוימת - הילדים נחשפים לצורת הלבוש של ההורים, ליחסים בין בני הזוג כמו למשל מגע פיזי בין ההורים וכויוצ"ב".

     

    האם למודעות הזו יש השפעה מספקת כדי להעדיף חינוך נפרד או מעורב דווקא? למרות שלעתים הבנות עשויות "לשלם את המחיר", לד"ר מוזס - שמבהיר שעמדתו היא מקצועית ולא הלכתי - אין תשובה חד-משמעית.

     

    מה עדיף, נפרד או מעורב?  (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    מה עדיף, נפרד או מעורב? (צילום: ירון ברנר)

     

    "ככלל, ניתן לומר שבהיבט הלימודי בנות 'מרוויחות' יותר מחינוך נפרד מבחינת הישגיהם הלימודיים, בעוד שעל בנים זה לא משפיע", הוא אומר. "אבל במקרה כזה, מנקודת המבט של המורה, לעתים בנות הן אלו שיוצאות נפסדות, כי בעוד שבכיתה

    מעורבת הן יקוטלגו על-ידי המורים כ'נחמדות' והבנים כ'מופרעים', הרי שבכיתה נפרדת יקוטלגו בנות מסוימות כ'מופרעות' ובנות מסוימות כ'נחמדות'".

     

    בנוסף, ד"ר מוזס רואה קשיים ייחודיים לבית ספר מעורב או נפרד. לדבריו, כפסיכולוג הוא נתקל לעתים קרובות בקשיים של מי שגדלו בחינוך הנפרד ביצירת קשר עם המין האחר, בחוסר יכולת להתנהל בקלות בדייטים או להכיר את הצד השני. הוא מדגיש כי הדבר אינו ייחודי לאחד מן המינים, שהופכים ביישנים.

     

    בצד השני זה לא פשוט יותר: לדברי הפסיכולוג, נראה כי יש קשר בין חינוך מעורב לבין דחיית גיל הנישואים.

     

    "נדמה שראוי מאוד להדגיש שמעבר לעצם העובדה שהלימודים מתקיימים ביחד או בנפרד, יש המון היבטים שקובעים האם החינוך יהיה טוב או רע", מוסיף מוזס. "ניתן לחנך בצורה מעורבת טובה, כשם שניתן לחנך בצורה נפרדת טובה. האקלים הבית ספרי, דמות המורה ואלמנטים נוספים הם גורמים שקובעים במידה רבה את התוצאה הסופית.

     

    "צריך גם להתחשב במה מתאים לכל ילד - לשאול אותו האם הוא מרגיש נוח יותר בכיתה מסוג אחד ובאילו מצוקות הוא נתקל. זה משתנה מילד לילד. למשל, בחינוך נפרד יש לשוחח עם הילדים על הדימוי של הבנות, לא לעשות להן דמוניזציה. ובחינוך מעורב יש לשקול האם למרות הלימוד המשותף כדאי להושיב בן ליד בת".

     

    ומה אומרת ההלכה?

    השדה המחקרי, כך נראה, משאיר "שטח אפור" נרחב, אך מה בדבר השאלה ההלכתית, שבדרך כלל מנפקת שורה תחתונה ברורה. מותר או אסור?

     

    הרב רונן ניוברט, רב קהילת "אוהל ארי" ברעננה, תומך בחינוך מעורב בבית הספר היסודי. לדבריו, חז"ל כבר התייחסו לכך שכאשר יש שינוי במציאות התרבותית, יש לכך השפעה על הכרעת ההלכה.

     

    הרב נויבירט: "המשפט בפרקי אבות 'אל תרבה שיחה עם האישה' פורש על-ידי חכמים בדורות שלאחר מכן שמעשה כזה איננו צנוע רק במציאות שבה נשים לא רגילות לשהות בחוץ, ולכן הדיבור איתן היה אסור. גם ההליכה מאחורי אישה שנאסרה בדורות הקודמים לא רלוונטית כיום.

     

    "הבעיה העיקרית בעיניי נוגעת לסטריאוטיפים הרווחים על מי שתומך בחינוך המעורב. מי שתומך בכך נתפס כמקל ולא תורני, ואני בכלל לא סבור שיש קשר בין השניים. ניתן לחנך באופן תורני ביותר גם בחינוך מעורב. חינוך ללימוד תורה או קדושה כלל לא קשור למי נמצא בכיתה. העיסוק בשאלות כאלה מרדד את השיח הרוחני".

     

    כוחו של הרגל

    לעומתו הרב נויבירט, הרב אלישע אבינר, שישתתף גם הוא בכנס שילה, סבור שראוי למנוע את הלימוד המעורב מכיל צעיר.

     

    "נכון שבגיל צעיר המתח המיני הוא מינורי, אבל בשל הצורך לחנך ולהרגיל את הילד לקראת המציאות העתידית של גיל התיכון, ראוי

    שגם החינוך היסודי לא יהיה מעורב. ניתן אמנם למצוא מקרים שבהם יש להתיר, כמו במציאות בה אין כסף לפתוח שתי כיתות. אגב, גם חז"ל לא הפרידו מבחינת יחסם לילדים או למבוגרים, בדיוק בגלל הסיבה שהזכרתי - הצורך להרגיל את הילד בהמשך.

     

    "עד כמה שידוע לי אין הוכחות מחקריות נחרצות לשום כיוון ביחס להשפעות השונות של סוג החינוך, ומשכך, השאלה היא בעיקרה אידיאולוגית והלכתית. מי שמחזיק באידיאולוגיה של הפרדה נחשב כ'חרדי' יותר ולכן אנשים רבים משליכים מעולמם האישי".

     

    כך או כך - חרד"לים או לייטים, תורניים או ממ"ד, דוסים או חפיפניקים, בעוד כחודש וחצי התלמידים יחזרו ללימודים, ביחד או בנפרד, ויתפללו בבוקר לאחדות העם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים